ייטב לב בראשית קמז

המקטרג כי אינו נגלה רק לה' לבדו, וזש"ה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם דייקא של שתי פיות כאמור והנה יצחק הי' ירא מאיזה קטרוג מכח מדת ענותנותו שלא הי' נחשב בעיניו לכלים ולזה קבע מקום להלביש בו תפלתו ובשעה שהי' מדבר עם אשתו דברים פשוטים אז הי' מתפלל לד' על היותה עקרה ולמד זה מאברהם שקבע מקום לתפלתו כמש"ל. וז"ש ואלה תולדת יצחק ב"א אברהם הוליד את יצחק כי ויעתר יצחק לד' בשעה שהי' עומד ומדבר לנוכח אשתו ע"כ ויעתר לו ד' ולא לה ולכן דרש המדרש והזוהר ויעתר ויחתר כי התפלל בסתר בתוך דיבוריו כמו הבא במחתרת והבן והחביא א"ע מאיזה קטרוג אמנם רבקה התפללה במפורש וסברה שכדאי היא להתפלל ע"ז אמר ויתרוצצו הבנים בקרבה אז הבינה שלא טוב עשתה מה שהתפללה מפורש כי הית' נחשבת בעיני' לעמוד ולהתפלל ולאפושי ברחמים ע"כ נתעורר עלי' איזה קטרוג ומכח זה יש לה צער העיבור ע"כ ותאמר אם כן למה זה אנכי כלומר למה זה נחשבתי בעיני עצמי להיות בחי' אנכי ע"ד שפי' אנכי מי שאמר על עצמו אנכי זה מסך המבדיל ועומד בין ד' וביניכם כי אשכון את דכא ושפל רות והבן ע"כ ותלך לדרוש את הוי' ללמוד מזה מדת ענוה כי אי' בספרים שאותיות שמו ית' הוא מורה על ענותנותו שכן במילואם הן במספר מעט מכל האותיות וז"ש במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כמבואר בכלי יקר: ד' א"י ויעתר יצחק לד' וגו' ויעתר לו ד' פרש"י לו ולא לה לפי וכו', ול"נ טעם הדבר עפ"י דאי' בש"ס ברכות פ"ק גבי חזקי' דא"ל ישעי' כי מת אתה (בעוה"ז) ולא תחי' (לעוה"ב) א"ל מאי כולי האי א"ל משום דלא עסקת בפ"ו והנה לא שאל למה כי אין צדיק כו' אלא מאי כולי האי כלומר למה עונשי גדול כ"כ בב' עולמות ואכתי קשה מאי כולי האי עונש נצחי בשביל ביטול מצוה אחת ופי' מוזלה"ה עפ"י דברי העקרים כי מהדין מהראוי להיות השכר זמני והעונש נצחי אך מחסדו ית' על בריותיו נוהג היפך כי השכר נצחי אך לשונאיו משלם שכרם בעוה"ז זמני ובעונש הוא י"ב חדש אך לרשעים גמורים העונש נצחי כפי הדין ח"ו וידוע כי מתחי' עלה במחשבה לברא במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מדה"ר והקדים מדה"ר כו' הרי כי מה שמתנהג השי"ת באדה"ר הוא בשביל שיהא קיום העולם וכדאיתא במד' שאמר אברהם אם עלמא את בעי לית דינא קאים כו' וידוע כי ה' צלך ובמדה שאדם מודד כו' ומי שאינו חש על קיום העולם גם השי"ת מתנהג נגדו בבחינה זו, ולכן מפני שלא עסק בפ"ו הרי לא חש על קיום העולם א"כ כפי זה נוהג עמו ד' כפי המחשבה במדה"ד א"כ העונש נצחי עכ"ד מוזלה"ה והנה כאן דקאמר ויעתר יצחק וגו' כי עקרה היא הלא עבודה צורך גבוה ואיך התפלל לצרכו או לצרכה אך הענין כי אם אמנם יצחק עשה את שלו ונשא אשה ואם לא הולידה מאי אית לי' למיעבד אבל הלא ידוע מ"ש חז"ל מפני מה היו אבותינו עקורים מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים אם כן הצריך להתפלל ואם לא הי' מתפלל הי' נראה שאינו חש על קיום העולם להעמיד תולדות לקיום המין וא"כ ח"ו הי' מתנהג ד' כמדתו לבלי לחוש על קיום העולם ממילא הי' מתנהג במדה"ד כפי המחשבה ואז לית עלמא קאים וע"ז הי' סובב הולך תפלתו של יצחק להעמיד תולדות לקיום העולם למען יתנהג ד' בבחי' זו במדה"ר וז"ש ויעתר יצחק להוי' דייקא לעורר מדה"ר בעולם וז"ש לנוכח אשתו ר"ל שגם היא התפללה על כוונה זו כי עקרה היא ולזה התפללו על תולדות לקיום העולם כי עיקר קיום העולם הוא אומה ישראלית כנודע ועי"ז יגבור מדה"ר בעולם וא"כ הי' תפלתם לצורך גבוה שזהו רצונו יתברך להתנהג בעולמו במדה"ר וז"ש חז"ל על ויעתר מה עתר מהפך התבואה ממקום למקום כך תפלתן של צדיקי' מהפכת מדה"ד למדה"ר והיינו כאמור. והנה בש"ס תענית גבי ר"א ור"ע לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו ופי' המפורשים דהיינו שהפך טבעי לטוב כי ר"ע בן גרים הי' ועכ"ז הפך טבעו לטוב וידוע כי יצחק מדתו בחינת גבו' ורבקה מדתה בחי' חסד כמבואר בפ' חיי במה שעשתה לאליעזר וגמליו. ובמה שפירשתי אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד וגו' וע"כ מה שיצחק הי' מתפלל על תולדות לקיום העולם והעיקר שעי"ז יעורר רחמים בעולם הוא דבר חידוש היפך מדתו אבל מה שרבקה התפללה ע"ז אין כאן חידוש שבחינת מדתה הוא חסד אבל יצחק מדתו גבו' והתפלל לעורר רחמים ה"ז בחי' מעביר על מדותיו לכך ויעתר לו דייקא ולא לה ע"ד גמ' תענית הנ"ל ולכך באמת מכח תפלתו נתעורר רתמים בעולם כי נולד יעקב שבחי' רחמים והבן וז"ש להלן אצל הבארות כי עתה הרחיב ה' לנו וגו' כי הבאר הראשון נגד אברהם שיצא ממנו ישמעאל וע"כ התעשקו עמו והשני נגד יצחק שיצא ממנו עשו ע"כ קרא שמה שטנה כי הוא שטן הוא שרו של עולם והשלישי בזכות יעקב שמטתו שלימה קו אמצעי בחי' רחמים וע"כ אמר