ייטב לב בראשית קמה

בדמות דוד אביו שנא' ומשנהו כלאב כלו אב וכן אברהם היה דומה ליצחק כו' נראה שכוונתו דז"ש וכל לשון תקום אתך למשפט היינו בליצנות תרשיעי כמו שהיה ביצחק ובכל אב בן דוד וז"ב בכוונתו אבל יש לנו לקשר גם רישא דקרא לכאן והיא עפמ"ש המד' למעלה אלה תולדת יצחק וגו' זה שא"ה עטרת זקנים ב"ב שצדיקים מתעטרים בבני בניהם כיצד אברהם נתעטר בזכות יעקב כשהשליך אותו נמרד לכבשן א' הקב"ה בשביל יעקב ב"ב אני מצילו שכן כתי' כה א' ה' אל ב"י אשר פדה את אברהם יעקב פדה את אברהם עכ"ד ביאור דבריו שמפרש כפל לשון הכתוב אלה תולדת וגו' אברהם הוליד כו' אלא ה"ק בזכות אלה תולדות יצחק דהיינו יעקב אברהם הוליד את יצחק כי אלמלא זכות יעקב כבר היה נשרף בכבשן האש ומעתה יש לנו לדון בק"ו אם אברהם ניצול בזכות יעקב טרם היותו בעולם ע"ש שעתיד להולד כ"ש שאנחנו כדאי' להנצל בזכות יעקב שכבר הי' בעילם וע"ז אנו אומרים מה דלא הוי הוי מה דכבר הוי בעולם לא כ"ש שזכותו יעמוד ויגן עלינו בכל דור וז"ש כל כלי יוצר עליך לא יצלח כו' זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאת"י היינו מכח ומזכות את"י ר"ת אלה תולדות יצחק דהיינו יעקב: ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, הי' לו לספר תח' שהיא עקרה אח"כ ויעתר, ב' למה זה אנכי הרי זה מקרא קצר וצריך ביאור עיין רש"י וראב"ע: והנ"ל עפ"מ שכתב בספר נועמ"ג לפרש ויצא יצחק לשוח בשדה היינו על עסק שדה זו אשה לפנות ערב להסיר ממנו סיגי התאוה והעירבוב רק שיהי' כלו קודש לד' ומהיכן ידע שיש עירבוב עז"א המסירה שהרי והי' לפנות ערב ירחץ במים זה אות שבלתי נקי הדבר ולזה אמר וישא עיניו וירא והנה גמלים באים וארז"ל מה גמל יש בו סימן טומאה וסימן טהרה כו', ולדרכנו נאמר שנסתכל בבחי' רבקה איכותה ומהותה שבערכה הדבר בעירבוב התאוה בתוך המצוה וזה סימן טימאה וסימן טהרה אך ותשא רבקה את עיני' ותרא את יצחק אז ותפל מעל הגמל מעירבוב הטומאה וטהרה רק יהי' תמים יחד לה' לבדו עכ"ד הנחמדים מפז. והנה הכוונה הפשוטה בענין הזווג לד' היינו לקיום המין כדכתיב פ"ו ומלאו את הארץ ר"ל לכוון למלאות את הארץ ועפ"ז פי' הביל"ע וב"י פרו וגו' כי אז לא היה כוונתם לקיום המין רק פרו וישרצו כמו שרצים וירבו וגו' ותמלא הארץ אותם פי' שהארץ נתמלא מהם ממילא לא מדעתם וכוונתם לזה עכ"ד, והנה הכוונה לקיום המין היינו באשה בת בנים אבל באשה עקרה שאינה מילדת אזדא לה הכוונה הנ"ל שאין בזה קיום המין רק מילוי תאוה בלבד ולזה הי' הדבר קשה בעיני יצחק והתפלל שתלד ויהא כיונתי רצוי' וזכה לד' לקיום המין וז"ש ויעתר יצחק (שיהא כוונתו רצוי') לד' (בעת שהוא) לנוכח אשתו פי' בעת הזיוג פא"פ אם שכבר התפלל ע"ז קודם שנשאה כנ"ל ע"ז אמר כי עקרה היא ואזדא לה הכוונה של קיום המין ע"ז התפלל ע"ע לבל יתיאש מהרחמים ויהי' כוונתו עכ"ז לד' לקיום המין ובאמת תלד להקים זרע על כן ויעתר לי וגו' ותהר וגו' ויתרוצצו וגו' וכפרש"י ע"ז אז אמרה רבקה שהחסרון הוא מצדה מחמת שהיא אין כוונתה צלולה וזכה בלתי לד' כ"א עירבוב טוב ורע להנאת עצמה (שכן דרך הצדיקים לבלי להכיר ערכם) לזה יש בילד שבמעים בחינת עירבוב טוב ורע וז"ש ותאמר רבקה אם כן למה זה (הפרכוס פעם לבתי הכנסיות ופעם להפכו) אנכי ר"ל אנכי הגורם לזה כי אין כוונתי רצוי' באותו מעשה לה' לבדו כי אם בעירבוב הנאת עצמי ותלך לדרוש (שיהא כוונתה) את ד' לשם ד' לבדו ויאמר ד' לה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו זה לצדקו וזה להיפך ולאם מלאם כלו' שכל אחד שואב מחבירו ע"כ יאמץ יהי' צריך להתחזק להסיר סיגי הזוהמא כמו שפי' מוזלה"ה בספרו י"מ ורב יעבוד צעיר כלו' שיהא הצעיר צריך לעבוד הרבה ער אשר יסיר הזוהמא של הגדול ממנו ויצא הראשין וגו' ואח"כ יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשי לא אמר ברגלו כ"א בעקב הכוונה בזה למ"ש האר"י ז"ל להסיר סיגי אחיזת החיצונים טוב לכוין ב"פ אלקים ונקידותי' העולה עק"ב ועם יו"ד אותיותיהם עולה יעק"ב וזה הי' כוונת יעקב שהי' ידו אוחזת בעק"ב היינו יחוד הנ"ל העולה מנין עקב להסיר הזוהמא ואחיזתו של עשי ויד"ו היינו יו"ד עם עק"ב היינו יעקב לז"א ויקרא שמו יעקב והבן זה ועי' לקו"תו וז"ש אח"כ עקב אשר שמע וגו' וישמור משמרתי וגו' שהוא לכאו' כפל עי' רש"י, ולדרכנו יאמר מחמת שעשה היחוד העולה עקב בעת אשר שמע בקולי ע"כ וישמור שיהא משמרתי מצותי חקותי ותורותי דייקא בלתי לי לבדי ולא יתערב זר בתוכו והבן: ב' א"י ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו וגו' הול"ל ויעתר לד' על אשתו וכבר הרגיש בזה רש"י עיין שם ויעתר לו ד' ארז"ל לו ולא לה צריך להבין הטעם, ותא'