ייטב לב בראשית קמא

עפימ"ש האריז"ל כי בחנוכה עיקר הדלקה במקומה בנה"י אלא שממשיכין לשם הארה מלמעלה למטה למקומה אבל בשבת יש לה עלי' עד הראש ח"וב ומה"ט בע"ש ידליק נ"ח תחילה בנה"י אח"כ יעלנה למעלה ולכך מי שא"י משגת לשניהם נ"ש קודם עכ"ד ובסה"ק בנ"י פי' בזה והדליקו נרות בחצרות קדשך עפ"י הזוהר פ' לך ישכון חצריך (נה"י) נשבעה בטוב ביתך (חג"ת) קדוש היכלך (חב"ד) וז"ש והדליקו נרות בחצרות קדשך עכ"ד ודפח"ח וממילא בשבת היא עולה כל הג' מדרגות וז"ש נ"ש חוב"ה ר"ת "חצר "בית "היכל (והוא"ו אינה אלא במקום חול"ם גם עם הוא"ו ר"ת "חצר "ובית "היכל) וז"ס הדלקת נר בהיכ"ל: ומזה מובן למען אשר שרה בהדליקה נר שבת עשתה היחודים האמורים העולים נר עד למעלה יחוד חו"ב דזיווגייהו תדיר ולא פסיק והיתה ממשכת הארתם לייחד הדודי' חג"ת נה"י תדיר בשביל זה הי' נר דלוק מע"ש לע"ש "ו"ב"ר"כ"ה עולה ע"ב קס"א) מצוי' וסעד לדברינו ממה שפי' הזוהר ויהיו חיי שרה מאה שנה כתר ועשרים שנה חו"ב ושבע שנים זו"נ אע"ג דכילא רזא דיחודא אבל מתפרשין בדו"ר בג"כ שני' עיי"ש: תולדות ואלה תולדת יצחק וגו' פרש"י יעקב ועשו כו' יתבאר עפ"י מאמר הסבא בזוהר משפטים ד' ק"ה י"ב מתיחין אתמתחו מישראל דכתיב כל א"לה שבטי ישראל שנים עשר וישראל אל"ה אקרון ועיי"ש במקד"מ ובזוהר ד' רכ"א עה"פ אלה פקודי המשכן מבואר כי שם הסט"א הוא אל"ה בסוד (אלה אלקיך) גם אלה תשכחנה עיי"ש הרי זלע"ז עשה אלקים שם הקדושה דישראל אלה ושם הסט"א אלה וז"ש ואלה כנוי לקדושה ולסט"א תולדות יצחק ע"ז פרש"י יעקב ועשו כו' יעקב אלה דקדושה שממנו יצאו שבטי ישראל א"לה אקרון ועשו אלה דסט"א או יאמר ואלה וא"ו רומז ליעקב האחוז בוא"ו של שם הוי' בסוד ואלקי יעקב אלה רומז לעשו אחוז בסט"א הנקרא אלה תולדות יצחק וז"ש רש"י יעקב ועשו: וכמד' ואלה תולדות יצחק גיל יגיל אשי צדיק גילה אחר גילה בזמן שצדיק נולד בעולם ויולד חכם ישמח בו נ"ל שהקשה לו אומרו כפל יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ועי' רש"י גם בפסוק שמביא יש לדקדק דתחי' אמר בכפילא גיל יגיל וגו' ואח"ז ויולד חכם ישמח לא א' שמח ישמח וגם יש להבין דאצל צדיק א' אבי צדיק ולא זכר לידה ואצל חכם א' ויולד חכם גם להבין אומרו "בו לכן מפרש ע"ד שפיר"שי לעיל אלה תולדות נח נח איש צדיק וגו' ללמדך שתולדותיהן של צדיקים מעש"ט ובס' נוע"מג הוסיף תבלין עפ"י דאי' במד' בחקותי ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם קרי בי' אתם מעלה אני עליכם כאלו עשיתם עצמיכם והוא ע"ד שא' כל המלמד בן חבירו תורה כאלו ילדו כמו כן אם מלמד תורה לעצמו כאלו הוליד א"ע וז"ש אלה תולדות נח נח כלו' תולדותיו הי' נח שהוליד א"ע כי איש צדיק תמים הי' עכ"ד והנה בפ' לך כתי' ויאמר אברם הן לי לא נחת זרע וגו' ופי' הנזה"ק פ' מ"ד ס"י כהא דכתיב והקמותי את בריתי וגו' ובין זרעך אחריך ודרשי' זרעך המיוחס אחריך כ"כ אמר הן לי דייקא המתייחס לי לא נתת זרע כי ישמעאל כזרע אחר דמי שאינו מתייחס אחרי והנה ב"ב יורש אותי דולה ומשקה כו' וע"ז הבטיח לו ה' אשר יצא ממעיך הוא יירשך כלו' שיצא ממך בן הגון ממלא מקומך עיי"ש ובמה שכתבנו שם והנה מה שהי' יצחק ממלא מקומו של אברהם בתורה ועבדות ה' ובמעש"ט זה הוא שהוליד א"ע עד שנקרא בן אברהם מתייחס אחריו וז"ש ואלה תולדת יצחק כלו' זה תולדותיו של יצחק היותו נקרא בן אברהם מתייחס אחר אברהם ועי"ז הי' הכל מעידים כי אברהם הוליד את יצחק מפני שהיה דומה לו בתורה ובמעש"ט כמבואר במדרש וז"ש שהיה קלסתר פניו דומה לו ע"ד חכמת אדם תאיר פניו וז"ש גיל יגיל אבי צדיק גילה אחר גילה כו' כי צדיק בכ"י מוסיף והולך בתורה ומעש"ט והיינו דכתיב בי' ביצחק וילך הלוך וגדל כו' אך זה בבחי' צדיק שהאדם מוליד א"ע והולך וגדל בבחירתו היפה אבל בענין חכמה זה דבר הנגזר עליו מלמעלה וכמאמר חז"ל שהקב"ה