ייטב לב בראשית קלז

שמאלא ונוק' ואברהם אבינו ידע שכן דרכן של הכנענים לכן לא רצה שישא יצחק אשה מבנות הכנענים וז"ש ויא' אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר ל"ו זו אשתו כמו שדרשו אשר יחסר לו זו אשה ופרש"י כדכתיב אעשה לו עזר וגו' ור"ל מכח שהי' זקן ביתו למד ממנו להיות מושל באשתו הולך לפני' והיא אחריו ע"כ ואשביעך וגו' אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו פירוש ויודע דרכם שהאשה מושלת על בעלה ולא כדרכנו ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחר"י דייקא אל הארץ הזאת רמז הטעם שלא תאבה ללכת אל הארץ הזאת בשביל שלא תאבה ללכת אחר"י דייקא כ"א לפני כדרך אי"ה לאגברא שמאלא ולהקדימו ההשב אשיב אמר בכפילא ההשב מדרכו ללכת אחרי אשתו אשיב את בנך שמה ואזלת לקרת' הלוך בנימוסי' וע"ז א"ל השמר לך וגו' ויען לבן וגו' מה' יצא הדבר וגו' הנה רבקה לפניך דייקא ללכת לפניך ע"ז האופן קח ולך ותהי וגו' ע"כ ויאמר אליהם אל תאחר"ו אותי ללכת אחרי' והיא לפני קודמת ואני מתאחר כי וה' הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדוני לדרכי ומנהגו שלא לילך אחורי אשה ויקראו לרבקה ויאמרו אלי' התלכי עם האיש הזה עם דייקא הוא קודם (כמו שפי' התוס' יו"ט פ"ב דאבות יפה ת"ת עם ד"א לפי שהד"א קידם בזמן לת"ת) להורות פועל דמיוני שהאיש עיקר וקודם לאשתו הטפל אליו ותאמר אלך וכן עשתה ותלכנה אחר"י האיש אחר"י דייקא כנהוג בביתו של אברהם: ואם לא תאבה האשה וגו' ונקית משבועתי זאת וגם להלן הוא אומר בדברי אליעזר ואם לא וגו' והיית נק"י מאלתי, נראה לפרש כי איתא במדרש ויאמר אליו העבד הה"ד כנען (זה אליעזר) בידו מאזני מרמה שהי' שוקל את בתו ראוי' היא או לא, לעשוק אהב לעשוק אהובו של עולם זה יצחק אמר אולי לא תאבה ואתן לו את בתו אמר לו אברהם אתה ארור (דכתיב ארור כנען) ובני ברוך ואין ארור מתדבק בברוך וכ"כ רש"י להלן עה"פ אלי לא תלך אלי כתיב מחזיר הי' למצוא עילה להשיאו לבתו עי"ש והענין ע"ד פשוט כי אליעזר נתן עיניו ביצחק הן מכח הונו ומאודו כי שטר מתנה כתב אברהם ליצחק על כל אשר לו כפרש"י, הן מצד הנאת הגוף כי הי' קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם כפרש"י להלן פרשת תולדות, הן מצד הנפש לאשר הי' אהובו של עולם וידע אליעזר ממאמרו של הקב"ה לאברהם כי ביצחק יקרא לך זרע ורצה שאותו זרע קודש יצא מבתו ואמנם אברהם לא רצה בזה ולכן הוצרך אליעזר לשבר תאותו ולעשות שליחותו בשלימות ובאמונה לקיים ואהבת את י"א בכל לבבך וגו' שדרש בתקו"ז בהקדמה דף י' יש לך אדם שגופו חביב עליו לכך נאמר בכל לבבך יש לך אדם שנפשו חביב עליו לכך נאמר ובכל נפשך יש לך אדם שממונו חביב עליו לכך נאמר ובכל מאדך כל מה דחביב עלך מסר ליה ברחימו דמארך ביאור הדבר מה שנהרג על קדושת השם יתב' הוא מסירת הגוף אבל הנפש עולה למעלה אך צריך שימסור גם את נפשו לשמו ית' כדמצינו גבי אהרן שאמר מוטב שיתלה הסרחון בי כו' למען לא יסתלק קדושתו מישראל חלילה וכ"כ הי' אליעזר צריך לבלי לשים עיניו לא אל הממון ולא אל הגוף ולא אל הנוגע אל הנפש כ"א להיות עבד נאמן לשולחיו ולזה הי' צריך ענין מסירת ממון גוף ונפש למען שמו ית'. וכבר שמענו מדברי קדשו של רבינו הקדוש מהרצ"ה ז"ל מזידיטשיב שזה שאמר הכתוב באברהם, וה' ברך את אברהם בכ"ל ירמוז שהי' מקיים בכ"ל לבבך ובכ"ל נפשך ובכ"ל מאדך עכ"ד, ביאור דבריו הקדושים כי אברהם מסר גופו להשרף בכבשן האש וממונו במה שאמר אם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי וגו' אם כי שלו הי' מהדין דקי"ל המציל מהנהר ומהגייסות ה"ה שלו עכ"ז לא רצה להנות ממנו בשביל שלא יאמר אני העשרתי למען ידעו כי העושר והכבוד מלפניו יתב' ונפשו ממש בעקידת יצחק לכן נאמר קח נא את בנך את יחידך זה הנשמה שעקידתו נוגע לענין הנפש אחר שהבטיח לו ה' כי ביצחק יקרא לך זרע ועכ"ז אברהם לא הרהר והלך לעקדו ויקח את המאכלת לשחוט וגו' עד שנאמר לו אל תשלח ידך וגו', ובזה אני מפרש ויאמר אברהם אל עבדו וגו' אם שידע אברהם שתשוקתו של אליעזר להשיא את יצחק לבתו תכח תשוקת ממון גוף נפש לא חש שמא ישנה בשליחותו כי הוא המושל בכ"ל אשר לו לאברהם הוא בכ"ל לבבך ובכ"ל נפשך ובכ"ל מאדך וז"ש לו ואשביעך וגו' אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני בה' הידועה הוא מה שפי' ואמר אשר אנכי יושב בקרבו לא אמר בארצו כי אם בקרבו זה אליעזר אשר אנכי יושב בקרבו כי תורתו של אברהם ומדתו הי' בקרב לבו של אליעזר שהי' דולה ומשקה מתורתו של אברהם ועז"א ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה האשיאנו לבתי ויאמר אליו אברהם השמר