ייטב לב בראשית קלו

ובורא רע וקרינן ויכל לישנא מעלי' ה"נ אמר ברכו בכ"ל היינו שאפי' כח הרע המכונה כל נהפך לטוב ולכך הי' ברכתו גם מצד מדה"ד וכבר שמעתי לפרש בשם הרב הקדוש מהר"מ ז"ל מרומנוב מי יעלה בהר ה' כלו' שעה מי ומי יכיל לעלות בהר ה' אבל העיקר מי זה אשר יקום במקום קדשו ולא יפול ממדרגתו וממקומו ע"כ והן דברי המד' מי יעלה כו' ומי יקום ולא יפול ממדרגתו כי עבודתו קיים לעד זה אברהם שהי' נקי כפים ב' ידים ימין ושמאל ובר לב"ב דייקא שנאמר לבבו נאמן שהפכי לטוב לכך ישא ברכה מאת הוי' רחמים וצדקה מאלהי ישעו שגם השמאל נהפך לרחמי' וצדקה לכך נאמר וה' וכאמור וז"ש (ירמי' ל"ב) ואת יראתי אתן בלבבם דייקא לבלתי סור מעלי וגו' ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל לבי (בחי' הוי' המכונה לב) ובכל נפשי בחי' אד' המכונה נפש והבן, וע"ש באלשיך: ואברהם זקן וגו' אז"ל מרגליות טובה הית' תלוי' בצוארי כל א"א כל חולה הרוא' איתה מיד נתרפא והנ"ל עפ"י מה שפירשו אשר נשבע לה' וגו' אם אתן שנת לעיני וגו' עד אמצא (בכ"ז) מקום לה' והכלל שצריך לעבוד את הבורא ית' בכל הענינים הן בתורה ותפלה והן במי"מ ואכילה ושתי' וכדומה עניני' גשמי' וזה בחי' של אברהם ולכך נאמר יפיפית מבני אדם נתיפית בעליונים רומז על תורה ותפל' ושירות ותשבחות נתיפית בתחתונים היינו עניני גשמיות וזה וה' ברך את אברהם בכל ואת זה לימד לבני דורו ולכן כתי' ויטע אש"ל ר"ת "אכילה "שתי' "לוי' כלי' לשון דביקות ע"ד הפעם ילוה אישי וירצה שאפי' באכילה ושתי' יהיו דביקים לה' ית' וזהו המרגליות טיבה שהי' תלוי' בצוארו אשר כל חולי נפש הרואה אותה נתרפא וכשנפטר תלאה בגלגל חמה שהולך להאיר על הארץ וכבר הקשו המחקרים איך נעשו המאורו' הללו הגדולים במעלה יותר משוכני ארץ להאיר לארץ איך ישתעבד הנכבד להפחות ואמנם התי' מבואר כי הם הולכים לדרכם לשמש את קונם וכמאמרם ז"ל למה חמה יוצאת במזרח ושוקעת במערב לתת שלום לקונה וממילא מאירה לארץ א"כ הרי נראה שהולך החמה לענין גשמי להאיר לארץ וכוונתה לשמים לתת שלום לקונה כ"כ צריך האדם להתכוון אפי' בענין גשמיות לשם קונהו והבן ועי' עוד פי' ע"ז בפ' קרח: וה' ברך א"א בכל נ"ל עפ"י דברי מוזלה"ה חלק ה' אמרה נפשי ע"כ אוחיל לו ושורש דבריו ע"י שכביכול נחשב לאחד להשלים המנין במצרים (כמבואר בפ' שמות עי"ז הורה כי הם הכל והוא כביכול חלק ומה שיש בחלק יש בכל א"כ יש להם בחי' נצחית וזה חלקי ה' ע"כ אוחיל והבן ועפי"ז פירשתי וישכן ישראל בטח בדד והראי' לזה עי"ן יעקב ר"ל הא דכתי' ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש והיינו ע"י שכביכול השלים למנין עי"ן ונראה שאנחנו זכינו לבחי' זו מאברהם וזה אומרו וה' ברך את אברהם בכל ר"ל שיהי' היא בחי' כל והוא כביכול חלקו והבן ובחי' זו נקרא אשכל איש שהכל בי והארכתי בזה בפ' שלח עה"פ נחל אשכל ועפי"ז פירשתי מה שדרשו בן הי' לו בכל גימ' בן דהדרש יוצא מעומק הפשוט כיון שאמרנו שהוא הכל ומה שיש בחלק יש בכל א"כ מהראוי להיות בו בחי' נצחית ואיך יתכן הלא סוף אדם כו' ולזה צ"ל שהי' לו בן א"כ אין עבודתו נפסקת ויש לו נצחיות והבן, והטעם שזכה לזה הוא כדכתי' כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' וכתי' ויקרא שם בשם ה' וגו' שהודיע לכל באי עולם מאמונת אלקותו ית' לעבדו עדי עד וזה אל עולם לשין נצחי ולכן גם הוא זכה לבחי' נצחי וז"ש המד' לדרוש על א"א יפיפית מבני אדם היצק חן בשפתותיך להודיע מאלקותו ית' ע"כ ברכך אלקים לעולם דייקא כלי' נצחי וז"ש מי יעלה וגו' שדרש על אברהם ישא ברכה מאת הוי' ר"ל נצחי כדכתי' יה' הוי' נצחי ברך א"א בכל ר"ל בבחי' נצחי וצדקה מאלקי ישעו שגם זה דור (ר"ל דור האחרון באריכות הגלות בעוה"ר עכ"ז הם) דורשיו מבקשי פניך יעקב הגם שמכינים יעקב עכ"ז ידרשוך סלה: ויאמר אברהם אל עבדו וגו' המושל בכל אשר לו צריך ביאור ויאמר העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחר"י אל הארץ וגו' אחרי שפת יתר לכאורה ולהלן אמר לבן הנה רבקה לפני"ך קח ולך לפניך ל"ל ולהלן ויאמרו לה התלכי עם האיש הזה היו להם לומר התלכי אל הארץ ההוא ולהלן ותלכנה אחרי האיש הי' די באומרו ותלכנה מה זה שא' אחרי האיש, ועי' ברכות דף ס"א פ' הרואה. והנ"ל כי כתיב פרשת בראשית ואל האשה אמר וגו' והוא ימשול בך כו' כך הוא דרכה של תורה שימשול האיש על אשתו והיא רק לעזר וסעד וטפלה אליו וכן דרכן של ישראל שילך האיש לפני האשה ולא אחורי אשה אפילו באשתו כי אנחנו מקדימים ומגבירים ימינא על שמאלא ודכר על נוקבא לא כן או"ה וההולכים בדרכיהם אשתו מושלת על בעלה והוא הולך אחרי' והיא יושבת ראשונה כי הם רוצים להגביר צד