ייטב לב בראשית קלה

ד א"י עד"ז עפ"י הכלל שכ' החו"הל דעל המעשה והדיבור דהוי כמעשה הנגלה לכל מגיע שכר עוה"ז ועל המחשב' הצפון בלב מגיע שכר עוה"ב הנעלם מעין כל חי ובזה פי' מה רב טובך אשר צפנת ליראיך (יראה המסור ללב) פעלת (בעוה"ז) לחוסים בך (במעש' שהוא) נגד בני אדם נגלה ונראה לכל הובא למעל' בפ' עקידה וכבר הבאתי המד' ואברהם זקן שקנה שני עולמו' הזה והבא וגם ביארתי לעיל כי עוה"ז מתנהג עפ"י שם אלקים גימ' הטבע ועוה"ב עפ"י הוי' למעלה מטבע וז"ש המד' על ואברהם זקן שקנה ב' עולמות הטעם כי נתיפית בעליונים היודעים מחשבות נתיפית בתחתוני' הרואים המעשה ע"כ ברכך אלקים ברכת עוה"ז המתנהג עפ"י הטבע עבור המעשה גם לעולם היינו עוה"ב עבור המחשבה וז"ש המד' זש"ה מי יעלה זה אברהם נקי כפים הרי מעשה הנגלה לכל ובר לבב הרי המחשב' הצפון ונגל' להשי"ת שנא' ומצאת את לבבו נאמן לפניך לכך ישא ברכ' מאת הוי' היינו בעוה"ב המתנהג עפ"י הוי' וצדק' מאלקי ישעו היינו בעוה"ז המתנהג עפ"י שם אלקים כאמור: ה עוד יש לפרש המד' נתיפית בעליונים וכו' עפ"מ שפי' מוזלה"ה אודה ה' בכל לבב כי דוד המלך בעת שא' ברכות והודאות לשמו ית' הי' מעורר לבבות ישראל להודות לשם ה' כי יעקב חבל נחלתו כמו חבל ממש שכלו משורש אחד וכשמגביה קצתו כלו הוא מוגבה ועולה וזה בכל לבב והבן. ובזה פירשתי היוצר יחד לבם שכל הלבבות משורש א' לכך המבין אל כל מעשיהם לא אמר הבן כ"א המבין בפועל יוצא שמחמת שהם לב אחד לכך המבין אל כל מעשיהם של זולתם שמכיר אם הוא בלב עושה רושם בלב זולתו ע"ד דברים היוצאים מלב נכנסים בלב וגם כשהוא מעומק הלב יש לו חן בעיני כל כנראה בחוש שניכר לכל דברי אמת רשפי' רשפי אש וגו' וז"ש כאן וה' ברך את אברהם בכל פי' שבירך את אברהם עם כל כי אברהם בעמדו לפני ה' הי' מעורר ומדליק לבב כל להשי"ת וא"כ מתוך זה הי' עבודתו שבלב ניכר אפי' לבני אדם, וז"ש נתיפית בעליונים נתיפית אפי' בתחתונים שנא' נשיא אלקים אתה בתוכנו פי' ע"י שאתה תעורר תוכנו והבן והראי' שהרי הוצק חן בשפתותיך כי תורתך ותפלתך מעלה תן בעיני כל וע"ד שאז"ל מי שהוא בעל חן בידוע שהוא י"ש ע"כ ברכך אלקים לעורר לכל העולם וזש"ה ויקרא שם (במקומו מקום המזבח) בשם ה' עי"ז כביכול עשהו אל עולם כלו' אל על כל העולם כי העיר לבב כל אנשי עילם לקרבן לשמו ית' לעבדו בלב שלם וכן נזכה לעשותו כי"ר: ו עוד י"ל המד' מו יעלה ומי יקום זה אברהם ע"ד האמור למעלה אך ביתר שאת עפי"מ שפירשתי מאמר דוד המלך ע"ה יחד לבבי וגו' אודך אד' אלקי בכל לבבי וגו' עפ"י שאז"ל צדיקים יצר טוב שופטן בינוני' זו"ז שופטן כו' הכוונה ידוע כי יש לאדם יצ"ט משכנו בחלל הימיני של לב ויצה"ר השוכן בחלל השמאלי של לב והן הב' לבבות וביניני' עודנו כח הרע והכוסף במקומו ופעם יצ"ט גובר ופעם חלילה להיפך וז"א זו"ז שופטן אבל צדיקים מסירים חלק הרע מלבם לגמרי ע"ד שא' דוד ולבי חלל בקרבי וכ"ש בחי' אברהם שהפכו לטוב שנאמר ומצאת את לבבו דייקא נאמן והיינו שא' יצ"ט שופטן וזה שנצטוינו ואהבת וגו' בכל לבבך ואז"ל ביצ"ט ויצה"ר להפוך אותו ולהחזירו למוטב ליקח כח הכוסף לכסוף ולאהוב את השי"ת ועד"ז פי' מוזלה"ה סוף דבר שיהא הכל נשמע בקרב האדם את האלקים ירא וגו' ומי שהיא בבחי' זו שהרגו ליצה"ר וכ"ש אם הפכו לטוב הרי היא בטוח ששוב לא וחטא ולא יפול ממדרגתו כ"א הלוך ילך מעלה כי כבר שב ממלחמה שבקרבו ואין בלבו צד שכנגדי וע"ז נאמר שפת אמת תכין לעד משא"כ מי שעוד כח יצה"ר בקרב לבבו השמאלי אם שכח הטוב גובר לבלי שמוע אל יצה"ר עכ"ז איננו בטוח שלא יפול מבחי' ושלא יתגבר שוב כח יצה"ר ח"ו כי עוד הנו לוחם מלחמתו ואז"ל אתה ישן והוא ער ודרך מלחמה כך פעם זה גובר ופעם זה גובר וע"ז נאמר ועד ארגיעה לשון שקר מי שאינו שובר כח השקר שבקרבי עבודתו כמו רגע ואינו בטוח לעולם וזה שביקש דוד הורני ה' דרכך אהלך באמתך יחד לבבי הב' לבבות יצ"ט ויצה"ר לירא' שמך כ"א אודך אד' אלקי בכל לבבי דייקא אז ואכבדה שמך לעולם כי עבוד' שהוא בב' לבבות אמת ויציב וקיים לעולם כל ימי חיי' וידוע כי מדה"ר יכונה ימין ומדה"ד יכונה שמאל ע"ד שא' מיימינים לזכות כו' א"כ מי שאינו מהפך לב השמאלי שלו לימין לטוב אם שגובר אצלו כח יצ"ט הימיני כ"כ שכרו רק מצד מדה"ר בחי' ימין אבל מי שמהפך לב השמאל לבחי' ימין עושה מר למחוק רע לטוב בבחי' אברהם אז גם מדה"ד בחי' שמאל נהפך לרחמים וכמ"ש ז"ל צדיקים מהפכים מדה"ד למדת הרחמי' ושכרו גם מכת מדה"ד הנהפך לימין וז"ש וה' היא וב"ד מדה"ר ומדה"ד ברך את אברהם (הטעם) בכל שהשליטו ביצרו כדאי' במד' והכוונה ע"ד שא' כתי' עושה שלום