ייטב לב בראשית קלד

היינו בין אדם לקונו שהכניסם תחת כנפי השכינה ומפני זה זכה לב' עולמים עוה"ז ועוה"ב וז"ש המד' ואברהם זקן זה שקנה ב' עולמות עז"א הטעם זש"ה נתיפית בעליונים על המצות שבין אדם לקונו נתיפית בתחתונים על המצות שבין אדם לרעהו שנא' נשיא אלקים אתה בתוכנו היינו על הנוגע תוכנו ולנו הוצק חן בשפתותיך כי הי' מפייס העני בדברים ע"כ ברכך אלקים היינו בעוה"ז המתנהג עפ"י שם אלקים גימ' הטבע וגם לעולם היינו לעוה"ב וז"ש המד' ע"ז מי יעלה בהר ד' זה אברהם וגו' נקי כפים שנאמר ואם אקח מכל אשר לך היינו בין אדם לרעהו שהי' טוב לבריות ובר לבב שנא' ומצאת את לבבו נאמן לפניך זה בין אדם להקב"ה אשר לא נשא לשוא נפשו בפני נמרוד היינו בין אדם למקום ולא נשבע למרמה הרימותי ידי היינו בין אדם למקום ובין אדם לחבירו ולכך שכרו ישא ברכה מאת הוי' ב"ה היינו לעוה"ב המתנהג עפ"י שם הוי"ה ב"ה שהוא למעלה מהטבע וצדקה מאלקי ישעו אלקי היינו שם אלקים שהנהגתו בעוה"ז וכמו שפירשו הא דכתי' ידי (יד כהה) יסדה ארץ (היינו שם אלקים) וימיני (שם הוי') טפחה שמים לכך כתי וה' הוא וב"ד היינו הוי' אלקים ברך והבן: עוד יש להוסיף תבלין על המד' יפיפית מבני אדם נתישית בעליונים כי' הוצק חן בשפתותיך עפ"מ שפירשתי רבים אומרים מי יראנו טוב וגו' ענינו כי כבר אמרו איזה עבידה שבלב זו תפלה ולכאורה הלא כל ברכות אמצעות אינם כ"א צרכי עצמו עניני גשמי' ועבודה צורך גבוה אבל הענין כי לא על עצמו בלבד יצא אדם לפעלו ולעבודתו לבקש די מחסורו אשר יחסר לו כי איננ' עבודה תמה כ"א על הכלל כלו כל העולם יצא להתפלל להשפיע להם די מחסורם וזה רצון הבורא ב"ה כי מקור הטוב רוצה להטיב וכ"כ בס' פנים יפות דמפני זה א' בכל הברכות טעם עד"מ בברכת רפאני כי אל רופא וכו' אתה ובברכת השנים כי אל טוב ומטיב אתה וכו' כלו' שזה רצונך להטיב לבריותיך אנו מבקשים למלא רצונך וזה עבודה תמה וז"ש דוד רבים אומרים ומבקשים מי יראנו דייקא טוב נסה עלינו דייקא אור פנ"יך ר"ל שמבקשים לצורך עצמם אבל אני אינו כך כי אם נתת שמח' בלבי מעת דגנם ותירושם של זולתי היינו העולם רבו כי אין כוונתי לעצמי כ"א להעולם ועפי"ז אני מבין הא דחשיב בברייתא אלו דברים שאוכל פירותיהן בעוה"ז כו' עיון תפלה ולכאורה הלא תפלה הוא מצוה שבין אדם לקונו ומדוע יש לו פירות בעוה"ז מלבד הקרן לעוה"ב אבל הוא אשר דברנו כי עיקר התפל' לצורך כלל ישראל להטיב לזולתו א"כ בתפלתו גומל טוב לבאי עולם בעוה"ז לכך יש לו פירות בעוה"ז דהוי מצו' שבין אדם לחבירו והבן ובזה יבואר הא דאי' במד' וה' ברך את אברהם בכל אברהם ברך את הכל ימי ברכו הקב"ה שנא' וה' ברך וגו' כוונתו כי אי' במד' ואברהם זקן שקנה ב' עולמות הזה והבא ע"ז אמר הטעם כי אברהם ברך בתפלתו את הכל שזה הי' כל מטרת לבו לבקש רחמים על העולם וכדאי' במד' אהבת צדק אהבת לצדק בריותי ותשנא רשע שנאת מלהרשיען ע"כ משחך וגו' ולזה ברכו הקב"ה גם בברכת עוה"ז וז"ש ברך את אברהם בכל ר"ל בשביל כל כלו' בשביל שהוא ברך את כל וז"ש וה' ברך הוא וב"ד שגם מדה"ד ברכו כי המתפלל על הציבור כתפלת הציבור דמי' ואימתי עת רצון שגם מה"ד נרצה לו כשהציבור מתפללין וז"ש ואני תפלתי לך ה' עת רצון אז"ל בשעה שהציבור מתפללין אז אלקים מדה"ד ברב חסדך ענני והבן: וז"ש המד' יפיפית מבני אדם נתיפית בעליונים לגרום יחוד בעליונים נתיפית בתחתונים מחמת כי הוצק חן בשפתותיך להתפלל על אחרים להצדיקם ולזכותן ע"כ ברכך אלקים גם מדה"ד לעולם בזה ובבא כמו שנאמר וה' ברך והבן: ג עוד ביאור על המדרשים הנ"ל עפמש"ל פ' לך עה"פ שמעו אלו אבירי לב הרחוקים מצדקה ואז"ל כי אבירי לב הם הצדיקים שכל העולם ניזונים בצדקה והם ניזונים בזרוע ביאורו שמי שעובד באמת בלב ורעיון טהור מגיע לו שכר עפ"י הדין משא"כ למי שעבודתו רק במעשה ולא מלבו כגון שלא לשמה אז השכר אינו רק מכח מדת הרחמי' וז"ש בגמ' בעושים לשמה מעל שמים היינו מדה"ד הנהיג מעל שמים חסדך ולכך אבירי לב דייקא רחוקים מצדקה וניזונים בזרוע במדה"ד והנה כאן אמר וה' ברך וגו' הוא וב"ד עז"א במד' מי יעלה וגו' נקי כפים במעשה ובר לבב שנא' ומצאת את לבבו נאמן לפניך ע"כ ישא ברכה מאת הוי' רחמים וצדקה מאלקי ישעו מדה"ד וז"ש יפיפית מבני אדם יפיפית בעליונים כי עבודתך בלב ומלאכי השרת מבינים מחשבה שבלב וכמ"ש תוס' פ"ק דשבת בענין שאין מ"ה מכירין לשון ארמי עיי"ש נתיפית בתחתונים הרואים מעשיך ע"כ ברכך אלקים דייקא לעולם והבן: