ייטב לב בראשית קלא

בכל פי' בכל הג' קשרים אפי' קשר עליון הנקרא ה"י כ"ל וז"ב בכוונת הזוהר שהביא לכאן הפסוק אשרי תבחר ותקרב ישכון חצירך היינו נה"י נשבעה בטוב ביתך חג"ת קדוש היכלך חב"ד והן דברים אחדים האמורים בפ' לך ועפי"ז נ"ל לפרש הא דכתי' בפ' עקידה ד' יראה וגו' היינו שהתפלל אברהם ה' יראה אשר יאמר היום ב"הר הוי' עולה ר"גל מנין הוי' אהי' במילואם ע"ב קס"א כידוע יראה והבן ועמ"ש בזה בסוף הפרשה, וז"ש המד' חי יעלה ב"הר הוי' היינו יחוד עליון העולה ר"גל זה אברהם שנא' ולך לך אל ארץ ה"מ"ר"י"ה אותיות ת"ר י"ה מ"ר רומז לחסד מדתו של א"א או ר"ם י"ה והעלהו וגו' על אחד ההרים היינו תלת רישין עלאין מקור האחדות דזיווגייהו תדיר כאחד ומי יקום במקום קדשו זה אברהם לומר שהמשיך הארת קשר העליון למקו' נה"י כאמור בחנוכה שנא' וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד בחי' נה"י ששם בחי' שוקיים המעמידין את האדם והיינו את פני ה' והבן, נקי כפים היינו יחוד חג"ת ב' ידי' והמכריע שנא' אם מחוט וגו' וע"י שהי' נקי כפים ממש בגשמיותו עשה יחוד בבחי' זו למעלה ובר לבב היינו יחוד הוי' אד' הנקרא לב כאמור בכוונת וטהר לב"נו לעבדך באמת עיי"ש וגם ב"ר ירמוז לשם מ"ה בחי' אחורי' העולה ע"ב ואחורי' דע"ב עולה ק"ל ס"ה עולה ב"ר כמבואר בכוונת ברכו לבב ירמוז לשם אד' שיש במילוי דמילואו ל"ד אותיות מנין לב"ב והיינו מ"ה אד' יחוד התחתון ע"כ ב"ר לב"ב גימ' רל"ו שיעור קומה שלמה מנין ור"ב כ"ח יחוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עם ד"כ כידוע כי מאחר שנתחדו הג' יחודים נשלם שיעור קומה העולה רל"ו ועי"ז ישא ברכה מאת הוי' מקור הרחמים וצדקה מאלקי היינו בחי' מדה"ד שנמתק בג' יחודים הנ"ל ישעו יש"ע עולה ש"פ כמנין שלום בד' אותיותיו כמנין הוי' אד' בהכאה י"פ א' ה"פד ו"פג ה"פי כידוע והיינו דכתי' ואברהם זקן ואי' במד' בא ולבש לבושי דכתי' ועתיק יומין יתיב לבושי' כתלג חיור רומז ליחוד עליון מקור הרחמים והחסדים והלבנינות וה' ברך את אברהם בכל, בכל הג' יחודים אפי' בקשר עליון הנקרא ה"י כ"ל כאמור והבן: י ואברהם זקן בא בימים וגו' בב"ר פ' נ"ט כתי' עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא ר"מ אזיל כו' א"ל לכו וטפלו בצדקה ואתם זוכים לזקנה מ"ט עטרה תפארת שיבה והיכן היא מצוי' בדרך צדקה תמצא מנ"ל מאברהם דכתי' בי' ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט זכה לזקנה כי' ושם אות ה"א רשב"י פתח רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד רודף צדקה זה אברהם כדלעיל פ' נח עיי"ש. והנ"ל בזה עפי"מ דכתי' כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט וכ' המפו' כי הורה בזה כי עיקר אהבת ה' לאברהם על שלמד דעת את העם וקרבם לעבודתו והוא שעמדה לי יותר מכל מעשה הטיב וזכות הנפש שהי' לו בעצמו ועפ"ז פי' בהקדמת חתם סופר והותירך ה' לטובה בפרי בטנך בהקדם מ"ש הרמב"ם לבנו דע בני כי האדם המסכן בזה העולם השפל אין לו מנוחה בו ואשרי למי שתתמו ימיו מהרה עכ"ל ומעתה יפלא הלא עינינו רואות אשר גם השרידים אשר ה' קורא גם המה ינובון בשיבה ובלי ספק כי השלימו נפשותם בימי נעוריהם ולהיכן אריכות ימים של אלו אמור מעתה כי אינו לטובת עצמם כי כבר השלימו עצמם אך השי"ת מניחם עוד על האדמה לטובת זרעיהם ותלמידיהם וצאצאיהם אשר גם המה יציקו מים ע"י להשלים נפשותם וזכות הוא לנפש להשפיע מאורה לזולתה וזש"ה אחר שברכם ואמר יקימך ה' לו לעם קדוש וגו' ויהי' בתכלית השלימות בעצמותם עכ"ז והותירך ה' לטובה בעוה"ז בפרי בטנך כלו' בעבור פרי בטנך עכ"ד ודפח"ח עיי"ש וזה נ"ל פי' הפסיק ואברהם זקן בא בימים כלו' שכבר בא לשלימותו בימים שעברו ועי' בזוה"ק פ' לך לך לאתקנא דרגא דילך וא"כ כשתיקן דרגא דילי' נקרא בא בימים ועכ"ז בא לגדר זקנה ואריכות ימיו למה ע"ז אמר וה' ברך את אברהם בכל כלי' ה' ברכו באריכות יחי' ושנים בשביל כל היינו בשביל שהשפיע לכל לכן הותירו ה' לטובה להשלים לזולתו וגם יובן כפשוטו ע"ד בן הי' לאברהם בכל גימ' בן א"כ יאמר וה' ברך את אברהם בכל בבן לכן הוצרך להיות זקן בעבורו כנ"ל ונקדים עוד מ"ש הרמ"א בפסוק נתון תתן לו ולא ירע לבבך וגו' ותורף הדברי' שהשי"ת נותן לבע"הב למען יתן לעניים וזה אומרו נתון לך למען תתן לו משלי לכך ולא ירע לבבך וגו' ועד"ז שכבר השלים נפשו השי"ת נותן לו אריכות ימים ושנים למען ישפיע מטובו להשלים לזולתו והוא ממש בדרך צדקה שמשפיע ה' לבע"הב בשביל העני כאמור והנה בסוכה בפ' החליל בענין שמחת בית השואבה חסידים ואנשי מעשה אמרו אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנתינו עיי"ש וזה אומרו עטרת תפארת שיבה (שהילדות לא ביישה את השיבה שכבר השלימו עצמם בילדותם וכמ"ש הזוה"ק לפרש מפני שיבה תקום