ייטב לב בראשית יב

כעסו ויגולו רחמיו על מדותיו עי' בעין יעקב, ולכן אנו מבקשים וברך שנתינו כשנים הטובות ולא למענינו כי אם שתקבל נחת מאתנו כי אל טוב ומטיב אתה ורוצה להשפיע טוב ולזה מבקשים תעזרינו למען כבודך שנהיה כלי מוכשר לקבל טוב עכ"ד ועד"ז שמעתי מפי קדשו של אאזמ"ו זלה"ה והמה יהי' לי לעם כלומר לי לשמי שיעשו מצות ומעש"ט לעשות נ"ר לשמי ואני אהיה להם כלומר לצורכם לאלקים כי הבורא ב"ה כונתו למען להטיב לנו כדכתיב מה ה' אלקיך שואל מעמך כו' לטוב לך כל הימים עכ"ד, וזהו מאמר המדרש כי ידוע הבונה בית חדש צריך לברך שהחיינו אך שאל כיצד צריך לברך אם על מה שמקבל תענוג בבנותו בית חדש או על מה שהבורא ב"ה כביכול מתענג בהושיעו לעם קדשו לבנות בית חדש ולזה השיב כך שנו רבותינו הבונה בית חדש מברך שהחיינו כדי שיעשה נ"ר לייצרו פירושו לשון הוה (כמי ככה יעשה איוב) כלומר עיקר על מה שהיא עושה נ"ר להבורא בזה שמקבל טובה מאתו לבנות בית חדש כאמור ולזה הביא ראיה ממועדים שלא נתנו מאתו ית' אלא להנאת עצמן שיתענגו ישראל במועדים וחגים וזמנים לששון לז"א אמר הקב"ה אתם הניתם עצמיכם תהיו שונים לשנה הבאה כדכתיב למועדה מימים ימימה כו' הרי עושה כביכול העיקר ממה שאנחנו מתענגים ושמחים בו ית' בימים טובים כדאיתא במדרש עה"פ זה היום עשה הויה נגילה ונשמחה א"י אם בהקב"ה אי בהיום כשהיא אומר נגילה ונשמח' בי הוי אומר בה' הביאו רבינו יונה פ' א"ע ופירושו אע"פ שזה היום יו"ט ונעשה לנו בו נסים ונפלאות ואנו שמחים אפ"ה עיקר השמחה אינו אלא בעבור השם לפרסם גדולתו שעשה עמנו ע"כ, ועי' בס' עמק ברכה אות ע' באורך, ואמנם הבוב"ה מתענג במה שאנו שמחים ולזה אמר שכשם שהאדם מברך להקב"ה על התפרסם גדולתו ית' ועל מה ששש בגדולתן וטובתן של ישראל כך הוא כביכול מברכו על התענוג שהאדם מקבל מאתו יתב' ע"ד אני לדודי ודודי לי וכנודע פי' המפורשים ומזה ראיה מהימנא שכשהאדם מברך שהחיינו תהא כונתו על מה שזוכה לקבל הטוב מאתו ית' בהשפיעו אותה הטובה להמקבל ולכן אסמכיה אקרא בראשית ברא וגו' ע"פ שאחז"ל בשביל ישראל שנקראו ראשית ברא כו' כדאיתא בס"י כשעלה ברצונו לברא העולם להטיב לברואיו למען יכירו וידעו גדולתו ית' א"כ מובן כמי שהוא יתברך עשה וברא העולם למענינו כ"כ אנחנו צריכין לעשות הכל למענו יתב' ולברך בשמו על שהוא מקבל תענוג בתת טוב לישראל כאמור, והבן: בראשית ברא אלקים כבר כתב רש"י המקרא הזה אומר דרשוני שא"א לומר להורות סדר הבריאה כו'. והנ"ל בזה כוונה עמוקה והוא מה דאיתא במדרש וברש"י בתחלה עלה במחשבה לברא במדה"ד ראה וכו' והקדים מדה"ר ושתפו למדה"ד דכתיב ביום עשות ה' אלקים ואני אוסיף תבלין ואומר שגם בכאן רומז הכתוב ששיתף מדה"ר והקדימו למדה"ד כי הנה נודע כי המתקת שם אלקים הוא באותיות הקודמין לו שהם "א"כ"ד"ט"ם העילה ע"ד וזה סוד בטחו בה' עדי עד (והוא גימט' הוי' של ס"ג עם יו"ד אותיות והכולל) גם אם לא נחשב הא' כי אין לפניו אות כי אם אותיות שלפני "ל"ה"י"ם הם כדט"ל עילה הוי' של ס"ג במכוון, ועפ"ז מפרש בס' מאור ושמש ואלה המשפטים אשר תשים פניהם ותרגומו ואלין דיניא די תסדר קדמיהון כלומר אם תרצה להמתיק הדינים תסדר אותם לאותיות שהם קדמיהון עכ"ד, ועי' מ"ש בר"פ וארא שמה שאמר הכתוב וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני היי' שנמחק באותיות הקודמין וזה דפתח שם בזוהר בטחו בה' עדי ע"ד, והיינו דאיתא במדרש אחר הקב"ה למשה היה לך ליד"ע טוב אחרית דבר מראשיתו פי' טוב אחרית דבר הוא שם אלקים מכח ראשיתו היא ע"ד והי' דס"ג שקודם לו עי"ש וז"ש שהקדים מדה"ר היינו שם אכדט"ם העולה ע"ד או הוי' ס"ג ושיתפו לשם אלקים שהוא מדה"ד וזה עצמו שאמר בראשית ברא אלהים פי' אלקים ברא בראשית אותיותיו שם אכדט"ם וזה תרגומו בקדמין פי' באותיות הקודמין ברא י"י כי אותיות הקודמין של אלקים הוא הוי' של ס"ג וזה השותפות הנאמר להלן הוי' אלקים (הגם שנראה שהתרגום לא כוין לזה שהרי בכ"מ שנכתב שם אלקים תרגומו י"י עכ"ז הדבר ניתן להאמר כאן לפי דרכינו) וז"ס וידע"ת היום וגו' כי הוי' אלקים ע"י ד"ע אותיות הקודמין וזה דכתיב להלן פ' נח ותשחת הארץ לפני האלקים ה"פ ותשחת הארץ אפילו לפני האלקים היינו אותיות הקודמין של אלקים כי נהפך רחמים לדין וז"ש ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני היינו נמי אפילו לפני אותיות אלקים והבן אבל בנח כתיב ויאמר היי' לנח וגו' כי אותך ראיתי צדיק לפני אפילו לפני אותיות הוי' שהם טדה"ד המורה דין כנודע נחזור לעניננו שבריאת העולם היה בשותפות מדה"ר ומדה"ד בסוד שש ע"ד הקודם לאלקים רמז לזה מה דסיים מכל "מלאכתו "אשר "ברא "אלקים "לעשות ר"ת גימט' ע"ד, וע' בזוהר