ייטב לב בראשית קיט

הזה בגלוי ועל המחשבה הנסתר שכרו בעולם הבא הצפון עין לא ראתה וזש"ה מה רב טובך אשר צפנת לעוה"ב הצפון ליראיך על יראה המסור ללב פעלת (באתגלי') לחוסים בך (היינו על המעשה שזה) נגד בני אדם נגלה לכל אדם וז"ש ישלם ה' פעלך תיכף (הפעול' הנגלית) ותהי לעוה"ב משכורתך שלימה מעם ה' אלקי ישראל היינו על המחשבה שהוא עם ה' ובלתי נודע לזולתו וע"ז אר"ח על שכר נעלם אמר קרא אשר בא"ת לחסות היינו בשביל הביאה והרצון לחסות שהוא דבר המסור ללב ע"ז תהי' משכורתך שלימה לעוה"ב מלבד שכר הפעולה בעוה"ז תיכף והבן, והנה כאן בענין העקידה הי' בחי' מחשב' שרצה לשחוט אותו ומיד שא"ל הקב"ה קח נא השכים בבקר ויקם וילך וגו' ויקח את המאכלת לשחוט את בנו ולא הספיק לגמור המעשה עד שנאמר לו אל תשלח ידך וגו' והמעשה הי' בענין האיל שהעלהו תחת בנו ועל כל דבר הי' אומר כאלו בנו שחוט ודמו זרוק כו' ותפלתו עשה פרי למעלה כי נחשב לו כמעשה ממש וכאלו עשה המעשה ההוא את יצחק בנו וע"כ אמר הכתוב יען אשר עשית את הדבר הזה עשית דייקא הדבר הזה היינו מעשה האיל וגם לא חשכת את בנך שרצית לשחטו ולא מנעת אותו הרי מחשב' ומעשה ע"כ כי ביך אברכך ברכה כפולה בנסתר ונגלה ברוחני וגשמי והרבה ארבה כפל ככוכבי שמים היינו בחי' רוחנית בנסתר ע"ש שנאמר ומצדיקי הרבים ככוכבים והיינו באיכות וכחול וגו' היינו בחי' גשמית הנגלה ועי' בס' דברי אמת להקדוש מהר"יי זצ"ל מלובלין שכן פי' הפסוק ברך אברכך וכו' עיי"ש והן הן דברי המד' שאחר שלקח את האיל והעלהו לעולה תחת בנו שא' כאלו בני שחוט ודמו זרוק כו' באותו שעה א"ל הקב"ה לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך היינו שכר נגלה בעוה"ז כי כבר רצה האלקים את מעשיך דייקא היינו מעשה האיל אבל ענין המחשבה מה שרצה לשחוט את בנו צדקתו עומדת וקיים לעד שמור לעוה"ב הטמיר והנעלם, והן דברי המד' פ' זו כתיב יחיינו מיומים הרצון יחיינו לעתיד לבא מיומים מאותן ב' הימים שהלך אברהם לשחוט את בנו והי' בבחי' מחשבה ששכרו שמור לעוה"ב ביום השלישי היינו בזכות יום השלישי שאז בא לידי מעשה ממש בענין האיל יקימנו ונחי' בעוה"ז שכר נגלה ובזה סרה מהר שאלת הקדמונים מדוע אנו מזכירין זכות אברהם דייקא ולא נסיונו של יצחק ולמ"ש נכון הדבר כי אם אמנם יצחק עמד בנסיון ופשט צוארו ע"ג המזבח וקבל עליו להשחט כד"ת עכ"ז לא הי' רק בחי' מחשבה ולא בא לידי מעשה ושכרו שמור לנו לעוה"ב ומה ממנו נקח לזכות לעוה"ז אמנם אברהם שעשה מעשה האיל והעלהו תחת בנו מזכירין זכות זה בימין צדקו במעשה נושע מיד בעוה"ז וז"ש כמו שכבש א"א את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם לעשות דייקא והבן: ובזה מתורץ קושי' המג"א כי אנו מזכירין זכותו של אברה' לזרעו ואין עשו בכלל אבל זכות יצחק שמור לעוה"ב ולא בעוה"ז וא"ש, והן דברי חז"ל תקעו לפני בשופר של איל שזה זכר להמעשה של האיל כדי שאזכור לכם דייקא ולא לזרע עשו עקידת יצחק כו' אבל על גוף ענין העקידה זכותו קיים לעד לעת"ל, וזה שהתפלל אברהם אבינו ה' יראה לעת"ל אשר יאמר היום בהר ד' כלו' מה שיאמר מפי היום יה"ר כאלו בני שחוט ודמו זרוק שזה מעשה ממש יראה שכרו בעוה"ז בנגלה עלמא דאתגלי' ובזכות זה תגלה ותראה מלכותו עלינו: ג עוד יתכן לפרש ד' יראה וגו' כי התפלל על דורות העתידין אשר באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו הבטחות ישועות ונחמות מפי כל הנביאים כאמור בס' תורת האלקים ע"י משה עבדו ובנביאים וכתובים ועתה ארכו לנו הימים ואותותינו לא ראינו ואין אתנו יודע מה זה ועל מה זה גודל אריכת הגלות ותקפו עלינו הצרו' משולבות אא"א המקום ירחם עלינו וכימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות גלויות לעיני כל ויראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו, והנה אחז"ל היום לעשותם כלו' בעוה"ז ולמחר לקבל שכרם בעוה"ב, וזהו שהתפלל ד' יראה אשר יאמר היום כלו' כל הבטחות ונחמות אשר יאמר בתנ"ך היום בעוה"ז לימות המשיח בהר ד' יראה: ד' ה' יראה אשר וגו' יתבאר עפמ"ש לפרש המסורה עין תחת עין כי עין בעין נרא' אתה ד' ועננך עומד עליהם וגו' כי עין בעין יראו וגו' עפ"מ דכתי' ד' עיניו משוטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אלי' ופי' הרמב"ם כי השגחה היא בסיבת הדביקות האדם בה' אם האדם משים ה' לנגד עיניו תמיד עי"ז הוא מושגת מאתו ית' ביתר שאת וזהו להתחזק ההשגחה עם אותן אשר לבבם שלם אליו וזהו עין שלמעלה תחת עין שלמט' מול המקום ב"ה וזה כי עין של השי"ת בעין נראה וגו' כלו' לפי אשר נראה אתה ד' ועננך עומד עליהם כלו' שמקיימי' שויתי ד' לנגדי תמיד כדאי' בא"ת סי' א' בהג"ה ע"ש וזהו כי עין העליון בעין יראו אליו ועי' מזה בפ' לך בפסוק ותקרא שם ד' הדובר אליו ע"ש וזשה"כ ד'