ייטב לב בראשית קי

והיינו דכתי' בענין העקידה עתה ידעתי (שביאורו הודעתי כי ירא אלהים אתה כי רשי' פי' מעתה יש לי להשיב לשטן ולאומות מה הוא חיבתי אצלך עכשיו רואי' כי ירא אלהים אתה ולכן דקדק לומר ירא אלהים שכיון לומר שבחי' עקידה גילה צדקותיו לכל כמו בחי' אלהים הידוע לכל יעי' ת"ש בפ' ויצא בעזה"י: עוד יתכוון באומרו כי ידעתיו וגו' ושמרו דרך ה' וגו' כי הוא שפת יתר דהוי סגי באומרו ושמרו לעשות צדקה ומשפט אך קאי על אומרו ית' המכסה אני כי זהו מדת ענותנותו יתעלה להיות נמלך בבשר ודם טרם יעשה דבר ועי' רש"י בפ' נעשה אדם שבא ללמד מדת ענוה שיהא הגדול נמלך בקטן ואם זהו עניה להמלך במלאכים כ"ש עם בי"ד, אך הענין לאשר הי' אברהם בה' עפר ואפר ובחי' עניו לזה התנהג עמו הקב"ה כמדתי בבחי' ענוה, והנה מתורתו של כלי יקר פ' מקץ למדנו כי את אשר בחר לי ית' ארבעה אותיות שם הוי' ב"ה שמספרם במילואם מועט מכל אותיות אלפ"א בית"א זהו מופת על ענותנותו יתעלה וכן אמרו ז"ל בכ"מ שאתה מוצא גדולתו הוא שם הוי' המורה על עצמותו שם אתה מוצא ענותנותו ע"ש וא"כ מי שהוא בבחי' ענוה הולך בדרך הוי' יתע' וזש"ה המכסה אני וגו' כי ידעתיו כפרש"י למען אשר יצוה ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה כלו' שגם בעשות צדקה ומשפט יתנהגו בבחי' ענוה שזהו דרכו יתע' ולזה אני מודד לו כמדתו בבחי' עניה להיות נמלך אתו באשר אני עושה ובזה י"ל אשרי כל ירא ה' ומהיכן יזכה ליראה ע"כ ההולך בדרכיו של הוי' בבחי' ענוה והבן: עוד יתבאר כי ידעתיו למען וגו' ופי' התרגום ארי גלי קדמי, ע"ד דכתיב יעקב חבל נחלתו חוט המשולש לא במהרה ינתק וכתי' דברי אשר שמתי בפיך לא ימושי מפיך ומפי זרעך ומפי ז"ז שוב אמר ד' מעתה ועד עילם כדאי' בש"ס ולכך ימצאהו בארץ מדבר הגם שהי' ארץ צי' ושממה משכן הסט"א דמשו"ה הלכו שם דלית נהירא רק מגו חשוכא כדאי' בזוהר וז"ש כאן כי ידעתיי שיהי' לעתיד לגוי גדול למען אשר יצוה את בניו וגם יעקב בכלל זה כמו שאמרו בני בנים ה"ה כבנים ואת ביתו אחריו הרי חוט המשולש ולא ינתק והבן: ושמרו דרך ה' וגו' למען הביא ד' על אברהם את אשר דבר עליו דקשה תרתי (א') דרך ה' שפת יתר (ב') למען הביא כו' וכי עבד עמל"פ ח"ו ויובן עפי"ש אני לדודי ודודי לי כי כוונת השו"ת למען נהי' כלי מיכשר לקבל טובה ולא יהי' נהמא דכסופא כידוע א"כ כוונתו למעננו לזכיותנו כדכתי' ויצונו וגו' את כל החקים האלה לטוב לנו לחיותינו כהיום הזה ועל זה נאמרו כל יעודי התירה אבל אין כוונתנו חלילה להיות עמ"ל פרס רק לעשות לו ית' נ"ר אמר ונעשה רצונו והיינו למענו ית' וכמו שפי' מוזלה"ה המה יהי' לי ר"ל לשתי ולמעני לעם ואני אהי' להם דייקא למענם לאלהים עכ"ד, ונקדים עוד דברי האלשיך על מאמר אסתר וצומו עלי ר"ל למעני כי המתפלל ע"ח הוא נענה תחי' גם אני ונערותי אצום כן כלו' עליכם כמו שאתם עלי כ"כ אני עליכם עיי"ש ותבין ועד"ז יאמר בכאן למען אשר יצוה וגו' ושמרו דרך ד' כו' שכוונתו לא למענו ת"ו כ"א צדקת מה תתן לו אך למען הביא ד' על אברהם וגו' כ"כ יהי' כוונתכם לא למענכם עמל"פ אך למענו ית' לעשות לו נ"ר וזהו דרך ה' שאין כוונתו למענו רק למענכם כ"כ תהי' כוונתכם לא למענכם אלא למענו והבן: והנה נא הואלתי לדבר וגו' ביאורו אפי' בשעה שאני מדבר אל אדני איני מתגאה בזה כי אז ג"כ אנכי עפר ואפר: א"י כי אי' במד' המכסה אני וגו' א' הקב"ה ה' כרכים הללו שלו הם וכו' ושמא תאמר כי התפלל עליהם לטובת עצמו ולזה א' הנה נא הואלתי לדבר כוונתי אל אדני למען כבודו ית' כי היוצא להרג שכינה מה אומרת קלני מראשי כו' ואין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים ולזה אולי ירחם אולם ואנכי כלי' הנוגע אל עצמותי עפר ואפר ומה מקום להתפלל לצורך עצמי רק כל כוונתי למען ד' והבן: סורו נא אל בית עבדכם עי' רש"י ואפשר שא"ל סורו מן הרע אל בי"ת עבדכם להחזירם בתשובה וע"כ לינו כי צריך לזה זמן לינה ואח"כ ורחצו רגליכם ע"ד דאי' בספ' אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים ולהוכיחן ועכ"ז לנפש של עצמו לא יטמא בעוד שהוא בעמיו והמשילו למרא של כסף שמשליכין בו זבל א"א שלא יתלכלך מעט וע"כ א"ל ורחצו רגליכם מאותו לכלוך אולם הם ידעו שא"א להחזיר ב"ב בתשובה כאשר נא' למטה ויהי כמצחק בעיני חתניו וע"כ כתיב ויסורו אליו שאותו לבד הי' בכחם להסירו מרע רק ויבואו אל ביתו והדלת סגרו כי לכאו' יקשה הלא ראו שהכו בסנורים