ייטב לב בראשית קט

זה המן א"כ ע"כ דמשה יש לו דין רבים א"כ גם לאחר גז"ד מהני תפלה עכ"ד והנה לכאורה יש להבין במאמר השי"ת המכסה אני כו' ה' כרכים הללו שלו וכו' והלא כבר הי' לאחר גז"ד שהרי א' מהשלשה מלאכים כבר הלך בשליחותו להפוך את סדום ולאחר גז"ד לא מהני תפלת יחיד, אמנם אברהם הי' לו דין רבים דפר"שי ואעשך לגוי גדול זה שא' אלהי אברהם ואי' במפו' דהכי משמע מקרא לפי שאין אומרי' אלהי אלא על רבים לכך א' הקב"ה שאתה חביב בעיני כמו גוי גדול עי' מזרחי א"כ מהני תפלתו אפי' לאחר גז"ד ולזה הוצרך הקב"ה להיות נמלך עמו כדאי' במד' וזש"ה המכסה אני מאברהם אשר אני עושה לשון הוה כלו' שכבר הוא לאחר גז"ד והשליחים יוצאים ושמא תאמר מאי המלכה הוא זו הלא שוב אין תפלת יחיד מועיל לזה אמר ואברהם הי' יהי' לגוי גדול שיש לו דין רבים והטעם כי יצוה את בניו ואת ביתו וגו' וא"כ רבים צריכי' לו כרבים דמי ומועיל תפלתו ולכן אני מגלה לו אולי יעורר רחמים: כי ידעתיו למען וגי' ופרש"י אם תפרשהו כתרגומו אין למען נופל על הלשון וצריך ליישב לפי פי' התרגום ואמרתי כי לכאו' איך אמר הקב"ה כי ידעתיו וגו' א"כ מוכרח להיות צדיק כי הדיבור מכריח אמנם אי' באבות אל תפרוש עצמך מהציבור לומר אהי' בעצמי צדיק ולא להשגיח להדריך הציבור ביראת ה' כי אל תאמן בעצמך משא"כ אם תזכה את הרבים מובטח כי אין חטא בא ע"י ע"כ, ומעתה מי שראה איך א"א הי' מגייר גרים ומכניסן תחת כנפי שכינה שאין לך מזכה רבים גדול מזה גם בני אדם גם בני איש יודעים הי' ששוב א"א לא יחטא ולזכר עולם יהי' צדיק ולזה אלו א' הקב"ה שיהי' צדיק מכח ידיעה של הקב"ה ע"ש העתיד הי' מקום לומר שהדיבור מכריח אבל הקב"ה דקדק לומר כי ידעתיו מחמת שיצוה את בניו ואת ביתו וגו' כלו' שגלוי לפני שלא יחטא עוד מחמת שמזכה הרבים ומעשיו של עתה מוכיחין עליו כי עד עולם יעמוד בתומתי וצדקתו ודיבור כזה אינו מכריח ואם אמנם בלא זה הכל גלוי וידוע לפניו ית' אבל להוציא הידיעה מכח אל פועל הדיבור הי' צריך לדבר ע"ד ידיעת בני אדם למען לא יכריח וכבר מצינו דברה תורה כלשון בני אדם: עוד יש לפרש כי ידעתיו כדברי התרגום, עפמ"ד כי יודע ד' דרך צדיקים וכ' בס' צמח פ' בראשית לפ' ע"ד שכ' בס' הישר המיוחס לר"ת כי הקב"ה יודע ואינו ידוע, ידוע וא"י זה דברים גשמי' יודע וידוע זה אדם והנה צריך אדם להדמות לבוראו להסתיר מעשיו למען יהי' יודע וא"י לזולתו וז"ש כי יודע ד' כלו' ואינו ידוע זהו דרך צדיקים ע"ש והוספתי נופך כי דקדק לומר יודע ד' ולא א' יודע אלהים כי מה שהקב"ה יודע וא"י היינו עצמותו ומהותו יתעלה אבל מפעולותיו נגלה מכל נגלה והנה השם הוי' ב"ה מורה על עצמותו ושאר השמות על שם פעולותיו כמו אדני ע"ש שהוא אדון הכל ושם אלהים על שהוא תקיף ובעל היכולת ולזה שם אלהים ואדני ידוע ומושג אבל שם הוי' המורה על עצמותו שהוא הי' הוה ויהי' זהו בלתי מושג ולא ידוע לזולתו לזה אמר יודע הוי' וא"י זהו דרך צדיקים וזש"ה אשרי כל ירא הוי' דייקא ההולך בדרכיו של הוי' להיות בלתי ידוע לזולתו ולזה אמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וגו' כי הצריך לבריות אינו יכול להסתיר מעשיו ופניו משתנות לכמה גוונים כידוע ובזה אמרתי לפרש ונח מצא חן בעיני הוי' וא' ז"ל שלא הי' כדאי אלא שמצא תן כלי' בעיני הוי' הוצרך למצוא חן אם אמנם כי אלה תולדות נח איש צדיק תמים כפר"שי ולמה הוצרך לתן ולכן א' הי' בדורותיו גלוי לדור, את האלהים התהלך נח כלו' שהי' מתנהג בבחי' אלהים הידוע לכל כ"כ היתה צדקתו של נח גלוי לכל ולא נדמה לבחי' הוי' שהוא יודע וא"י ולזה הוצרך לחן, ובזה י"ל דברי רש"י י"א לשבח וי"א לגנאי בדורותיו הי' צדיק ואלו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום ולכאו' אם יש לדרוש לשבח למה דורשין לגנאי, ולמ"ש מתוך גנותו בא לידי שבתו ואלו ואלו דא"ה כי האו' לשבח הכוונה כפשוטו לומר בדורו של אברהם הי' צדיק יותר והאומר לגנאי מפורשי' כי אומרו בדורותי' לומר שהי' גלוי לכל דורותיו שנח הי' צדיק זהו מחמת בדורותיו שהי' רשעים גמורי' ואיזה דבר טוב אפי' קטן מאוד שעשה לפניהם הי' נחשב בעיניהם לצדיק נגדם עד שלא הי' מקום להסתיר מעשיו כלל (ע"ד שהוא בזמנינו שעל מי שנוטל ידיו לאכילה אומרי' עליו שהוא חסיד) אבל אלו הי' בדורו של אברהם שהי' יודעים רבונם ועובדי' אותו לא הי' נחשב לכלום בעיני הדור א"כ הי' בבחי' יודע ואינו ידוע והי' מעלתו יותר גדולה אפי' בעיני הוי' כנ"ל וזש"ה כי ידעתיו ארי גלי קדמי כלו' ולא לזולתי הוא למען אשר יצוה וגו' ושמרו דרך הוי' דייקא לעשות צדקה וגו' כלו' שהוא אינו ידוע ומצוה לבניו לעשות מעשיהם בצנעה ע"ד הוי' כנ"ל ולזה גלי קדמי ואנכי ידעתיו ולא מבלעדי: