ייטב לב בראשית קג

תלכו על אשר עברתם ולי נראה כפשוטו, כי דרך הנוסעי' וצדיקים יש מהן שבאים כדי להתפלל עליהם להשפיע להם שפע פרנסה וכן דרך הצדיקים בעת שנותן אוכל הבאי' בצל קורתו מתפלל עבורם כמו שהוא מרחם עליהם ונותן להם לאכול כן ירחם ה' עליהם וימלא אסמיהם בר ומזון ובכל אשר יפנו יצליחו בשבתם בביתם ובלכתם בדרך ואכילה שנותן להם הוא שועל דמיוני על העתיד עי' רמב"ן פ' לך עה"פ ויעבור אברם כי כאשר תצא מכח אל פועל דמיון תתקיים וז"ש ואקחה פת לחם וסעדו לבכם גם אחר תעבורו שעי"ז ישפיע ה' לכם שפע פרנסה תמיד כי על כן דייקא עברתם על עבדכם לקבל שפע תמיד לא בשביל פת לחם של עתה ויותר מזה אני אומר כי לא על עצמם בלבד מתפלל הצדיק כ"א על הכלל כולו גם על מי שאינו אתו במחיצתו יבקש רחמים שכמו שהוא עושה כפי אשר תשיג ידו לזון ולכלכל אחרים כ"כ ירחם הקב"ה על הבריות לזונם ולפרנסם ולהספיק להם די מחסורם מידו המלאה והרחבה וז"ש כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים לדעתי אמרו עליו אין ר"ל עליי לבדי אלא עליו היינו בשבילו ר"ל בגללו מרחמין מן השמים על כל העולם כולו וז"ש להלן ויטע אשל בבאר שבע פונדק להכניס אורחים ויקרא שם בשם ה' כתרגומו וצלי חתן כו' לעורר רחמי' בשם הוי' ב"ה א"ל עולם ובידו לרחם על הכלל כולו לפרנסם, וכ"כ אני אומר מי שזיכה אותו ה' להרביץ תורה וי"ש ללמד לתלמידי' ולהדריכם בדרך ישרה ככה יעשה ויבקש רחמים כמו שהוא מרחם עליהם להשפיע להם באותו שעה מחכמתו ויראתו כפי השגתו כ"כ יתן ה' חכמה ויראה בלבם תמיד בשבתם בביתם וגו' ולכל ישראל הרוצה ליטול אפי' למי שאינו בצל קורתו: ובזה נ"ל לפרש מאמרם בפ"ו דאבות אל תבקש גדולה לעצמך ואל תחמוד כבוד יותר מלימודך עשה ואל תתאוה לשלחנם של מלכים וכו' דיש להבין דהי' לו לומר אחד בקצרה אל תבקש גדולה וכבוד לעצמך, אבל הענין כי תחי' הזהיר אל תבקש גדולה לעצמך כלו' להרבות בתלמידי' להנאתך ע"ד שא' אל תעשה עטרה להתגדל בה אולם יכול יחמוד כבוד לא להנאתו כ"א לש"ש שרוצה שהי' איש מכובד ומפורסם לרבים למען יאספו אליו עדרי' עדרים להשקותם מי החכמה והיראה ולהיות מזכה כן הוסיף יא' ואל תחמוד כבוד אפי' שלא לעצמך נ"א לש"ש למען להרבות עי"ז בתלמידים כ"א עשה את שלך וברח תן הכבוד ושמא תא' הלא גדול הלומד ועושה מצות עם המרובים מהמעט שלפניך עז"א יותר מלימודך עשה כלו' יותר מלימודך עם מעט שלפניך עשה להשפיע עי"ז שפע חכמה ויראה תמיד גם לאותן שאינם לפניך וזה הלימוד היא פועל דמיוני לזה, ובזה אל תתאוה לשלחנם של מלכים מלכי רבנן שיש לפניהם מאות ואלפים תלמידים כי שלחנך גדול משלחנם שהם משפיעים למה שלפניהם ואתה משפיע לכל ישראל הבא לטהר אתה מסייע לו בשפע חכמה ויראה ע"כ כתרך גדול וכו' ונאמן הוא בעל מלאכתך שנתן לך חכמה ולשון לימודים שישלם לך שכר פעולתך שכר פועל דמיוני שלך להשפיע עי"ז חכמה ובינה לכל הרוצה ליטול אפי' איני עמך באותו שעה א"כ שכרך הרבה מאוד כדת מזכה הרבים והבן כי הענין נכון: במסו' וסעדו לבכם שיתו לבכם לחילה וגו' וראיתם ושש לבכם ע"ד הפשוט יבואר עפ"י דתקנו לומר בכל סעודה על נהרות בבל בחול ושיר המעלות בש"ק למען נזכור מענין בהמ"ק כי אז הי' עיקר השפעה לישראל והאומות הי' ניזונין מהתמצית וגרמין לכלבא אתמסיר וכמ"ש הזה"ק פ' תרומה עה"פ תערוך לפני שלחן נגד צוררי ועכשיו בעוה"ר נהפוך הוא ומהראוי להצטער על גלות ישראל והשכינה כי ארכו הימים עבר קציר כו' ועדיין לא נושענו וכעין זה פי' בס' איה"מ לעת האוכל גשי הלום הייני בחי' מלכות לתקנה ולסעדה וזה שאמר וסעדו לבכם אז שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותי' של ירושלי' ובעשות כן תזכו וראית' ושם לבכם כי כל המתאבל על ירושלים זוכה ירואה בנחמתה כדכתיב שישו אתה משוש כל המתאבלים עלי': א"י עפ"מ שפי' מוזלה"ה הפסוק סוף דבר הכל נשמע כו' ע"פ מ"ש הרמב"ם בפ' וא"ו משמנה פרקים ההפרש שבין החסיד המעולה ובין הכובש יצרו ומושל בנפשו עיי"ש וקצתם מהקדמונים אומרים כי הכובש יצרו הנוטה לרע ומושל ברוחי עדיף כי לפום צערא אגרא ומוזלה"ה הכריע כי מי שאין לו נטי' לרע מתחילה הרי הוא בחי' מלאך ומה רבותי' אמנם מי שנברא בבחי' נטי' לרע ומשבר את רוחו עד שנהפך כלו לטוב ולא נשאר בו שום שמץ נטי' לרע וגם יצה"ר נהפך לטוב זהו עדיף תכלם וזה בחי' אברהם אבינו שהפכו לטוב כדכתיב ותצאת את לבבי נאמן וז"ש סוף דבר הכל נשמע (כלו' בלב האדם) את האלקים ירא וגו' ולא נשמע אצלו ההיפך כלל זה כל האדם השלם עכ"ד ז"ל וזשאחז"ל לא הכל לאורה ולא הכל לשחתה אלא צדיקים לאורה ישרי'