ייטב לב במדבר תשנט

מרצונו ית' "מקור בגימ' "רצון ונעשה זכיות וזהו וטהרה ממקור דמי' ממקור ישראל כמבואר למעלה פ' תזריע: והי' אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם וגו' ירמוז עפ"י שפירשתי הצירוף של חדש אב "הסכת "ושמע "ישראל "היום כי בעת יציאת מצרים ומתן תורה נאמר אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם וגי' ונא' אתה הראת לדעת וגו' ועתה בעוה"ר אותותינו לא ראינו כ"א באזנינו שמענו אשר ספרו לנו אבותינו פועל פעלת בימי קדם ולא נשאר לנו כ"א בחי' שמיעה וזה שרמזו חז"ל דע מה למעלה ממך בדורות שלמעלה ממך הקודמי' עין רואה ועתה רק אוזן שומעת וזה הוא צירוף של חדש אב שבו חרב המקדש ומאז אותותינו לא ראינו כ"א שומעי' "הסכת "ושמע "ישראל "היום. וז"ש היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך כי זה יסוד אריכות הגלות להורות אמונה הקבוע בלבנו כי ה' הוא המנהיג עולמו בהשגחתו אם כי לא ראינו בעינינו ודבר זה מבואר בס' החיים של אחיו של מהר"ל מפראג. ובזה פי' ואומר אבד נצחי וגו' זאת אשיב אל לבי וגו' חדשי' לבקרי' רבה אמונת"ך והבן. וז"ש ואם לא תורישו וגו' והי' וגו' לשכים בעיניכם לסמות עיניכם בקיצי' ודרדרי' לבלי ראות נסים נגלי' עד אשר יערה עלינו רוח ממרו' לקיים הנאמר בעת ההוא וגו' בשובי את שבותיכם לעיניכם כלו' לשוב לראות בעיניכם עין בעין כמה שנא' כי עין בעין יראו בשוב ה' וגו' אמן: כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה ארץ כנען לגבולותי' במד' מלמד שהראה הקב"ה למשה כל מה שעתיד להיות הראה לו שמשון מדן (כמו שנאמר ויראהו ה' את כל הארץ את הגלעד עד דן) וברק מנפתלי (שנאמר ואת כל נפתלי) וכן כל דור ודור ודורשיו דור ודור ושופטיו דור דור ומנהיגיו כו' (שנאמר עד הים האחרון ופרש"י עד היום האחרון) ויאמר ה' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברה' ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה. מהו לאמר לך אמור להם לאי"ו שבועה שנשבעתי לכם קיימתי לבניכם, זאת הארץ אשר תפול וכי הארץ נופלת כו' אלא מלמד שהפיל השר לפניהם כו' זש"ה חבלים נפלו לי בנעימים בזכות התורה שנא' כי נעים כי תשמרם בבטנך יכונו יחדיו על שפתיך. אף נחלת שפרה עלי ישראל הם נאים לארץ והארץ נאה לישראל עכ"ד לעניננו והוא כולו מקשה ומה ענין דור ודורשיו וצדיקים לכאן וגם בסוף דבריו למה הביא הא דכתי' יכונו יחדיו על שפתיך. גם להבין פי' הכתוב אומרו אשר תפול לכ"ם בנחלה. גם לתרץ קושי' המד' עה"פ הנ"ל זאת הארץ אשר נשבעתי וגו' לאמר מהו לאמר: והנ"ל בזה עפמ"ש למה נקרא ארץ צבי מה צבי אין עורו מחזיק בשרו כו' אף ארץ ישראל פשטה לה וגמדה לה והחוש תעיד על זה כי ארץ ישראל הי' ד' מאות פרסה כו' ועתה בעונותינו הרבים בחורבנה איננה רק מעט מזער לארכה ולרחבה והטעם כי בזמן שהיו ישראל על אדמתן ומקיימים מצות התלוים בה מכח הקדושה היה הארץ מתרחב והולך ופשטה לה ועתה בעוה"ר דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד ע"כ גמדא לה. ומבואר בספרים דזה שא' בגמרא דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים שנא' על מה אבדה הארץ דייקא ר"ל מה שאנחנו אבדנו מהארץ א"צ לשאלה כי מפני חטאינו גלינו מארצנו אבל השאלה הוא ע"מ אבדה הארץ דייקא כי גמדא לה ולא נשאר רק מעט מזער ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם היינו תורה שבעל פה וגדרים וסייגים ותקנות חז"ל שהתורה נתנה רשות לחכמים והברירה בידם להוסיף משמרת למשמרתו של התורה כדכתיב ושמרו את משמרתי עי' יבמות דף כ', ואחר שאסרו חכמים בגזרתם נקרא תורתי כי אנחנו מצווים עליו לשומרו מפי ה' שא' ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך וגו' לא תסור מן הדב' אשר יגידו לך וז"ש על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם דייקא לגדור גדרי' וסייגים על כן נאבדה הארץ וגמדא לה, והענין כי בזכות התורה שבעל פה שדרשו על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות ומלבד זה עוד הוסיפו גזרות ותקנות וסייגים למשמרת התורה וגם זה נכלל בכלל תורת ה' מלא תסור א"כ הרי התורה שבכתב נתגדל ונתרחב והולך בהרחבה וארוכה מארץ מדה כ"כ ארץ ישראל מתרחב והולך וממילא ידיעת ההפכים בשוה בשביל שעזבו את התורה שבעל פה ולא הלכו בה אבדה גם הארץ וגמדא לה עד כאן דבריו בתוס' ביאור: וז"ש כי אתם באים אל "הארץ כנען בה"א הידועה ר"ל מה שאתם רואים בעוד כנען בתוכה שאז גמדא לה זאת הארץ אשר תפול לכם (דייקא) בנחלה כי תהיה מתרחב והולך מכחכם ותקדושתכם, וזה שא' חבלים נפלו לי בנעימים בזכות התורה שנקראת נעים שנא' כי נעים כי תשמרם בבטנך (היינו שבכתב) יכונו יחדיו על שפתיך היינו שבעל פה והבן, ואז הם נאים