ייטב לב במדבר תשנג

כי בתיבת דודאים נרמזים השבעה רועים עי"ש. וכמו שהוא עשה בנערותו כ"כ בזקנותו ובניו מלאו אחריו לבקש שדה אחוזה ליחד הדודים ורמז לדבר "ראובן "בימי ר"ת רב סוד ע"ב ק"ל כאמו' כאן ומקנה ר"ב והבן: ולמה תנואון את לב ב"י מעבר אל הארץ אשר נתן להם ה'. והנה תנואון כתי' בוא"ו וקרינן תניאון ביו"ד וצריך להבין טעמא מאי: ונ"ל עפ"י המבואר בכתבי האר"י ז"ל עה"פ ביום ההוא יהי' ה' אחד וגו' יהי' דייקא כי הוא"ו יתעלה לבחי' יו"ד שהוא מדת חכמה ובמקום הוי' בוא"ו יהי' ביו"ד עכ"ד. ולדעתי זה שיסד הפייט שם יקרא ככתיבתו מחציו תתמלא תיבתו ר"ל מחציו שהוא י"ה תתמלא תיבתו ויהא ב"פ י"ק י"ק ולזה מבואר בס' זרע קודש הובא למעלה כ"פ שזה שאומרים בנשואין יה"ר שהזווג יעלה יפה כי עתה הוי' אד' עולה צ"א מנין אמ"ן ולעתיד יעלה יהי' אד' מנין צ"ה גי' יפ"ה ושמעתי ממחו' הרב הקדוש מהר"א ז"ל מדזוקוב שזה שאומרי' אמן סלה שמבחי' "אמן יהא "סלה מספר יפ"ה עכ"ד. ונ"ל שזה שאומרי' בשבת הכל ירוממוך סל"ה יוצר הכל כי יהיה למפרע ר"ת "הכל "ירוממוך "יוצר "הכל ובאמצע "סלה לרמז שאז הזווג יעלה סלה, עוד אקדים המבואר בס' שפע טל הן הם יודו ויברכו כי ו"ה ז"ד ח"ג ט"ב י"א כל זוג עולה י"א וחמשה פעמי' י"א עולה "הן י"ה ט"ו ת"ז כ"ז עולה י"ה ג"פ י"ה עולה "הם ונמצא שם הוי' למפרע עולה "הן "הם ואת זה יודו ויברכו עכ"ד, וממילא לעתיד שאז במקום הוא"ו יהא יו"ד ואז יהי' ה' דייקא אז יעלה "הם "הם ואפשר זה שנא' וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו ר"ל ה' שהיא יהי' אז יעלה שני פעמים הם עולה צד"יק וז"ש כי צדי"ק ה' וגו' ישר יחזו פנימו ר"ל שו"ה יהא י"ה דהיינו ישר ושוה לאותיות הראשונות אז הוא "הם "הם עולה צדי"ק והבן וז"ש כאן ולמה תנואון את "לב ב"י היינו אות יו"ד משם המיוחד הרומז' לחכמ' שבה ל"ב נתיבות ולכן כתי' תנואון בוא"ו וקרי ביו"ד ר"ל למה תניאון היו"ד משם המיוחד ב"ה ובמקומה וא"ו מעבר אל הארץ אשר נתן להם הוי' ר"ל מעבר אל הארץ ששם נתן יו"ד בהוי' ויהי' מספר "הם "הם והיינו אשר נתן להם ה' לבחי' הם דייקא והבן: ויאמרו גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו. ומשה אמר בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצנאכם עי' רש"י ובס' בנין אוריאל שכ' דבר הגון ולי אפשר לומר עפ"י דקי"ל אסור לאדם שיאכל קודם שיתן לבהמתו שנא' ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת והקושי' מפורסמת מהא דרבקה שאמרה שתה והדר א' גם לגמליך אשאב. וכתיב והוצאת להם מים וגו' והשקית את העדה ואת בעירם והמג"א סי' קס"ז תירץ דלשתות האדם קודם. והיד אפרים שם תירץ דהטעם דאסור לטעום כו' דאין להחזיק א"ע לצדיק ולפעמים האדם ניזון בזכות הבהמה והיינו דבפ' כיצד מברכין מוקי לקרא ואספת דגנך באין עושי' רצונו של מקום וה"ק ק קלא ונתתי עשב בשדך לבהמתך ובזכות זה גם אתה ואכלת ושבעת ע"כ בהמה קודם. וזה שייך בענין הנהוג עפ"י דרך הטבע אבל אם הוא דרך נס בודאי אין סברא שיהיה נס בזכות בהמה כ"א בזכות אדם ואז האדם קודם וז"ש והוצאת להם (בזכותם) מים מן הסלע ע"כ והשקית את העד' והדר ואת בעירם עכ"ד ובזה א"ש נמי גבי רבקה שהי' בדרך נס שעלו המים לקראתה כדאי' במד' וברש"י שם. והנה בנ"ר ובנ"ג אמרי הארץ אשר הכה ה' (דייקא ר"ל יד ה' בדרך נס) לפני עדת ישראל ארץ מקנה כו' כמ"ש האלשי"ך וכפי"ז לא יפה א' גדרות צאן נבנה למקננו פה תחלה ואח"כ וערים לטפנו להקדי' בהמה תחלה כי בענין הנעשה בנס אדם קודם וע"כ אמר משה בנו לכם ערים לטפכם תחלה ואח"כ וגדרות לצנאכם כי והיוצא מפיכם הארץ אשר הכה ה' בדרך נס כן תעשו וכפי"ז אדם קודם כאמור: ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל וגו' ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני ה' למלחמה, ע"ד שפי' האלשי"ך כי הקב"ה אמר נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים ע"ד שמתו כ' אלף מישראל, וידבר משה אל העם (ראוי לנו) לאמר חלצו מאתכם וגו' שלא יהי' הכוונה בשביל הנוגע אתכם כ"א לתת נקמת ה' במדין שהתנכלו להעבירם על דתו עי"ש, וז"ש כאן כי הם אמרו ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל כלומר בשביל בני ישראל. ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה דייקא והוא אם תחלצו לפני ה' (דייקא) למלחמה וגו' עד הורישו את אויביו [לא בחרב ובחנית כ"א] מפניו וגו' ואם לא תעשון כן [להיות הכוונה לפני ה'] הנה חטאתם לה' ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם כלו' שאתם עושים העיקר מהנוגע אליכם יותר מהנוגע לכבוד שמים בנו לכם וגו' והיוצא מפיכם (לומר הארץ אשר הכה ה' בדרך נס וזרועם לא