ייטב לב במדבר תשלג

והמעשה אשר יעשון ואשר לא תעשינה, ולא כמו רועה הצאן שאין תכלית הכוונה של הרועה בשביל אהבת הצאן כ"א ליטו' שכרו בשבי' זה וא"כ הוא רוע' א"ע ולא את הצאן וז"ש כאן יפקוד ה' וגו' איש על העדה דייקא כלו' בשביל העדה, והמופת לזה אם לבו לשמים ולא בשביל עצמו ופרנסתו אמר אשר יצא לפניהם [במלחמה] ואשר יבא לפניהם במלחמה כפרש"י כלו' אם יצא ויבא להלחם מלחמות ה' לפניהם ועמהם להעמיד הדת על תלה ומעמדה ולא יחוש פן יהרסו הבנין אשר שמו אותו לראש עליהם ויקופת פרנסתו ועז"א ולא תהי' עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה כלו' שהרועה צאן אין כוונתו להיות להם בשבילם רועה כ"א לרעות א"ע כאמור, ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע ב"נ איש אשר רות בי פרש"י כאשר שאלת שיוכל להלוך כנ"גד רוחו של כל אחד ואחד כנגד דייקא ולא להחניפם בשביל פרנסתו והבן: א"י איש על העדה בהקדם לפרש הנא' למעלה פ' חקת יען לא האמנתם בי להקדישנו לעיני ב"י לכן לא תביאו את הקהל הזה עי"ש: והנ"ל בזה כי כבר אמרו דור דור ודורשיו דור דור ושופטיו, הענין כי המנהיג והמורה המשפיע צריך שיהי' לפי ערך הדור המקבל, ולכן דור המדבר שהיה דור דעה מקבלי התורה אשר כמוהו לא נהיתה וכמוהו לא תוסיף כי המה ראו מעשי ה' ונפלאותיו הי' להם משה רבינו למנהיג ומנהל אמנם דור האחרון שלא הי' באותו המדרגה הי' יהושע מנהיגם ומנהלם ע"ד שאמרו פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה כו' אמנם אם הי' משה רבינו ואהרן מדברים אל הסלע לעיני כל ישראל הילודים במדבר ונתן מימיו אז היה נתקדש ש"ש לעיניהם והי' מתעלים מזה מעלה רבה ונשגבה עד בהי' ראוים להיות להם משה עצמו מנהיגם ומנהלם, אמנם מחמת שלא דברו כ"א הכוהו לא נתקדש ש"ש כ"כ לעיניהם ושוב לא היו כדאים שיהי' משה מנהיגם כי הוא הי' תשכתו ומעלה גביה מהם בכמה מעלות רמות ונשגבית וע"כ הוצרך יהושע להנהיגם ע"ד משל מי שהוא בסולם למעלה וראשו מגיע השמימה לא יוכל להאי' בנרו למי שהוא למטה הימנו באמצע הסולם וכדומה ומעתה בין תבין את אשר לפניך שלא הי' הדור ההיא יכולים לקבל הארה ממשה כ"א מיהושע, והן הן הדברים שא' הכתוב יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני ב"י לכן לא תביאו את הקהל הזה ואין זה מדבר בגנותו של משה חלילה כ"א מכח תשישות כת המקבלים שלא זכו לראות הנס הגדיל שיתן הסלע מים ע"י דבור בעלמא ע"כ לא הי' בבחי' זו שיהא משה מנהיגם כ"א יהושע. וידוע כי משה נקרא איש האלקים ואי' במד' מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלקים והיינו בחי' ממוצע בין אלקים ואנשים כדי שע"י ישתלשל התורה מאת האלקי' אל בני האדם, ולכן מה"ט הי' מנהיג ורועה לדור המדבר דייקא דור דעה מקבלי התורה אבל דור הנולדים אחריהם לא הי' ידם משגת לזה לקבל הארה ממשה שהי' גבוה מעל גבוה מעליהם כ"א ממי שהיא רק בחי' איש, וידוע מה שדרשו חז"ל על וחלצה נעלו ימעל רגלי ולא מעל דמעל, וז"ש יפקוד ה' וגי' איש [דייקא] "על הכד' ולא איש האלקים שהוא על דעל אשר יצא לפני"הם וגו' לפי ערך פניהם, ויאמר ה' אל משה קח לך וגו' איש אשר רות בו כח המחבר אותם כי רוח כח המחבר כנודע: במסו' אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם, ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים עיי' בעה"ט, ל"ל עפ"י המבואר בספרים כי מי שמחוקק בלבי ומצייר בעיניו צורת צדיק ורבו המובהק הוא לעזר ולהועיל להגן עליו ולהנצל מן החטא ועי' בראשית חכמה דהיינו דא' ר"י הוי יתיב אשערי טבילה א' כי סלקן ב"י יסתכלו בי כי היכא דלהוי להי זרעא שפירא כוותי, התבונן מזה כי הרהור והמחשבה באיש צדיק גורמת להוליד כוותי' עי"ש, ועובדא ידענא מאשר ספרו לנו אשר הי' בימי מחו' האי סבא קדישא הצדיק הק' מוה' נפתלי זלה"ה מראפשיטץ באחד מגדולי תלמידיו שרצה יגשת אל אשתו בליל טבילה והם לא ידעו כי איננה טהורה וראה בהקיץ צורת רבי הק' ונרתע ושב לאחוריו, ואח"כ נודע הדבר כי זכות רבו רגליו ישמור, וכן מצינו ביוסף שניצל מחטא ע"י שראה דמית דיוקנו של אביו שלמד אצלו תורה: וז"ש יפקיד ה' וגי' איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם, כלו' אפילו בעת שיצא יהיה לפניהם צורתו כמו אשר יבא שהוא לפניהם, וזה שא' המסורה ואשר יבא את רעהו (תלמידו אפילו בהיותו) ביער לחטוב עצים יעמיד אתו להגין עליי, ואפשר שכיון עוד באומרו אשר יבא את רעהו ביער לחטוב עצים הייני להעמיד תולדת ע"ד שא' בגמרא חמש בעילות בעלתי ונטעתי חמש נטיעות ובא אתו להצילו והבן: