ייטב לב במדבר תשלב

הנה מענין זה ניקח כי יעקב דן להקדים לאפרים קודם מנשה ע"ש העתיד ועל זה א' ויברכם וגו' בך יברך ישראל לאמר ישימך אלקים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה כלו' ישימך אלקים לדונך ע"ש העתיד להטיב כמו אפרים ומנשה שדנתי את אפרים ע"ש העתיד שהרי שם את אפרים לפני מנשה, ויתר מרעהו צדיקו של עולם ב"ה הצופה ומביט כו' שידון ע"ש העתיד להטיב ובזה יובן הסמיכות שם ויאמר ישראל וגו' והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם כלו' בשביל שידין אתכם ע"ש העתיד שאתם עתידין לקבל התורה בזכות זה יוציא אתכם ממצרים והשיב אתכם וגו' וכדכתיב ויתן להם ארצות גוים וגו' בעבור ישמרו (לעתיד) חקיו וגו' מצות התלוי' בו, והנה וישם את אפרים לפני מנשה פרש"י להקדימו, עוד יתכוון לפני מנשה כלו' בפני מנשה כמו לפני ה' כלו' במעמדו ומצבו של מנשה שם את אפרים להקדימו והוא הסכים לזה והקדים לאפרים בקרבנות הנשיאים ובדגלים ע"ש העתיד לצאת ממנו והנה הטעם שהבת במקום בן אינה יורשת הוא כי ברא מזכה אבא שהוא בן ברית ובן תורה ומצות שהזמ"ג נוהגת בו משא"כ בת כמש"ל, אמנם בנות צלפחד למשפחות מנשה באו בטענה לאשר אבינו מנשה קיים וקבל הפסק דאפרים קידם בשביל זרע העתיד לצאת ממנו וא"כ אי ליכא בן מהראוי שתהא בת יורשת בשביל שעתידה לצאת ממנה או מזרעה בנים זכרים ובני בנים הרי הם כבנים ובשלמא במקום בן אינה יורשת דבן עדיף שהוא עצמו מזכה אבא לא כן בת שהוא רק ע"ש העתיד אבל בדליכא בן מהראוי לתת לה ירושה לדונה ע"ש העתיד: וז"ש ותקרבנה בנות צלפחד וגו' למשפחת מנ"שה וגו' לאמר וגו' תנה לנו אחזה וגו', ויאמ' ה' וגו' כן בנו' צלפחד דוברו' וגו' איש וגו' ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו והיינו בשביל העתיד, וע"ז אמר והיתה זאת לב"י לחקת משפט כלו' שהיתה זאת לדון ע"ש העתיד לב"י לחקת משפט כמו שמצינו ביוצ"מ, ובזה אני מבין הא דאי' במד' עה"פ ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו' הה"ד שמעו בת וגו', כי כבר נתבאר למעלה (פ' בלק עה"פ איתן מוש"בך וגו') בשם מהר"ל מפראג ובתוס' נופך שלא אמר מתחל' אברם איש צדיק ואח"כ ויא' ה' אל אברם כדמצינו בנח, לומר לך כי עיקר חשיבתו של אברהם לא בשביל עצמו כי זהו אהבה התלוי' בדבר כ"א בשביל עם ב"י העתיד לצאת ממנו שיעמוד שמם וזרעם לעולם ואהבה זו אינה תלוי' בדבר ואינה בטלה לעולם, וז"ש ויאמר ה' אל אברם וגו' בשביל ואעשך לגוי גדול שאותן שנא' עליהן כי מי גוי גדול אני מעמיד ממך עי"ש, וז"ש המד' ע"ז הה"ד שמעי בת בא לפרש כדברי מהר"ל לא בשביל עצמך כבן שראוי מעצמותו כ"א בשביל שאתה בחי' בת שעתידה להוליד בנים והבן: ובזה י"ל מה שא' ישעי' הנביא הביטו אל אברהם אביכם וגו' כי אחד קראתיו [בקריאה של חיבה בשביל] ואברכהו וארבהו (שיצאו ממנו עם רב ב"י ומזה תלמוד) כי נחם ה' ציון וגו' כי אף אם אין אנו זכאי' להגאל בזכות עצמנו יגאלנו ע"ש העתיד כי אחר הגאולה בודאי נהי' טובים ונעשה ונשמע דבר ה' וז"ש בשביל וישם (לעתיד) מדברה (מי שהוא בחי' מדבר) כעדן וערבתה (מי שהוא בחי' ערבה שאין בו לא טעם ולא ריח) כגן ה' וכמו שיצאנו ממצרים ע"ש העתיד כן יגאלנו ע"ש העתיד, וכבר כתב רש"י פרשת לך והוא מהמד' שהשי"ת הבטיח לאברהם אבינו עשר עממין ולא נתן לנו רק זיי"ן וקיני וקניזי וקדמוני עתיד להוריש לנו לעתיד עי"ש, ואעפ"י שיתמהמה אפי"ה אנו מחכים לזה בכ"י, ואף אם ח"ו אין אנו ראוים לירש בבחי' בן הלא במקום שאין בן בת יורשת ע"ש העתיד וכ"כ יגאלנו ויביאנו מהרה לארצנו בשביל הטוב העתיד וזה הוא הסמיכות שא' אח"ז עלה אל הר העברים וגו' שמזה נצמח החורבן והגלות כש"ל כיון שכבר הקדים הרפואה שהבת יורשת במקום שאין בן וממנו לקח שאף אם חלילה אין אנו זכאים יגאלנו ויוריש אותנו את הארץ ע"ש העתיד בבחי' בת היורשת כאמור ועז"א וידבר משה וגו' יפקוד ה' וגו' ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע וגו' שהוא הוקם מאת יעקב אבינו שהקדים לאפרים בשביל יהושע שעתיד לצאת ממנו וכל הענינים מקושרים יפה: יפקוד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה וגו' ולא תהי' עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה, היל"ל כצאן שאין להם רועה ומדקאמר אשר אין להם רועה משמעותי' דצאן תמיד אין להם רועה והרי יש לצאן רועה: והנ"ל דהכתוב בא להורות דכל מי שנתמנה לפרנס ורועה על הצבור ידוע ידע כי משמים אוקמי' לי' ולא למענו להתפרנס ולהיות ניזון מזה כ"א תכלית הכוונה בזה למען עם ה' וצאנו להורותם הדרך ילכו בו