ייטב לב במדבר תשד

עכ"ל והוא במדרש רבה, ביאור הדבר עד"מ כמו שיש באדם כמה חושים ראיה שמיעה ריח דבור משוש הלוך טעם ועל גביהן כח המשותף מהכל וכ"כ הנשמה כלולה מכל החושים ראיה ושמיעה כו' ושם הנה הנם באחדות אחד אלא שחלוקין בגוף על ידי אבר המוכן לאותו חוש ראיה על ידי עין שמיעה על ידי אזן כו' כמו כן ישראל בבחי' עבודתן להשם יתברך חלוקין למיניהם יש שעיקר עבודתו הוא בתורה ויש שעיקר עבודתו בתפלה ויש במצות ומעשים טובים יש בעשרו בצדקה לעניים ויש בגמילות חסדים לתמוך יד מי שמטה ידו ולהשפיע מטובו לזולתו שיתפרנס על ידו וכדומה וכל המדות טובות הללו כלולים יחד בכח המשותף מכל הטוב הוא ראש ונשיא הדור הכלול מכולם בעבודתו לה' בתורה ותפלה ומצות ומעשים טובים וצדקה וגמילות חסדים וכדומה ולכן נקרא הצדיק כ"ל כי הוא כלול מהכל וכוללם יחד והוא המורה דרך לעבודת ה' לעם ה' ומלמדם בינה והשכל איש על עבודתו ועל משאו כפי בחינתו ומעמדו ומצבו וכשישראל הם באגודה אחת בלב אחד הנה הנם כאיש אחד כלול מהכל וגם הם נקראים כל כי כל הטוב כלול בהם וכמוהו כמוהם וז"ש רש"י שהנשיא הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכ"ל, וזה לעומת זה היה סיחון מלך האמורי כלול מכל רע דסט"א וזה שפרש"י שכל מלכי כנען היו מעלין לו "מס (רמז לכח הטומאה שבשם הסט"א ס"ם) שהוא היה שומרם לפי שבו נכלל כל הרע שבכל מלכי כנען והוא הכוללם וז"ש פרשת דברים גבי סיחון ונלכד את כל עריו וגו' לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכ"ל (הוא סיחון שהיה הכל של הסט"א) נתן י"א לפנינו: וז"ש כאן וירא בלק בן צפור את כ"ל אשר עשה ישראל לאמרי כלו' מה שעשה ישראל לאמרי עם בחינת כ"ל דקדושה כלול מכל טוב נגד האמרי שהוא כ"ל של הסט"א מפני שהיו ישראל אגודים ונאספים יחד כמ"ש, ע"כ זה לע"ז ויגר מואב (כלו' נתאסף להיות יחד) מפני העם מאד כי רב הו"א (ע"ד שא' עשה לך רב וכן כתיב במשה רב לך ואיתא במדרש מנו יהושע) כלו' כי רב שלהם זה משה הנקרא כל הוא ישראל וז"ש הו"א לשון יחיד כי היו אגודים יחד כאיש אחד כ"כ בקשו גם הם להתאחד אבל ה' הפיר עצתם כמ"ש דוד המלך ע"ה בפרוח רשעים וגו' ויציצו כ"ל פועלי און ואתה מרום וגי' יתפרדו כ"ל פועלי און כלו' יתפרדו זה מזה מבחי' כל וז"ש ויקץ מואב (שנעשו זל"ז קוץ ומחט) מפני בני ישראל (ועל כן) ויאמר מואב אל זקני מדין מיראתן של ישראל עשו שלום עם מדין להתאחד עמהם עתה ילחכו הקהל (דייקא מה שנקהלו היהודים יחד) את כל סביבותינו וגו' כלו' את כ"ל כח הסט"א שלהם אשר סביב רשעים יתהלכון ובלק בן צפור מלך למואב וגו' כלו' והוא היה כלול מכל רע וסט"א שלהם ולכן א' לנו נא ארה לי וגו' אולי אוכל נכה בו לא א' אכה אלא נכה מפני שהוא היה כלול מכולן לכך א' אוכל (לבה) נכה בכח כל הסט"א שבו ולכך ויבא אלהים וגו' ויא' מי האנשים האלה עמך כלו' עם שזקני מדין ומואב באו אל תדמה בנפשך כי הם אגודים יחד כי לבם לא נכון עמם על כן א' מי האנשים האלה (לשון רבים) עמך וזה שא' לא תלך עמה"ם לא תאור את העם כי ברוך הו"א דייקא והבן: וירא בלק בן צפור את כל אשר עש"ה ישראל לאמרי הול"ל עש"ו ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא, הול"ל כי רבים הם ולהלן נא' לכה ארה לי יעקב וגו' כי מראש צורים אראנו וגו' ה"ן עם לבדד ישנן ובגוים לא יתחשב: והנ"ל בהקדם לפרש הא דכתיב לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט וגו' דקשה מה קמ"ל פשיטא כיון דהם המעט ע"כ לא מחמת הריבוי חשק ה' בהם, ונ"ל כי הנה יש לישראל שני מעלות למעליותא מצד א' מעלת הרוב מכל העמים ומצד א' מעלת המעט מכל העמים, ואפרש שיחתי על פי דכתיב והיה מספר בני ישראל וכו' אשר לא יחד ולא יספר ומפרש בגמ' באין עושים רצונו של מקום יש להם מספר ובעושים רצונו של מקום אין להם מספר כי כל אחד ואחד שקול כהרבה וכן מצינו גבי משה רבינו (במסכת תענית דף ט') כיון דרבים צריכים לו כרבים דמי וכ"כ באברהם כתיב ואעשך לגוי גדול פרש"י זה שאומרים אלהי אברהם ופי' המזרחי כי אין כבודו יתברך ליחד שמו על היחיד אלא מפני שהיה נחשב לגוי גדול. ובזה פירשתי וה' א' המכסה אני מאברהם אשר אני עושה לא א' אעשה כי אם עושה כי היה לאחר גזר דין ושמא תאמר א"כ ל"ל להודיעו הלא לאחר גזר דין אינו מועיל תפלת יחיד על זה א' ואברהם היו יהיה לגוי גדול וגו' כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' ושמרו דרך ה' כלו' וכיון דרבים צריכים לו כרבים דמי ותפלת רבים מועיל אף לאחר