ייטב לב במדבר תשג

וכתבתי לעיל פרשת שלח על הפסוק למקום ההוא קרא נחל אשכול את הנ"ל בזה על פי דברי תוזלה"ה שפירש אני ה' לא שניתי כו' כי כתיב כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים ואי אתה מוצא אלא ששים ותשע אלא שהקב"ה השלים המנין כדכתיב אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך כו' והכוונה בזה להורות כי מאהבתו את עמו ישראל הכל כביכול כחלק והחלק כהכל והיינו דכתיב חלקי ה' אמרתי וגו' ובזה נתן לכלל ישראל הנצחית והגבורה והכח אשר לו כי מה שיש בחלק יש בהכל וזה שא' אני ה' לא שניתי (ע"כ) ואתם בני יעקב לא כליתם, וז"ש ואומר אבד נצחי וגו' זאת אשיב אל לבי וגו' חלק"י ה' אמרה נפשי (שהוא חלקי ואנכי הכל) ע"כ אוחיל לו עכ"ד, וז"ש וה' ברך את אברהם בכל כלו' בבחי' כל וז"ש יצחק ואכל מכל ויעקב א' יש לי כל, וז"ש בגמרא סוף סוטה מהו אשכלות איש שהכל בו ואם כן אי אפשר לשום אומה להיות חזק יותר מישראל בלתי אם ח"ו צורם מכרם וה' הסגירם אבל מבלעדי זה אי אפשר שהרי כמו שהחשיב אותנו לבחינת כל ונתן לנו נצחיותו כ"כ נתן לנו כחו וגבורתו והן הוא ישגיב אותנו וז"ש לא היתה קריה אשר שגבה ממנו הטעם] את הכ"ל נתן ה' אלהינו לפנינו והוא החלק ומה שיש בחלק יש בהכל וז"ש כאן ויקח ישראל את כל הערים וגו' כי חשבון עיר סיחון וגו' פרש"י אלו היתה חשבון מלאה יתושין אין כל בריה יכולה לכבשה וכ"ש אלו היה בחשבון כו' ומה שכבשו אותם היינו בשביל שהם הכל וז"ש על כ"ן עולה שבעים ירמוז להאמור כל הנפש לבית יעקב וגו' שבעים והיינו עם הקב"ה להורות שהמה הכל והוא החלק כלומר בשביל כ"ן השבעים שעם הקב"ה יאמרו המושלים הם הצדיקים [כדכתיב צדיק מושל וגו' שהם הכל] באו חשבון. ובזה י"ל הא דאי' במד' במדבר הביאני אל בית היי"ן עולה שבעים אומות ומכולם ודגלו עלי אהבה עי"ש, ולדרכנו נאמר הביאני אל בית היי"ן עולה שבעים ירמוז לשבעים נפש הבאה לבית יעקב מצרימה ובפרטן אינם אלא ששים ותשע לז"א ודגלו עלי אתי עמי וז"ש א"ת ודגלו אלא ודילוגו שדלג וקפץ כביכול עלי ממעלה למטה אהבה זה מורה אהבה שאנחנו הכל כאמור: עוד ירמוז על כ"ן עולה שבעים לרמז על נפש הבאה לבית יעקב שבעים יאמרו המושלים הצדיקים באו חשבון של אותן שבעים ותמצא שהקב"ה השלים המנין להורות שנתן לנו נצחיותו כאמור ע"כ אוחיל לו כי תבנה ותכונן עיר סיחון הוא ארצנו הקדושה ב"ב והבן: עוד ירמוז למ"ש בזוהר פנחס דף ר"כ ע"ב חשבון דא הוא עלמא דתליא בדבורא וע"ד כל גימטריאות בסיהרא הוו והענין מבואר בע"ח היכל או"א פ"ד וז"ל וז"ס עיניך ברכות בחשבון הנזכר בזוהר דכל חשבון וגימטריאות אינון במלכות ר"ל במלכיות של כל ספירה וספירה כי הוא בחינת מספר של הזכר שלה עכ"ל, ונראה לי דזה שסיים על שער בת רבים שע"ר ב"ת היא מלכות של רבים הם הספירות שלמעלה הימנה, וזהו יאמרו המושלים המלכיות באו חשבון והבן: בלק וירא בלק וגו' את כ"ל אשר עשה ישראל לאמרי ויגר מואב וגו' כי רב הוא, יל"ד כ"ל ל"ל, ב', ויירא מואב הול"ל מאי ויגר, ג' כי רבים הם הול"ל מאי כי רב הוא: ונ"ל על פי דכתיב למעלה פרשת חקת וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי פרש"י במקו"א תולה השליחות במשה שנא' ואשלח מלאכים וכן וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום, וביפתח הוא אומר וישלח ישראל וגו' שמשה הוא ישראל וישראל הם משה לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכל