ייטב לב במדבר תש

תרע"א והנה מ"ה תרע"א עולה תשי"ו ויתבטלו דכר ונוקבא דקליפה נחש בריח נחש עקלתון ב' פעמים נח"ש עולה תשי"ו ותמצא בבלעם ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשי"ם ויש"ת אל המדבר פניו ויש"ת דייקא (כצ"ל שם) ולכן גם בנפלאות הנעשה היום יקרא נ"ס גימט' מ"ה אד' עכ"ד, וז"ש וישלח ה' בעם את הנחשי"ם השרפים וגו' ויא' ה' אל משה עשה וגו' ושים אותו על נ"ס הויה במלואו מ"ה אדני במלואו תרע"א העולה תשי"ו לבטל כח הנחשים דכר ונוקבא דקליפה והיה כל הנשוך וראה אותו (נס) וחי והבן: עוד יתבאר והיה כל הנשוך וראה אותו וחי כי עיקר הכל הוא האמונה בלב הישראלי שהבורא ית"ש הוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים ר"ל שלא לתלות שום דבר הבא על האדם שזה הוא מכח סבה ההוא או מכח מערכת השמים או מכח מנחש ומכשף כי אף שיכול להיות שהיא על ידי אחד מאלו אבל כל זה היא ברצון הבורא ב"ה ובהשגחתו כי אלו רצה השם ב"ה להצילו מזה וכיוצא בזה הוא כל יכול ובידו הכח והממשלה על הכל כדכתיב אין עוד מלבדו וא' חז"ל אפילו כשפי' עי' פ"ק דחולין. והנפקותא מאמונה זו כי אם יודע ומאמין שהוא רק מכח רצון הבורא יתב' הוא משים אל לבו מי חשוד קב"ה דעביד דינא בלא דינא אלא ודאי הרעותי את מעשי והן המה היו בעוכרי להביאני לכ"ז ומיד מפשפש במעשיו ומחשבותיו ותנועותיו ויתאמץ לקום בזריזות בבוקר ולהתגבר כארי ויתבודד בינו לבין קונו וישוב אל ה' בחרטה ובושה והכנעה מפחד ה' ומהדר גאונו וכן יעשה טרם ישכב יפשפש במעשיו של אותו יום ומיום בואו לכלל דעת ורואה א"ע מכף רגל ועד ראש אם מום אין בו ואם המצא תמצא יתחרט על הכל באמת מעומק הלב ויבקש סליחה בלב מר ויתקן הכל על כנו ושוב אין שום דבר רע יכול לשלוט בו. וזה הנא' להלן בפ' בלק כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל (והטעם א' כי) כעת (כלו' אפילו בעת הנעשה דבר על ידי נחש וקסם) יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, ר"ל לא יאמרו מה פעל המנחש וקוסם כ"א מה פעל אל כי הכל בהשגחתו וישימו אל לבם מה זה ועל מה זה ע"כ הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא (ויתגבר בבוקר לשוב בתשובה וכ"כ) לא ישכב עד יאכל טרף מה שטרפו ממנו נה"ק בחטאיו אשר המה גרמו לתת כח למנחש וקוסם ועל ידי התשובה יוציא בלעו מפיו ויחליש כחו ויבוטל מאליו נמצינו למדין שעיקר הדבר לידע ולהאמין כי לא נחש ממית ולא ערוד כי אם איש בחטאו הוא הגורם לכל זה ואם יראה א"ע מכף רגל ועד ראש ויבדוק עצמו מכל מום וחטא וישוב אל ה' יתוקן הכל. וז"ש לו ה' עשה לך שרף וגו' לעורר לב האדם כמו שהנחש השרף שעשה משה אין לו כח לנשוך ולהמית ולהחיות כמאמרם ז"ל וכי נחש ממית או נחש מחיה אלא בשעה שמסתכלים כלפי מעלה וכו' ר"ל שיודעים שהדבר בא מלמעלה ועל ידי זה שבים בתשובה ומשעבדים את לבם וכו' הם מתרפאים וזה שא' והיה כל הנשוך וראה אותו ר"ל שיראה א"ע ויבדוק א"ע מכל חטא ומום אז וחי [וכאשר דרשו בנזיר יביא אותו כלו' א"ע] ויעש משה נחש נחושת וגו' והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי ר"ל שלא יביט שהנחש שנשך יש לו כח מעצמו לנשוך כי אם ידמה בעיניו שאין לו כח והוא רק כמו נחש הנחשת שאין לו כח ולא הנחש נשך כי אם החטא וכאשר ישוב ויתקנו אז יבוטל כח ארס הנחש ויחיה ויתרפא: והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחושת וחי י"ל דתחלה א' ורא"ה אותו ואח"כ א' והבי"ט אל וגו' ותו הלא כבר א' אין הבטה אלא מלמעלה למטה אם כן מה ענינו כאן, וחז"ל א' בראש השנה בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היה מתרפאים כו', וע"ד הפשוט י"ל ע"ד שא' קנאת סופרים תרבה חכמה וכן כתיב אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' וגו' היינו במי שיש בו יראת ה' מותר לקנאות ויתאוה תאוה עשות כמוהו וז"ש בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ממדרגתם ומשעבדין ע"י זה את לבם כו' היה מתרפאים ואם לאו כלו' שמסתכלין כלפי מעלה ממדרגתם בענין עשירות וחמודי עולם הזה שעל ידי זה לא ישעבדו לבם כו' היו נימוקים: אבל עוד דברים בגו עפ"י מ"ש לעיל על הפסוק ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו' וכאן אוסיף לפרש יותר הענין ע"ד שא' אברהם אבינו הפכו ליצה"ר לטוב וכן משה שנולד במזג רע והפך א"ע לטוב וז"ש זאת האמור למטה להפוך היצה"ר לטוב) חקת התורה דייקא לא א' הפרה כ"א חקת התורה כי המאור שבה מחזירו ליצה"ר לטוב כמו שפירשו בראתי יצה"ר בראתי תבלין הוא התורה התחזירו למוטב ויקחו אליך (דייקא לעשות כמוך) פרה אדומה תמימה הוא היצר הרע שהוא פרה סוררת ואדום בחטאים להפכו לטוב באופן אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול רע כ"א כלו יפה, ושרף