ייטב לב במדבר תרצב

במה צדקתו וקדושתו גדלה עד לשמים אין זה כ"א תוכו ופנימיותו כולו קדוש וטהור לא נודע ולא מושג כ"א לה' לבדו לו נתכנו עלילות ומחשבות בני אדם הקרובי' אליו וז"ש ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים (דייקא שהם) ככל התורה הזאת שיש בה חקים ומשפטים כאמור, ובזה פירשתי ראה למדתי אתכם (דייקא) חקים ומשפטים לא א' לכם כ"א אתכם ר"ל למדתי אתכם להיות בחי' חקים ומשפטים, וז"ש חקים ומשפטים אותנו למדת, וז"ש דוד אספרה אל חק (שהוא חק אשר) ה' אמר אלי בני אתה לפי שאני מכיר ערכי כמו שא' ואנכי תולעת ולא איש נמצא מרוב ענותנותו א' זה, ומזה יובן כי משה שהי' עניו מאוד וגו' הי' נחשב בעיניו לחק תה שהשי"ת גילה לו טעם פרה ולא לאהרן ובפרט כי מצינו למעלה פ' וארא שכתוב הוא אהרן ומשה ואמחז"ל ללמדך ששניהם שקולים: וז"ש וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה כי לאהרן הי' חק כמשמעו בלא טעם ושמא תאמר מפני מה הי' למשה חק ע"ז גמר אומר אשר צוה ה' לאמר וגו' ויקחו אליך לך אני מגלה טעם פרה ולאחרים תקה וזה עצמו הי' חק למשה מפני מה גילה לו לבדו נמצא הי' ענין פרה חק למשה ולאהרן כאמור: זאת חקת התורה היל"ל חקת הפרה ויבואר עפימ"ש להלן ויקחו אליך פרה ואחז"ל לך אני מגלה טעם פרה כו' ורש"י פי' וכ"ה במד' לעולם היא נקראת על שמך ושמעתי מפי מוזלה"ה וכ"ה במפורשים דשני הפירושים עולים בקנה א' כי עיקר חיות' של המצו' הוא הכוונה והשכל שבה לזה גילה ה' למשה טעם פרה אבל אכתי בשאר פרות שנעשו אח"כ מאי איכא למימר וע"כ צ"ל שהם עשו הפרה על דעתו וכוונתו של משה וז"ש היא נקראת על שמך והבן, והנה כי כן מצינו בכל התורה כולה כי לאו כל מוחא סביל להבין ולהשכיל רזי התורה וטעמי' הצפונים כ"א למשה לבדו כל רז לא אניס לי' וממילא כל מה שעשו ישראל וכל מה שאנחנו עושים הכל הוא על דעתו וכוונתו של משה באותן המצות, דוגמא לדבר מה שאנו אומרי' בער"ה ליחדא שמא דקב"ה ע"ד ר"ש בן יוחאי ור"א בנו ומהר"י לוריא זצ"ל: והנה כלל בידינו דכל דבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כילו יצא, ר"ל כי פרה יצאה מן הכלל שהית' חק, רק למשה גילה ה' טעמה והוצרכו כל ישראל אחריו לעשות הפרה על דעתו ושכלו של משה ממילא ללמד על כל התורה כולה יצאה לעשות על דעתו של משה, כי בודאי אפי' באותן מצות שטעמם נגלה עוד יש בהם רזין דרזין טמירין דטמירין אשר לא נגלו ולא נודעו כ"א למשה ולבני עלי' וז"ש זאת (ענין הנאמר להלן ויקחו אליך על שמך נקראת) חקת התורה כולה לקרוא על שמו של משה ולעשות על דעתו ובזה י"ל סמיכ' התורה אשר עשה משה (הו') לעיני כל ישראל בראשית כל מעשה לעשותו על דעתו, ואפשר זה עצמו שא' זאת חקת (גבולי) התורה סמוכים לעד לעולם ללמד אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית כדפירשנו והבן: א"י זאת חקת התורה עפ"י דאיתא במד' ביקש שלמה לידע טעם פרה א' אמרתי אחכמה והיא רחוקה דקשה אי לא ידע הול"ל ביקש שלמה לידע כו' ולא ידע אמר אמרתי אחכמה וגו' ופי' מוזלה"ה בספר ישמח משה עפימ"ש בכלי יקר הטעם שמטמא' טהורי' ומטהר' טמאים משום שכל דבר נפעל מהפכו והנה דרשו רז"ל והמכשלה הזאת תחת ידך אין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהן וזה ג"כ מטעם הנ"ל דמהפכו שהוא המכשלה והטעות נפעל מאוד כשמרגיש בו ומגביר שכלו ובא לידי השגה אמתית וז"ש ביקש שלמה לידע טעם פרה מפני מה מטמא' ומטהר' א' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ר"ל כשהיא רחוקה ממני שבאתי למכשול וטעות אז אחכמה כי נפעל מהפכו וזה טעם פרה ובזה פי' מאמרם ז"ל בכל לבבך ביצ"ט וביצה"ר כי כל דבר נפעל מהפכו עכ"ד ז"ל וש"י: וז"ש זאת (ענין הפרה מטעם נפעל מהפכו) חקת התורה כולה שאין אדם עומד עלי' אלא אחר המכשלה והבן: ויקחו אליך פרה אדומה תמימה במד' הה"ד מי יתן טהור מטמא כו' עוד במד' ביקש שלמה לידע טעם פרה א' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני: והנ"ל כי יש מחלוקת בין הקדמונים מי משובח יותר אם מי שנולד בטבע טובה ובכל מדות טובות או מי שנולד בטבע ותכונה רעה ושובר תאותו ומהפכה לטוב והכריעו כי מי שנולד בטבע טובה אין זה רבותא יתירתא וצדיק מה פעל, אמנם מי שנולד בטבע ותכונה רעה אם ח"ו נשאר בטבעו אעפ"י שמשבר תאותו בכחו וגבורתו עדיין הוא מבחוץ והאופן המובחר הוא מי שנולד בטבע ותכונה רעה ומשבר טבעו הרעה