ייטב לב במדבר תרצא

בלבוש גשמי וז"ש אם הרב דומה למלאך י"צ להלביש רוחני בגשמי אז תורה יבקשו מפיהו אפי' בדבריו דרך גבר במילי דעלמא ואם לאו אל יבקשו אבל ללמוד תורה הוא משנה מפורשת איזהו חכם הלומד מכל אדם והבן וכבר ביארתי בהקדמה שלא יקשה בעיניך על זה מחגיגה פ"ב דף ט"ו עיי"ש: במדרש פ' וירא אתה אמרת ואנכי עפר ואפר חייך שאני נותן לבניך כפרה בהם שנא' ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת, ואסף איש טהור את אפר הפרה: ונ"ל ביאור הענין עפ"י דאיתא במד' ביקש שלמ' להיו' כמשה יצא ב"ק וכתוב יושר דברי אמת לא קם כמשה ופירשו המפורשי' עפ"י מה דנודע כי משה ידע טעם פרה כדכתי' ויקחו אליך ואז"ל לך אני מגלה טעם פרה, עוד איתא במד' כי שלמה א' על כל התורה עמדתי ופירשתי ועל פרשת פרה א' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני וז"ש ביקש שלמה להיות כמשה ר"ל לידע טעם פרה כמשה ומה שעלה ע"ד כך הוא מפני שכתוב ולקחו "לטמא "מעפר "שרפת "החטאת ר"ת הם אותיות שלמה ע"ז יצא ב"ק וכתוב יושר כו' כלומר דרוש הר"ת הנ"ל ביושר שהם אותיות למשה ולא שלמה שהיא בהיפך אתוון עכ"ד, והנה כוונת הרמז למשה מובן עפימ"ש כל הפרות בטלות ושלך קיימת ופי' מוזלה"ה הטעם בזה מפני שהוא ידע טעם פרה והם לא ידעו ובלא כוונה לאו כלום הוא ולזה הוצרכו כולם להעשות ע"ד משה עיי"ש, עוד שם בכתבי מוזלה"ה כי מה שלא הי' יכול שום אדם לדעת טעם פרה הענין כי הוא נקראת חקה ר"ל בחי' חקיקה ועצמות התורה ומי שלא נתעצם עם התורה לא יוכל להבין עומק עצמותה זולת משה שנתעצם עם התורה ולכן עי"ז נתגלה לו טעם פרה, ומה שהוא נתעצם עם התורה הוא להיותו בחי' מה ולא הי' לו שום מסך מבדיל ולא כמו שאר אנשים שהם בעיניהם בחי' יש ע"ד שפי' אנכי [מי שאומר ע"ע אנכי שנחשב אצלו ליש ענין זה הוא מסך המבדיל] עומד בין ה' וביניכם לא כן משה שהי' בחי' מה ומה שזכה לבחי' מה וכי אין די עבודה עד שבא לבחי' עפר ואפר אלא שכבר זכה בזה אברהם ומעשה אבות ירשו בנים ע"ד שפי' בספר אהל יעקב בפרשת העקידה המד' נעשה ונשמע כבר נעשה בימי האבות עיי"ש, ולזה נתעלה הוא למדרגה יותר גדולה בחי' מה וע"ד שפי' והאיש משה עניו מאוד מכל האדם [אפי' מאברהם שאמר ואנכי עפר ואפר שהוא] אשר על פני האדמה: ובזה מובן דברי המד' אתה אמרת ואנכי עפר ואפר חייך שאני נותן לבניך כפרה בהם שנא' ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ר"ל שהוא ר"ת למשה שכל הפרות נעשות ע"י מפני שהוא ידע טעם פרה להיותו בחי' מה וזכה לזה מכח שכבר אמר אברהם ואנכי עפר ואפר ונאמר ואסף איש טהור שג"ז רומז למשה שהי' מחציו ולמטה בחי' איש טהור שכל עשיותיו אפי' הגשמי' היו לשם ה' וכמו שביאר בספר סש"ש שמשה נקרא איש האלקים שהי' מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלקים הענין עפ"י מאמרם ז"ל בג' דברי' אדם דומה למה"ש ובג' כבהמה אוכלים ושותים כבהמה פרים ורבים כו' הענין כי עושים אלו עניני הגשמיים למען עצמם למלאות תאותם כבהמה לא כן משה אפי' עניני הגשמי' הי' עושה למען עשות רצון קונו בהם וכאיש גבורתו וז"ש מחציו ולמטה איש דייקא ולכך מחציו ולמעלה אלקים עכ"ד וכל זה בעבור היותו בבחי' מה ולא נחשב בעיניו לכלום מה הוא ומה חייו ואיך יעשה עבור עצמו ע"כ עשה כל דבר רק לשם ה' בחי' איש טהור כאמור: וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה לכאורה קשה הא אי' במד' ויקחו אלי"ך פרה אדומה לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחרים חקה ואיך אמר ברישא דקרא וידבר ה' אל משה וגו' זאת חקת התורה הא למשה לא הי' חקה, ועפ"י פשוט י"ל זאת חקת התורה אשר צוה ה לאמר לזולתו והוא דבר אל ב"י אבל למשה לא הי' חקה, אבל עוד דברים בגו עפי"מ שא' דוד המע"ה אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה כי לכאורה זה גאות שאדם יספר לאחרים כי ה' אמר לו בני אתה ובשגם כי ע"כ זה מקצת שבחו כי בפניו אין אומרי' רק מקצת שבחו כדכתב רש"י לעיל פרשת נח: אבל הנראה בזה עפי"מ שפירשו בספ"הק ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים דהול"ל צודקי' כדכתיב משפטי ה' אמת צדקו כו' אבל הענין כי כמו שיש בתורה חקים נעלמים הטעם ומשפטים שטעמם מושג כ"כ יש בראשי ב"י הצדיקים בחי' חקים ומשפטים כלו' שיש מי שמשיגים צדקתו והוא בחי' משפטים ויש מי שיודעים בו שהוא צדיק אבל לא נודע ולא נראה