ייטב לב במדבר תרפג

חקת וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר וגו', ויש להבין מה שכפל לאמר ב' פעמים ל"ל. ובמדרש ר"ח ב"פ פתר קרא בפ' פרה שיש בה משבעה שבעה כו' עד שבעה כהנים ואם יאמר לך אדם חמשה הן אמור לו משה ואהרן בכלל שנאמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה, וכתב הידי משה לפי שהתורה נדרשת במ"ט פנים כנגד מ"ט שערי בינה ושער החמשים הוא סוד פרה אדומה ונקרא שער התעלומה ולא נתגלה שער זה לשום אדם רק למשה כמ"ש לך אני מגלה טעם פרה ולאחרים חקה עכ"ד, ותימה שהרי אמרו חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד והוא שער החמשים ואם היה סוד פרה אדומה משער החמשים איך נתגלה למשה, עוד יל"ד לדבריו למה הביא המדרש סיפא דקרא לאמר זאת חקת התורה דזה שפת יתר לכאורה, אבל הנ"ל בזה הוא עפימ"ש רש"י ויקחו אליך על שמך היא נקראת ובמד' שכל הפרות בטלות ושלך קיימת, ועוד שם אליך לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחרים חקה ופי' מוזלה"ה בספר ישמח משה ששניהן עולין בקנה א' כי עיקר חיותה של המצוה הוא הכוונה והטעם והשכל שבה ולכן גילה ה' למשה טעם פרה אבל אכתי בשאר פרות שעשו בבחי' חק מאי איכא למימר וע"כ צ"ל שהם עשו הפרה על דעת משה וכוונתו כמו שכל תפלותינו ע"ד אנשי כנה"ג ואמירת תהלים ע"ד דוד המלך ע"ה והיינו על שמך היא נקראת וכל הפרות בטלות דמעצמם הם דבר בטל רק ושלך קיימת בכל הפרות עכ"ד עוד שם מבואר בספר ישמח משה פ' ויצא על אומרם גדול המצוה ועושה מאינו מצוה ועושה כי יש בכל מצו' כוונות ידועות לבחירי ה' ויותר מזה אשר לא נודעו רק למשה ויותר מזה אשר לא נודעו לשום נברא אפי' למשה רק המצו' יתב' יודע מקומה וערכה והנה אם אינו עושה רק לפי השגתו ושכלו א"י לתקן יותר מזה אבל העושה אחר כוונות המצו' ית' מתקן בשורשה אף הנעלם שבה ובהג"ה שם מבואר שכן נתגלה לו בחלום עיי"ש: ומעתה אני אומר אם שהכתוב אומר אליך לך אני מגלה טעם פרה היינו מה שהוא במ"ט שערים אבל הנעלם שבו בשער החמשים זה לא נתגלה גם למשה וא"כ ענין פרה הוא גם למשה בבחי' חק לפי טעם הנעלם שבו שלא השיגו והי' הוא צריך לעשות הפרה לפי השגת שכלו מה שגילה לו השי"ת וגם האמין שיש בה עוד טעם נעלם ממנו והוא בחי' תק גם אצלו, וזש"ה וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר כלו' אליהם ג"כ ראוי לאמר זאת חקת התורה אשר צוה ה' (דייקא הגם) לאמר וגו' ויקחו אליך לך אני מגלה כו' עכ"ז גם אל משה היה בחינת חק כי התלוי בשער החמשים נעלם ממנו והיה הוא גם כן צריך לעשותה בבחינת חק כמו כל ישראל לענין הנעלם ממנו כי אם מכת אשר צוה ה', ובזה יבוארו דברי המדרש אם יאמר לך אדם חמשה הן כלו' כי זאת חקת התורה לא קאי על משה ואהרן כי אם אישראל דבתריה ומשם ואילך ליכא אלא חמשה כהנים אמור לו אף משה ואהרן בכלל שנא' וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמ"ר זאת חקת התורה שקאי גם על משה ואהרן אם כן גם הם בכלל ואיכא שבעה כהנים וכאמור, וז"ש שלמה לידע טעמי פרה א' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני שדקדק תוזלה"ה דהול"ל בקש לידע ולא ידע ומדלא א' הכי מכלל דידע א"כ אמאי א' והיא רחוקה ממני ולמ"ש ניחא דה"ק אמרתי אחכמה ואבין טעמי פרה ועכ"ז היא רחוקה ממני כי עוד יש בה נעלם בלתי מושג לשים אדם וז"ש המדרש וכתיב והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון יקפאון כתיב דברים המכוסים מכם בעוה"ז עתידים להיות צופים כלו' מגולין לעוה"ב ולפי זה יש להבין הקרי וקפאון ופי' רש"י ומפורשים לשון חשך עי"ש ולמ"ש ניחא דתרוייהו איתנייהו אם שיהיו צופים ונגלים עכ"ז יהיה בה גם כן דבר סתר וחשך מעיני הבריות כאמור. ולדעתי זה שא' הנביא ולקחתי אתכם וגו' ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם, ולכאורה הלא יותר קל לשמור ולעשות המשפטים שהשכל מחייבם מהחקים שאין השכל גוזר אם כן הול"ל בדרך לא זו אף זו ועשיתי את אשר משפטי תשמרו ועשיתם ובחקי תלכו אלא הוא אשר דברתי וה"ק ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות (שאויר ארץ העמים טמא ומטמטם הלב והשכל) והבאתי אתכם אל אדמתכם (אויר א"י מחכים) וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר (ואם כן תבינו טעמי