ייטב לב במדבר תרעט

חוצה כ"א צעקו חוצה, אז מגרעות נתן לבית (לפנימיות הלב) סביב חוצה מכח המסבבים ועומדים חוצה כי נתמלא נכלים וערמימיות, יהי ה' עמנו לטהר לבנו לעבדו באמת אמן, ולפי פי' זה יאמר ומדוע תתנשאו על משה ואהרן כדכתיב ברישא דקרא ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם וגו': אמנם רש"י פי' אם לקחת אתה המלכות לא הי' לך לברר לאחיך הכהונה וכן נראה להדי' ממה שנאמר להלן ובקשתם גם כהונה וכבר עמדו המפורשים מדוע לא שמו לבם לחלוק על משה וכדי לתרץ זה נאמר באופן אחר מהנאמר למעלה, ובזה נבין פרש"י לעיל לקח א"ע כו' להיות נחלק מתו"ך העדה וכ"כ קשה אקרא גופי' דכתיב למעלה פ' תצוה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך וגו' מתוך ב"י, מן ב"י היל"ל ומה זה מתוך, גם להבין הא דאי' במד' שם אהך קרא זש"ה אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך: והנ"ל בזה דאי' במד' כשא"ל הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך הרע למשה א"ל תורה שלי היתה ונתתי' לך והוא משולל הבנה תו קשה למה הרע למשה עתה ולא מאז כאשר אמר לו ה' הלא אהרן אחיך הלוי מעתה יהי' כהן כמו שא' חז"ל ואז שמח בגדולתו ופי' החן טוב שם שעלה בלבו של משה שנדחה אהרן ממחיצתו יען עשה את העגל וממילא תחזור הכהונה למקומה אליו ועוד א' היתה בלבו כי ראוי לו יותר יען הוא פרוש מהאשה וקדוש הוא לאלהיו לכן הרע לו בשביל כבודו ית' וא"ל הקב"ה תורה שלי היתה ונתתי' לך ולא בשמים היא כלו' לא נתתי' למלאכים כ"א לך ליתנה לישראל מטעם כלום יצה"ר יש בכם כלום גזל ועריות יש בכם כו' שאין חידוש שיהי' המלאכים קדושים כו' מאותו טעם עצמו נבחר אהרן לעמוד לשרת בכהונה יותר ממשה להורות אם שיש לו אשה יקדש עצמו לכהן לה' וכן הי' הדבר במעשה העגל אדרבה לכך נבחר למען להורות חטאים בדרך להודיע שתשובתם מתקבלת שהרי אהרן נבחר להקריב לפני ה' ע"כ דבריו: ואני אוסיף תבלין כי בכל שני דברים רחוקים יש דבר תוכני וכח אמצעי המחבר אותן כמו בשר גי"ד ועצם, נפש רו"ח ונשמה הגיד והרוח הם האמצעים המחברים וכ"כ מי שחטא הנה הוא רחוק מקדושתו ית' מרחק רב וצריך כח אמצעי לחברו ולקרבו אל המלאכה מלאכת הקודש והנה אדוננו משה היה פרוש ומובדל וגבוה מכל העם ועליו נאמר וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים ואחז"ל מלאך זה משה וקבלתי פירושו ממוזלה"ה דלכאורה יפלא הלא גדולים צדיקים יותר ממלאכים אמנם היינו מצד הנשמה אבל משה הי' גופו בחי' מלאך והראי' כי ארבעים יום לחם לא אכל ומים לא שתה ואז"ל וכי אפשר לו לאדם בלא אכילה ושתי' אלא אזלת לקרת' הלוך בנימוסי' והוא תמוה האיך אפשר לילך בנימוסי' לחיות בלא אכילה ושתי' ופי' בעין יעקב דה"ק וכי אפשר לו לאדם בלא אכילה ושתי' אע"כ משה הי' הגוף בחי' מלאך ולא איש א"כ אמאי רק ארבעי' יום לא אכל ואח"כ אכל ע"ז תירץ דגם כאן לא הי' צריך לאכול ולשתות אלא משום אזלת לקרת' הלוך כו' כדמצינו במלאכים שאכלו אצל אברהם אבינו עכ"ד ז"ל ומטעם זה עצמו הי' פרוש מהאשה ועל זה רמז הכתוב וא' [פ' תשא] ומשה יקח את האהל (הוא הגוף אוהל עראי של הנשמה בעוה"ז) ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וז"ש משה האזינו השמים ואחז"ל מפני שהי' קרוב לשמים ובהיות כן איך יוכלו בני אדם אשר בעפר יסודם תלאי עונות וחטאים להתקרב ע"י משה הלא הם רחוקים תמנו כגבוה שמים מעל הארץ בל יוכל' לגשת אליו ולזה הקב"ה המרחם על בריותיו צוה שיהי' אהרן הכהן המכפר אם אמנם שגם הוא קדוש לאלקי' עכ"ז אכל ושתה והי' לו אשה אם כי בודאי בכל זה היו לבו לשמים עכ"ז הי' לו התחברות עם בני אדם והי' סולם מוצב ארצה מצד גופו וראשו מגיע השמימה מצד נשמתו והוא הי' כח אמצעי ותוכני לחבר את בנ"י לאביהם שבשמים ע"ד משל א' עומד למעלה על הסולם ואחד למטה ואחד באמצע להוליך ולהביא מזא"ז כ"כ הי' אהרן, וז"ש לו הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך וגו' מתוך ב"י כלו' מחמת שהוא תוך בני ישראל ביני ובינם (ועד"ז נאמר בלוים בפ' בהעלתך קח את הלוים מתוך ב"י והבדלת את הלוים מתוך בנ"י להיות הלוי' בחי' תוך ואמצעי בין הכהנים ובין הישראלים). וע"ז א' המד' זש"ה אשרי תבחר ותקרב זה אהרן כי ענין בחירה יתכן לומר אם יש שני ענינים שהם מסוג אחד אלא שא' טוב ומשובח מחברו יאמר שבוחר בהטוב, אבל על שני דברים שאינם מסוג א' ל"ש לומר שבוחר בזה יותר מבזה וכן הדבר הזה כי משה רבינו לא הי' בסוג