ייטב לב במדבר תרעח

ולא בהם א"ל הקב"ה חייך לא תזוז מן הפלטין שלי לעולם שנא' ומן המקדש לא יצא ועי' מ"ש למעלה פ' שמיני הרי שאדרבה משום זה נבחר להיות כהן וכמ"ש מוזלה"ה לפרש למה אתה בוש לכך נבחרת, אמנם לעומת זה מצינו במד' הובא ברש"י פ' חקת ונתתם אותה אל אלעזר לפי שאהרן עשה את העגל לא ניתנה לו עבודה זו שאין קטיגור נעשה סניגור הרי מזה מוכח שאהרן נבחר רק בשביל בניו ומזה מצא קרח את לבבו לעורר על הכהונה של אהרן כי גם היא כמוהו שלשלת גדולה יוצאת ממנו וז"ש המד' מה ראה קרח לחלוק פרה אדומה ראה: וז"ש כי כל העדה וגו' ובתוכם ה' ע"י מה שבתוכם (היוצא מחלציהם הם צאצאי הם) ה' ומדוע תתנשאו פרש"י אם לקחת מלכות [שאתה כדאי] לא הי' לך ליטול לאחיך הכהונה כי גם אני כמוהו וז"ש משה בוקר וידע ה' את אשר לו שהכהונה לו שלו מצד עצמותו ואת הקדוש והקריב (כבר) אליו ואת אשר יבחר ב"ו מה שבתוכו ועתיד לצאת כשמואל יקריב אליו ולא אותך בשבילו והבן: א"י כי כל העדה וגי' ובתוכם ה' דהנה איתא בגמ' שמש ירח עמד זבולה מלמד שעלו לזבול אמרו אם אתה עושה דין לבן עמרם נצא ואם לאו לא נצא וצריך ביאור: והנ"ל עפ"י מאמרם ז"ל מרגליות טובה היתה תלוי' בצוארו של אברהם אבינו כל חולה הרואה אותה נתרפא וכשנפטר תלאה הקב"ה בגלגל חמה וכבר רבים קמים עליו וגם אני אענה חלקי ואומר עפ"י מה שחקר הרלב"ג עה"פ יהי מאורות וגו' להאיר על הארץ איך יתכן שאלו המאורות הנכבדות המציאם השי"ת בעבור הנמצאות השפלות ותירץ כי באמת נמצאו בעבור עצמותם [וכבר אמרו למה חמה יוצאת במזרח ושוקעת במערב כדי לתת שלום לקונה] ולאשר דרך הנכבד להשפיע מטובי להפחות ממנו לזה המציא להם השי"ת ניצוצים מאירים להאיר להארץ עכ"ד: ואני מוסיף ואומר עוד כוונה מיוחדת בזה כי ממנו נקח לעבודת ה' לקיים מקרא שכתוב והצנע לכת עם אלהיך ואפי' בדברים שדרכן לעשות בפרהסי' צריך להסתיר מעשיו מבני אדם כדאיתא בסיכה פרק לולב וערבה דהיינו להלביש הדבר באופן שלא יבינו כוונתו האמתית לשם ה' כענין שמצינו במאירי אור אשר ברקיע השמים שנראה שהולכים בשביל להאיר ובאמת הולכים לתומם למערב להשתחוות ליוצרם וקונם כש"כ בן אדם מלא מחשבות ותחבולות ומרמות שצריך להסתיר פנימיות מחשבתו הזכה לבל יראה החוצה כ"א שפכי כמים לבך נוכח פני קונך ויוצרך וזש"ה וזרחה לכם יראי שמי שמש [שמה שהשמש זורח ומאיר לכם] צדקה ומרפא (לנפש) בכנפי' בסתרי' שמסתרת דרכה והלוכה בקודש (ע"ד שפי' הרמב"ם כנף לשון סתר) וז"ש מרגליות טובה היתה תלוי' בצוארו של א"א כל חולה (נפש) הרואה אותה נתרפא שהוא הי' מלמד לאדם דעה והשכל להסתיר מעשיו באופן שיהי' כוונתו רצוי' לשמים בלי שום התפארות וכשנפטר תלאה הקב"ה בגלגל חמה כי ממנה נקח ראי' על זה להיות הצנע לכת, ובזה פירשתי בזמירות של שבת ואשרי כל חוכה כו' כי אמרו אז"ל כתיב כי גדול מעל שמים חסדך וכתיב עד שמים חסדך כאן בעושי' לשמה כאן בעושים שלא לשמה נמצא בעושים לשמה והיינו מי שמסתיר מעשיו מבני אדם דוגמת השמש ע"כ מחשבתו זכה בלתי לשמו ית' אז השכר כפול וז"ש ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל, מאת כל סוכה שוכן בערפל, נחלה לו יזכה בהר "ובשפלי היינו בעולם העליון ובעוה"ז נחלה ומנוחה (כל זה באופן שמעשיו) כשמש לו זרחה והבן: והנה מרע"ה הי' עניו מאוד והסתיר מעשיו מבני אדם עד שנאמר והביטו אחרי משה ואחז"ל מלמד שכל אחד קינא כו' [ועי' מ"ש מוזלה"ה עה"פ העיני האנשים ההם תנקר] וכ"כ עשה אהרן שהסתיר מעשיו אבל תוכו ופנימיותו קדוש וטהור דבוק בה' אשר לא הי' כמוהו וכיון שלא נראה מעשיהם מבחוץ ע"כ ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם (בפנימיותם) ה' ומדוע תתנשאו וגו' וישמע משה ויפול על פניו ממה שנראה על פני' חוצה דייקא, וידבר וגו' בקר וידע ה' את אשר לו דומה לו כמו שהוא ית' איננו ידוע ולא מושג לזולתו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר "בו (בפנימיותו דייקא) יקריב אליו ולא בשביל היוצא החוצה כ"א ותוכן לבות ה' וז"ש שמש ירח עמד זבולה שעלו לזבול ואמרו אם אתה עושה דין לבן עמרם שכדין עושה במה שאסתיר מעשיו וכוונתו לבל יראו החוצה אז נצא להאיר ללמד לבני אדם עשות כמעשנו ואם לאו לא נצא והבן. ואפשר שלזה מרמז המסורה לא תוציא מן הבית (פנימיות הלב) מן הבשר