ייטב לב במדבר תרעז

להורות לעם ה' דרכי ה' להדריכם בדרך הישר אבל בצנעה בשבתנו יחד גלינו סוד שבלב ושפל ערך של זה לזה וא"כ למה אתה אומר ומדוע תתנשאו הלא אתה יודע הכמוס וטמון בלבי, וז"ש המד' אח נפשע מקרית עוז זה קרח שפשע בתורה הקרוי' עוז שנא' ה' עוז לעמו יתן כמו שא' ישראל עזין שבאומות ועכ"ז ה' יברך את עמו בשלום כי צריך האדם שיהי' לו מדת עזות דקדושה שהתורה נקרא עוז כמ"ש הוי עז כנמר וגו' לעשות רצון אביך שבשמים ואל יתבייש מפני בני אדם המלעיגים וגם מדת בושה והכנעה לאשפלא גרמי' אבל קרח לקח מדת עוז לחלוק על משה ואהרן ונפשע מבחי' עוז דקדושה לעוז דקליפה ומדינים כברית ארמון ולא ידע שבע"ד משה ואהרן הי' קשים כברית ארמון שנא' והברית התיכון וגו' מברית מן הקצה אל הקצה ר"ל מבריח בין שתי הקצוות עזות ובושה התנשאות והכנעה כאמור והבן: ובזה י"ל טעם על שנתן ה' אות לאהרן ע"י מטה כי מטה מורה על ממשלה וכבוד וגם לרדות בו וזה שם מטה שמטה לכאן ולכאן לטוב ולהפכו וכן אדם צריך שיהא מטה את עצמו בענין המדות לב' הקצוות לעבודתו ית' וכמ"ש בעל העקידה ריש פרשת במדבר וז"ל עה"פ בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך ירצה שתשים אותו ית' לתכלית בכל מעשיך ולא תחוש אם תטה אל הימין או אל השמאל או אל האמצעי כי אותו אשר יכוון אליו להשי"ת הוא הנכון עי"ש ומי שאוחז בזה המטה הוא אשר בו בחר ה' וזה שא' במטה אהרן ויגמל שקדים שיש בהם מתוקים ומרים רמז למדות הפכיות וז"ש המד' ואותו מטה הי' ביד יהודה כלו' שהי' מטה א"ע לכאן ולכאן והראיה ממעשה דתמר שודאי היה כונתו לשמים שהרי יצא משם מלכו' בית דוד וכן מדוד כתי' והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי ויאמר ה' קום משחהו כי זה הוא, ואחז"ל זה הוא בעוה"ז וזה הוא לעולם הבא ופי' הבל"ע דרוש א' כי איתא במד' שנתירא שמואל וא' שזה שופך דמים כי הוא אדמוני והשיבו השי"ת עם יפה עיני' שהורג מדעת סנהדרין עיני העדה וז"ש ה' כי זה הוא בעוה"ז נוטה בטבע אל מדות גרועות שבעוה"ז וזה הוא לעוה"ב שאותן המדות לקחן לעבודת הבורא ית' לנקום נקמת ה' צבאות עכ"ד וכתיב בי' ויהי דוד עושה משפט וצדקה הרי שהי' דוד מטה עצמו לכאן ולכאן ואותו מטה הי' ביד משה דכתיב בי' ויך את המצרי וגו' הרי שהי' בו מדה זו של רציחה ועבד בו השי"ת לאבד שונאיו ואותו מטה הי' ביד כל מלך ומלך שהי' מטה א"ע ומדותיו לכאן ולכאן ואותו מטה עתיד להיות ביד מלך המשיח שנאמר מטה עזך ישלח ה' מציון רדה בקרב אויביך ר"ל מה שאתה מטה עזך מדת עוז לכאן ולכאן ישלח ה' מציון רדה לשון ממשלה בקרב אויביך ורדה לשון ירידה ושפלות בקרב ביתך כי כל המשפיל א"ע הקב"ה מגביהו ועי' פרש"י עה"פ וירדו בדגת הים והוא הלשון הנאמ' במעשה דתמר ויהי בעת ההיא וירד יהודה וגו' שפירושו לשון ירידה מגדולתו כפרש"י ולשון רדוי וממשלה שמאז נצמח מלכותו וממשלתו כדאי' במד' שם ימטך אשר בידך זה תלך המשיח כד"א מטה עזך ישלח ה' מציון בב"א כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו וגו' כי כתיב רני ושמחי וגו' כי הנני בא ושכנתי בתוכך, ולכאורה הלא גם בגלותנו מארצנו א' כ"מ שגלו ישראל שכינה עמהם אבל הענין כי יש אור מקיף ואור פנימי ועתה שכינתו עלינו בבחי' אור מקיף ומגן משא"כ לעתיד הנני בא ושכנתי בתוכ"ך אור פנימי מלבד המקיף כדכתיב ונתתי משכני בתוככ"ם וכתיב ועשו לי תקדש ושכנתי בתוכם בתוכ"ו לא נאמר אלא בתוכ"ם וז"ש כי כל העדה כולם קדושים ובתוכ"ם (דייקא) ה' ומדוע תתנשאו וגו' וידבר וגו' בוקר וידע ה' את אשר לו וגו' ואת אשר יבחר בו בתוכו ופנימיותו יקריב אליו לשכון בתוכו וזהו שא' המסורה וידע בה"ם את אנשי סוכות אור מקיף: ע"י כי כל העדה כולם קדושים ובתוכ"ם ה' וגו' בקר וידע ה' את אשר לי וגו' ואת הקדוש וגו' ואת אשר יבחר הוא כפל לשון: והנ"ל בהקדם להבין המד' מה ראה קרח לחלוק פרה אדומה ראה והוא פלאי, והנ"ל בזה קרוב לשמוע כי איתא במד' הביאו רש"י עינו הטעתו ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו שמואל כו' ולכאורה יפלא איך אמר ומדוע תתנשאו דלמא הם בעצמותם הם ראוים להאי איצטלא מבלעדי היוצא מהם אך מצינו במדרש רבה פרשת צו כתיב יערכו בני אהרן א' משה לקב"ה לעצים חלקת כבוד בשביל בניהם דתנן כל העצים כשרי' לעצי מערכה חוץ מעצי זית ולאהרן אי אתה חולק כבוד בשביל בניו א"ל חייך בשבילך אני מקרבו ואני עושה אותו עיקר שנא' צו את אהרן ואת בניו וגו' הרי שגם אהרן נבחר רק מכח בניו אלא דלכאורה מצינו סתירה לזה ממה דאיתא במד' אמר אהרן מוטב יתלה הסרחון בי