ייטב לב במדבר תרסג

הבחירה לבחור אחת משתי אלה או גיהנם או גלגול ובחר לו יסורי גיהנם ולא רצה להתגלגל עוד לעוה"ז כי הוא מקום סכנה ומי יודע החכם יהי' וגו' וז"ש למדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת לבל אצטרך לשוב להתגלגל דחפו, בא לפני הלל א"ל מה דעלך סני לחברך לא תעביד ויה' לך אחדות עם ישראל ומה שיעשו יחשב כאלו אתה עשית ואידך פירוש' עוד עצה זיל גמור ולמוד התורה ע"מ לעשות נחשב כאלו עשה במעשה עכ"ד הקדמונים בזה. ולדעתי זה דכתיב בפ' יתרו ויענו כל העם יחד"ו ויאמרו ע"י שאנו יחד כאחד כדכתיב ויתן שם ישראל ופרש"י כאיש אחד ע"כ כל אשר דבר ה' נעשה בהצטרפות והוא הנאמר בפרשת משפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר ה' נעשה, ולכאורה קול אחד שפת יתר אלא שהרגישו בזה איך אפשר לכל איש ואיש לקיים כל התרי"ג חצות שיש הרבה מצות שלא יבאו לידו כלל אולם אז הי' ישראל בגדר האחדות כפרש"י הנ"ל וז"ש ויען כל העם קול אח"ד שהם כאיש אחד ולכך ויאמרו כל הדברים אשר דבר ה' נעשה כאמור למעלה ושמא תאמר אכתי מה נעשה באותן מצות התלוים בארץ איך אפשר לנו לעשותם טרם בואנו שמה על זה נא' שנית ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע כלו' ע"י שנקבל עלינו לשמור ולעשות יחשב עשיה ממש והיינו דאי' במד' שה"ש שניך כעדר הקצובות מלין קצובין רמ"ח מצות עשה ושס"ה לא תעשה שכולם מתאימות ר"ל שכולם דייקא מתאימות ומשלימות הנפש ושמא תאמר איך אפשר לכל אחד ואחד לקיים כולם ע"ז א' כחוט השני שפתותיך שנא' ויען כל העם קול אח"ד שהם בגדר אחד לכך כל הדברים אשר דבר ה' נעשה ושם נא' ויאמרו וגו' נעשה ונשמע כלי' על ידי הקבלה וז"ש כפלח הרמון רקתך אפי' רקנין שבך מבעד לצמתך מצומתין ומקושרין עמך א"כ אפשר להתקיים על ידי שהם באחדות, וז"ש דוד המלך ע"ה גלמי (שלא נגמרה מלאכתי מלאכת שבתורה ומצות) ראו עיניך ועל ספרך התורה כולם יכתבו כו' תרי"ג מצות כנגד האברים וגידין ימים יצרו ולא אחד בהם כלו' שלא יש אחד שיהי' בהם באותן התרי"ג מצות לקיים כולם וע"ז בא הקרי לישב ול"ו אחד בהם אם לו בחי' אחד להתאחד עם כלל ישראל אז הוא בהם מקיים כולם בהצטרפם יחד ועוד זאת ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם ראשי הדברים היינו הרעיונות ומחשבות טובות ראשית המעשה שאתה מצרפם בחסדך למעשה וזה שנקט שם אל שהוא חסד, וז"ש אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר [התורה] כתוב עלי המצות המוטל על האברים וגידים ואיך אפשר לקיימן ועז"א לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי ומחשבה טובה מצרף למעשה גם בשרתי צדק להצדיק הענין שאפשר להתקיים) בקהל רב ע"י הקהל ברבים להתאחד יחד וז"ש אחר ענין מרגלים שע"י זה נקבע בכיה לדורות וחורבן בית המקדש ויחסרו כמה מצות שאי אפשר לקיימן במעשה וכי יגור (כלי' ירצה להתגייר) אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם בזמן חורבן בית המקדש ועשה אשה ריח ניחוח לה' ויקשה בעיניו איך אפשר לעשות נחת רוח לשמו יתב' לקיים כל התורה בשלימותה ע"ז א' כאשר תעשו (בכללות ישראל) כן יעשה נחשב גם לו למעשה הקהל (מכת האחדות) חקה אתת (נחשב למעשה) לכם ולגר וגו' ככם כגר יהיה לפני ה' החוקר לב עוד זאת תורה אחת ומשפט אחד כלו' זיל גמור יהיה בהוייתו ממש כמעשה כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה לכם ולגר הגר אתכם והבן: בבואכם אל הארץ וגו' והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' וגו' מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם והוא כפל הענין וכבר הקשה רש"י למה נאמר כו' ובמדרש עה"פ שלמעלה כי תבאו אל ארץ מושבותיכם וגי' ועשיתם אשה לה' עולה, ז"ל, זאת הפרשה של נסכים שנא' או לאיל תעשה מנחה ויין לנסך וגו' מכאן ואילך והיה באכלכם מלחם הארץ וגי' חלה תרימו הרי תלה למטה ונסכים למעלה לפיכך פתח ר"ח לך אכול בשמחה לחמך זו פרשת חלה ושתה בלב טוב יינך זו פ' נסכים מהו כי כבר רצה האלהים את מעשיך זו הכנסת ישראל לארץ שנא' כי תבאו אל ארץ וגו': והנ"ל בזה עפ"י המבואר באו"ח סי' ו' ומפליא לעשות שבורר הטוב ודוחה הפסולת ובהג"ה שקושר דבר רוחני בגשמי וכתב המג"א בשם האר"י שהנשמה נהנית מרוחנית המאכל והגוף מגשמיותו עכ"ל, והענין כי בכל דבר יש כח נה"ק המשתלשל מלמעלה המקיימו וז"ש חז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה אותו ואומר לו גדל ובזה פי' האריז"ל לא על הלחם לבדו כלו' גשמיותו יחיה האד"ם הוא הנשמה (כי הגוף נקרא בשר אדם) כי על כל מוצא פי ה' הוא