ייטב לב במדבר תרסא

שנ"ז ס"ת של שופר להיות נושא עון ולהמתיק תוקפא דדינא בשלש ראשונות שהן יו"ד ה"ה וז"ש ויקרא משה להושע ב"נ יהושע י"ה יושיעך וכו' וזה סוד ראש"י חדשי' לעמך נתת כי ראש הוא ג' אלקים כמבואר בסידור ונמתקין בשמות הנ"ל העולים נוש"א וז"ש ותשועת נפשם מיד שונ"א וז"ס ונש"א השעיר עליו וגו' והבן: עלה נעלה וירשנו אותה כי ס"ת הוי' למפרע המורה דין כי אז צפו וראו שעתיד ביה"מ ליחרב ולהגלות לחו"ל והתחלתו בחדש תמוז שצירופו הוי' למפרע היוצא מס"ת של ז"ה איננ"ו שו"ה ל"י כנודע וסופו של דבר כי ישובו אל ארצם ויבנה המקדש וז"ש בכפילא עלה נעלה עלה (עתה) נעלה לעתיד] וירשנו אותה (כי אז יהי' ירושה ונתלה לנצח) כי יכול נוכל לה לעתיד: ואתם אל תיראו את ע"ה כי לחמנו הם במסורה לחמנו נאכל, בנפשנו נביא לחמנו, זה לחמנו הם. נ"ל אל תיראו את ע"ה (המוני עם המחזיקים ידי ת"ח לומר) כי לחמנו הם שאנחנו אוכלים משלהם כי באמת לחמינו (של עצמינו) נאכל, בנפשנו נביא לחמינו ואדרבה זה לחמנו חם כלו' זה שהם אוכלים לחמנו הוא בבחי' לחם הפנים שהי' חם ביום הלקחו שממנו יצא המזון לכל העולם כי כל ברכאן דלעילא ודלתתא ביומא שביעאה תליין כ"כ הם ניזוני' בשבילנו בזכותנו כמו שא' כל העולם ניזון בשביל חנינא בני כי הת"ח נקרא שבת והמוני עם צריכים לכבדו כמכבד שבת כמבואר בזוהר ברע"מ פ' צו: ועבדי כלב וגו' וימלא אחרי בהקדם הא דכתי' ויקרא משה להושע ב"נ יהושע פרש"י י"ה יושיעך מעצת מרגלים ויש להבין למה שם י"ה דוקא גם להבין ויוציאו דבת הארץ וגו' לאמר הארץ וגו' הא אינו לאמר לזולת, ומה הוסיפו עתה על מאמרם אפס כי עז העם לומר שהוא מהנמנע לכובשם כמ"ש הרמב"ן מלבד הפשוט שא' אוכלת יושבי' עוד דברים בגו עפימ"ש בלקו"ת עיקרן של דברים אלא שאני מוסיף מעט מאשר חנני ה' והוא ששם מבוא' שהמרגלים אמרו תחלה והכנעני יושב על "הים "ועל "יד "הירדן ר"ת הו"יה כי בזה ה"א תתאה על הוא"ו כי דינין מתגברין לכן הכנעני היושב בארץ יתגבר על ישראל שהם מסוד וא"ו אך כלב אמר נעל"ה וירשנ"ו אות"ה כ"י ס"ת הוה"י כי כל השם כלו דין גמור על הכנעני ובזה יתגברו ישראל עליהם והם השיבו כי לגבי הכנעני הוא השם יותר כסדר ואמרו "יושבי' "הוא "וכל "העם ר"ת השם כסדר המורה רחמים על הכנעני ואח"כ א' ה' אדרבה כי הוא כדברי כלב לכן יירש כלב את הארץ וזהו שמ"ה וזרע"ו יורישנ"ה והעמלק"י ס"ת הו"הי עכ"ל ויש להבין איך שפטו תחלה ממה שא' שה"א על וא"ו מורה דין שהם יתגברו על ישראל הלא הסוף הוא שם י"ה מורה על רחמים, ונ"ל דה"ט שהם אמרו דמה שסופו רחמים היינו לכנענים וממילא סופו מוכיח על תחלתו ה' על וא"ו שהוא דין על ישראל כי יש להם כח שיתוף חו"ג והחסד להם והדין לישראל כך אמרו המרגלים ולכן אמר כלב שאינו כדבריהם כי אם נעל"ה וירשנ"ו אות"ה כ"י ס"ת כולו דין לכנענים וידינו על העליונה להתגבר עליהם וכאשר שמעו דבריו ויוציאו דבת הארץ כו' לאמר וגו' פי' שכך ראוי לאמר ארץ אוכלת "יושבי' "הוא "וכל "העם היינו שכולו רחמי' לכנעני' ובזה עצתו הוסיפו יותר ממה שא' תחלה ה' על וא"ו כי אם כולו ביושר המורה על רחמים על הכנעני' לכן השיב כלב ויהו' (ביושר) אתנו (דייקא ע"כ) אל תיראום וזה שהתפלל משה י"ה יושיעך כו' לומר לא מיבעי' שלא יאמר כעצת מרגלים שהוי' כולו ביושר לכנענים אלא אפי' ינצל מעצתם בשם י"ה שלא יאמר כדבריהם שאמרו תחלה ששם י"ה לבד ביושר על הכנעני' כ"א כולו הפוך לאחור המורה דין על הכנעני' וכדברי כלב וז"ש ועבדי כלב וגו' וימלא אח"רי דייקא במה שא' שהשם הוי' בחי' אחוריים לכנענים המורה דין עליהם ולזה שלם לו כמדתו ואמר שמ"ה וזרע"ו יורשנה והעמלק"ר שכדבריו כך הוא דין על הכנענים ורחמים עליו ועל זרעו והבן: א"י וימלא אחרי עפי"מ שפי' הבעש"ט ימלא. ה' כל משאלותיך כלו' כל משאלותיך יהי' שימלא ה' היינו שימלאו כל הויות במילואם בהגיון בדרך ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כי כשהויות מלאים כל העולמות מלאים כל טוב וברכה והובא דבריו אלו בעט"צ פרשת שמות והנה המילואים הם אחרי האותיות של עצם השם היינו אחרי י' הוא ו"ד וכן בשאר האותיות של השם וזהו וימלא אחרי והבן: ועד"ז י"ל מאמרנו בזמירות אוכ"א יוסף עמנו להגדיל (כלו' במילואם) שמו הגדול ע"ב בחי' גדולה, הגבו"ר ס"ג גבורה, והנור"א מ"ה ת"ת "שנקרא עלינו ב"ן הוא שם אדנ"י הנקרא משא"כ הוי"ה שאינו נקרא) והכונה הוא שיגדילו כל השמות הללו במלואן: