ייטב לב במדבר תרמח

טהור אינון ב' יודין כו' ואינון חכמה בראש חכמה בסוף ואינון תעלומות חכמה דתחות כתר עלאה וכפי' רבינו בעט"צ כי הוא סוד דכתיב להנחיל אוהבי י"ש וחז"ל אמרו שלש מאות ועשר והיינו ש"י סוד אור ישר ואור חוזר הנובע משם אל י"פ מעילא לתתא וי"פ מתתא לעילא והיינו אבני שי"ש ש"ו י"ש טהו"ר גימ' ך"ב אותיות בכללותם כל א' מיוד עיי"ש, ונ"ל שזה סוד ואבי"ה אותיות א"ב (חכמה) י"ה חו"ב בכללותן זע"ז יר"ק יר"ק ב"פ גימ' י"ש ש"י חכמה בינה הלא תכלם וגו' מכח האור וק"ו כו' נגד מדת אל שממנו י"ש ש"י וז"ש תכלם "שבעת "ימים תסגר "שבעת "ימים ר"ת ב"פ ש"י סוד אבני שיש טהור להמשיך עלי' מקור טהרה ע"כ ואחר תאסף וז"פ אסתר ירקרקת היתה ע"כ ותשא "חסד לפניו סוד חסד אל שממנו ש"י גימ' יר"ק והבן: שלח שלח לך אנשים פרש"י לדעתך ויתרו את ארץ כנען יש להבין כי להלן פ' דברים נאמר שאמרו ישראל נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו והקב"ה אמר ויתרו, ונ"ל עפ"י שפי' הזוהר היש בה עץ אם אין רמז להם ע"מ דשאילו בקדמיתא היש ה' בקרבנו אם אין אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה ע"ץ ולא מאתר עלאה יתיר ואי תחמון דאיבא דארעא יתי"ר ומשני' מכל אתר תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך והיינו אם אין כו' עיי"ש, וז"ש שלח לך לדעתך לא כמו שאמרו ויחפרו כ"א ויתר"ו את ארץ כנען פי' שיבינו שהארץ ההוא יתי"ר משאר ארעי דעלמא אשר אני נותן וגו' "אני הוא "אין למפרע סוד אני ראשון ואני אחרון כידוע, וז"ש וישלח אתם משה לתו"ר את ארץ כנען ויעלו ויתר"ו דייקא אבל אח"ז וישובו מתו"ר הארץ כ"א כמ"ש ויחפרו והבן וסעד לדברי ממדרש קהלת שפי' לתור ר"ל להותיר עה"פ ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה לתור ולהותיר: שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נותן לב"י האי אשר אני נותן לכאורה שפת יתר, ובמדרש ר"א הגדול פתח יבש חציר וגו' ודבר אלקינו יקום לעולם משל למלך שהי' לו אוהב וא"ל לך עמי ואני נותן לך מתנה והלך עמו ומת אמר המלך לבנו של אוהבו אעפ"י שמת אביך איני חוזר בי במתנה שאמרתי לו בא וטול אותה כך המלך זה הקב"ה אוהב זה אברהם אוהבו א"ל הקב"ה לך לך מארצך וגו' והתנה עמו שיתן לו מתנה שנא' קום התהלך בארץ וכה"א כי את כל הארץ וגו' לך אתננה א' הקב"ה למשה אעפ"י שהתנתי עם האבות ליתן להם את הארץ ומתו איני חוזר בי אלא ודבר אלקינו יקום לעולם: ויש להבין מה זה רבותא שלא חזר בו כיון שזכה בו האוהב ממילא ירשו בניו אחריו וגם בהדיא כתיב בפ' לך לזרע"ך אתן וגו', וכתיב שא נא עיניך וראה וגו' כי את כל הארץ וגו' לך אתננה ולזרע"ך עד עולם וא"כ תיכף ניתן הארץ לו ולזרעו והכי קי"ל דא"י מוחזקת בידינו מאבותינו ועי' פר"ד דרך הקודש דרוש טי"ת מבואר דתיכף זכה בו אברהם לזרעו הגם שאמר לו ודור רביעי ישובו הנה ה"ט דהו"ל כאומר משוך וקני מעכשיו ולאחר למ"ד יום עיי"ש באורך עוד יש לדקדק מה שא' המדרש והתנה עתו וכפל ואמר אעפ"י שהתנתי עם האבות ליתן להם את הארץ איך מצינו בו תנאי' והנ"ל בזה עפ"י דכתיב שם להלן והקמותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך וגו' להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגורי ודרשי' ביבמות דף מ"ב וד' ס"ד זרעך אחריך המיוחס אחריך עיי"ש ולדרכנו נאמר ההולכי' אחריך בדרכיך כמ"ש מי שהולך בדרכי אבות אני מתקומם עליו בזכות אבות וא"כ זה שאמר ה' לאברהם לך אתננה ולזרעך היינו על תנאי אם יתיחסו אחריך ללכת בדרכיך כמו שפי' להלן ונתתי לך ולזרעך אחריך דייקא משא"כ אם לא ילכו בדרכיך, והטעם כי עיקר המתנה ניתנה לאבינו אברהם אך אם הולכי' בדרכיו ה"ה כאלו הוא עצמו עודני חי כמאמרם כל המניח בן ממלא מקומו כאלו לא