ייטב לב במדבר תרמב

בגליון) אשתחוה אל היכל קדשך כו' כי הגדלת על כל שמך אמרתך וגו' כך אמר הקב"ה לאברהם שיגאל את בניו בב' אותיות ואח"כ גאלם בע"ב אותיות כלו' שמפרש הפסוק כפי' הרד"ק כאלו אמר להיפך כי הגדלת שמך על כל אמרתך כי אמרת לגאול בשם ד"ן ב' אותיות אח"כ הגדלת שמך לגאול בע"ב אותיות הרומז לשם ע"ב הנקרא גדול כנודע יותר מאמירה, עוד שם במד' ד"א מפני מה לא גילה הקב"ה לאברהם אבינו שיתן לבניו את המן כך הוא דרכן של צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה ד"א אמר הקב"ה לאברהם שתגדל בניו ככוכבי' שנא' כה יהי' זרעך וכשבא לברכן ברכן יותר ממה שאמר מהו לרוב הרבה ארבה וגו' ר"ל דקשה לי' דקאמר הרב' אתכ' והנכם היום ככוכבי השמים "לרוב ל"ל הא כבר אמר הרבה אתכם, אבל ביאור הדבר כי יש ב' בחינות רבוי (א') בכמות עד אין מספר כחול הים אשר לא יספר (ב) באיכות ככוכבי השמים שנמשלו ככוכבים שנאמר ומצדיקי הרבים ככוכבים ועי' בהגדה עם פי' מעשה נסים בפסוקי במתי מעט כמה שנאמר ועתה שמך ה' אלקי' ככוכבי השמים ר"ל באיכות וגם לרוב בכמות עיי"ש: וז"ש כאן ה' אלקיכם הרבה אתכם בחי' רבוי באיכות כמו שהבטיח ה' כה יהי' זרעך ככוכבי' והנכם היום ככוכבי השמים באיכות וגם לרוב בכמות וכולם נמשלו לכוכבים והוא טובה וברכה כפולה ומכופלת למקו' עלינו יותר ממה שהבטיח והוא מטעם צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה וז"ש כפי' הרד"ק הנ"ל כי הגדלת שמך על כל אמרתך לעשות יותר ממה שאמרת, וז"ש ואודה את שמך על חסדך ועל אמתך כי מה שעושה מה שאומר נקרא אמת שמאמת דבריו ומה שעושה יותר מזה נקרא חסד לפני' משוה"ד כי לא הבטיח על זה כלל ולא נתחייב לעשותו וצריך להבין ל"ל הבטחה כלל ולמה עושה יותר ממה שהבטיח אבל הענין כי כל זה להראות חבתנו לפני המקום ב"ה כי ביום נקרא יעננו ויודיענו ויבטיח לנו לעשות טוב ואח"כ בעת העשי' חבה יתירה נודעת שעושה יותר מההבטחה לא מחמת חיוב שכבר הבטיח כ"א מרצונו ומחבתו אותנו והראי' שמוסיף ומרבה להטיב יותר מהחיוב וזש"ה שם בתהלים ואודה את שמך על חסדך ועל אמתך שמאמת דבריו ועושה חסד יותר כי הגדלת על כל שמך אמרתך כלו' כי הגדלת שמך לעשות חסד יותר ממה שאמרת ביום קראתי ותענני תרהבני בנפשי עוז (ואז יודוך ה' וגו' כי שמעו אמרי פיך (מה שהבטחת) וישירו בדרכי ה' (ביום המעשה) כי גדול כבוד ה' כלו' שעושה יותר ממה שהבטיח כאמור, ועכ"פ כך דרכו של הקב"ה אומר מעט ועושה הרבה וא"כ תו ליכא ראי' ממה שאמר ה' למשה עתה תראה לומר ולא העשוי במלחמות ל"א מלכים ומה שא' השי"ת עתה תראה הוא ע"ד אומר מעט ועושה הרבה שמבטיח לו לראות עתה ואח"כ יזכהו לראות יותר וז"ש משה אתה החילות להראות את עב"דך את גדלך זה המן ולא הראיתיו לאברהם ומפני מה לא גלית לו ע"כ משום כך דרכן של צדיקים אומרי' מעט ועושים הרבה וא"כ גם מה שאמרת עתה תראה י"ל כך ועכ"ז אזכה לראות יותר אלא שלא גלית לי תיכף שאראה יותר א"כ אעברה נא, וז"ש משה נוסעי' אנחנו וגו' שיתף עצמו עמהן כי סבור הי' מה שא"ל השי"ת עתה תראה הוא ע"ד אומר מעט ועושה הרבה כאמור ע"כ לכה עמנו והטבנו לך כי ה' דבר טוב על ישראל וא"כ בודאי יעשה יותר והיינו אפי' לגרים כי אומר מעט ועושה הרבה וז"ש בהפטרה זו רני ושמחי (בכפל) בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך "נאום "יהו' וא"כ בודאי יעשה יותר מזה עין לא ראתה: ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך הוא כפל גם יש להבין הויכוח שבין יתרו למשה מאיזה טעם מיאן לילך ומה שהשיב לו משה אל נא תעזוב אתנו כי ע"כ ידעת חנותנו במדבר ורש"י נלחץ בפירושו ותו מה דאמר והיית לנו לעיני' צריך ביאור ונ"ל עפ"י דכתיב לעיל בפ' יתרו וילך לו אל ארצו פרש"י לגייר בני משפחתו ופירשתי עפ"י המשל בתוה"ל דמה שעוסק בצרכי גופו הוא כעוסק בשל אחרים ובשדה נכרי זולת מה שעוסק בעבודת השי"ת וצרכי נשמתו הוא כעוסק בשל עצמו ובזה פי' בסש"ש ואיש את קדשיו (מצות ומעש"ט) לו יהי' ע"ש וזה דכתיב וילך "לו על זה פרש"י לגייר בני משפחתו והיינו להלהיב הלבבות שלהם לעבודתו ית"ש כי לזה נברא האדם לצוות את האנשים ולקרבם לעבודת השי"ת כדכתיב שתוי' בבית ה' היינו עולם העליון בחצרות אלקינו (הוא עוה"ז הפרוזדור הוא למען יפריחו פועל יוצא להפריח אחרי' ליטע בלבם אהבתו ויראתו כפי' הבליע והוא מה שאנו מבקשין ותן בלבנו וגו' ללמוד וללמד לשמור ולעשות וגו' ובעשותו כן הנה הוא הולך ממדרגה למדרגה ע"י זכות הרבים ומבלעדי זה נקרא עומד על עמדו ע"ד שפירשו