ייטב לב במדבר תרמא

לדקדק דהי' לו לומר נוסעים אנחנו אל ארץ כנען ומדוע שינה כאן לשונו והאריך לומר אל המקום וגו', ונ"ל עפי"מ דכתיב בפ' מסעי זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה ארץ כנען לגבולותי' ובמד' שם כתיב בהפילכם את הארץ זש"ה חבלים נפלו לי בנעימים בזכות התורה שנקרא' נעים דכתיב כי נעים כי תשמרם בבטנך יכונו יחדיו על שפתיך דיש להבין מה בעי בזה וגם למה הביא סיפא דקרא יכונו יחדיו וגו' ופירשתי דקשה לי' מה זה דקאמר אשר תפול לכם ע"ש ברש"י לזה מפרש עפימ"ש למה נקרא א"י ארץ צבי מה צבי אין עורו מחזיק את בשרו כ"כ ארץ ישראל פשטא לה וגמדא לה והחוש מעיד על זה כי א"י הי' ארבע מאות פרסה כו' ועתה בעוה"ר בחורבנה איננה רק מעט מזעיר לארכה ולרחב' והטעם כי בזמן שהיו ישראל שרוי' על אדמתן ומקיימין מצות התלוי' בה מכח הקדושה הי' הארץ מתרחב והולך ופשטה לה ועתה בעוה"ר דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד ע"כ גמדא לה ומבואר בספרים שזה שאמרו בגמ' דבר זה נשאל לחכמים ונביאים שנאמר על מה אבדה הארץ דייקא ר"ל מה שאנחנו אבדנו מן הארץ א"צ לשאלה ותשובה כי מפני חטאינו גלינו מארצנו אבל השאלה הוא על מה אבדה הארץ דייקא כי גמדא לה ולא נשאר רק מעט ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניה"ם היינו תורה שבע"פ וגזירות שמהם תצא וקרא' תורתי משום דכתיב לא תסור כי בזכות תורה שבע"פ שעל ידה מתרחב והולך תורה שבכתב בגדרים וסייגים ועל כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות בזכות זה גם א"י מתרחב והולך ובשביל שעזבו תורה שבע"פ ע"כ גם הארץ גמדא לה והבן עכ"ד וז"ש כי אתם באים אל הארץ כנען בה"א הידוע' ר"ל מה שאתה רואה בעוד כנען בתוכה שאז גמדא לה זאת הארץ (היא] אשר תפול לכם דייקא בנחלה כי תהי' מתרחב והולך מכחכם וקדושתכם: וז"ש המד' חבלים נפלו לי בנעימים בזכות התורה שנקרא' נעים שנא' כי נעים כי תשמרם בבטנך היינו תורה שבכתב יכונו יחדיו על שפתיך היינו תורה שבע"פ והבן וע"כ כ"מ אשר דרכו כף רגלם וכבשו אות' יש לה בחי' א"י כי קדושתה מתרחב והולך, והנה משה אמר לכה אתנו והטבנו לך ולכאורה איך יש לו רשות לתת מאשר נתן ה' לישראל דייקא ולא לגרים שלא נטלו חלק בארץ, אבל הענין כי הלא מכח קדושת ישראל הי' בחי' א"י מתרחב והולך ואותו מקום לא הי' לו מתחלה בחי' א"י עד שכבשו אותו ישראל בכח תורתן וקדושתן כאמור וזהו חלקנו ומעשי ידינו ומזה יש לנו רשות לתת לזולתינו הם הגרים ואשר ע"כ נאמר ושמתי מקום לעמי ישראל ר"ל שאשים מקום מכח עמי ישראל שהם יעשו אותו מקום והבן וז"ש נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם דייקא ר"ל שיהי' מקום בבואכם שם מה שלא הי' תחלה אותו מקום בחי' א"י כ"א על ידכם ע"כ לכה אתנו והטבנו לך וע"כ נתן להם דשנה של יריחו והבן: א"י נוסעים אנחנו וגי' עפימ"ש המקנה בפתיחה על מאמרם ז"ל לא המקום מכבד את האדם כ"א האדם מכבד את המקום כשהי' שכינה על ההר נאמר השמרו לכם נסתלקה שכינה המה יעלו בהר דאי הכוונה כי השי"ת מכבד מקומו קשי' מאי קמ"ל ואין מזה ראי' כי האדם מכבד מקומו אבל הכוונה לפי שמצינו שקדושת ה"ס הי' יותר מקדושת ישראל שהוזהרו מליגע בו עז"א שלא יעלה ע"ד כי קדושת ההר יותר מישראל שהרי לא שרתה שכינה שם רק בשביל ישראל הרי האדם מכבד המקום שהרי אחר זמן מתן תורה נסתלקה השכינה וחזר ההר לקדמותו עיי"ש וכ"כ א"י בשעה שהי' ישראל שם הי' הארץ מתעלה ומתקדש ולא כן בחורבנו כנודע וזש"ה לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך לא אמר אראה לך כ"א אראך ר"ל אראה אותך לה. כי כשתהי' שם תתעלה ותתקדש על ידך וזה לך למעלתך וגדולתך והבן וז"ש נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם דייקא כשתהי' שם תכבדו המקום ההוא כי תתעלה יותר ויותר לזה לכה אתנו והטבנו לך כי יש לנו חלק בו כי המקום תלוי בעלייתו על ידינו ע"כ הוא בידינו והבן: א"י ויאמר משה וגו' נוסעים אנחנו וגו' פרש"י ומפני מה שותף משה עצמו עמהם שעדיין לא נגזרה גזירה עליו וכסבור שהוא נכנס וקשה הא כבר נאמר לו ביצ"מ עתה תראה משמע ולא העשוי במלחמות ל"א מלכים כמבואר שם במד' ועי' מזרחי גם מה שא' והטבנו לך כי ה' דבר טוב על ישראל קשה א"כ לישראל דבר אבל לא לגרים ואיך בידם להטיב לגרים זולתם, והנ"ל בזה בהקדם לפרש המד' אתה החילות להראות את עבדך את גדלך זה המן אעברה נא וגו' והוא תמוה מה ענין המן לכאן ונ"ל עפי"מ דאיתא במד' דברים עה"פ ה' אלקיכם הרבה אתכם זש"ה (תהלים קל"ח כמבואר