ייטב לב במדבר תרמ

והשבות אל לבבך ותו אל לבך מבעי' לי' אלא אמר משה אי אנת בעי למיקם על דא ולמנדע כי הוי' הוא האלקים והשבות אל לבבך יצ"ט ויצה"ר דאתכליל דא בדא כדין תשכח כי ה' הוא האלקים כו' עוד שם בדף כ"ז בכל לבבך דא ימינא ושמאלא דאקרי יצ"ט ויצה"ר עיי"ש וביאר דבריו האריז"ל בע"ח שער קיצור אבי"ע פ"ג כי יצ"ט שורשו מחסד דקדושה ויצה"ר שורשו מגבור' דקדושה ויכול להחזירו למלאך טוב וקדוש עיי"ש. וממילא אחר שמחזירו לטוב הנה זה בא אהבה מכח יצ"ט ימינא ויראה מכת יצה"ר שמאלא גבורה דקדישה ומה"ט נקרא יצה"ר מלך שאחר שהפכו לטוב ממנו יראה הבאה מבחי' מלך וצריך לאכללא דא בדא אהבה ויראה וכדין תשכח ותדע כי הוי' הוא האלקי' התכללות חו"ג, וזש"ה עשה לך שתי חצוצרות כס"ף וכתב הזוהר וז"ל שתי חצוצרות בגין דאינין מסטרי תרי דקאמרן ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפיי' לון וע"ד אינון מכסף ובג"כ וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות עכ"ל וז"ש וכי תבאו מלחמה וגו' והרעתם בחצוצרות ונזכרתם לפני "הוי' אלקיכ"ם וזה ענין הסמיכות ירא את ה' בני ומלך לכאן והבן: עוד יש לפרש המד' ירא את ה' בני ומלך המליכהו עליך ד"א המלך יצ"ט כו' עפימ"ש בספרי' הקדושי' כי האדם צריך לחדש בטובו בכ"י תמיד מעשיו מראשית עד אחרית היינו תחלה להכניס בלבו יראת העונש ואהבת השכר ואח"כ יראת רוממותו יתעלה ואח"כ אהבה ואם שכבר זכה אתמול ביראת רוממותו ואהבתו יתעלה עכ"ז ביום מחר יתחיל מחדש בבחי' יראת העונש מדינא דמלכותא והטעם בזה כי האדם נברא לקשר עמו נשמו' ישראל ולהעלותן אתו אל עיקרא ושרשא דכ"ע ואיך אפשר לו להתקשר עם אנשים פחותים הלא הוא משכמו ומעלה גבוה מהם ורחוקים זה מזה בלתי אם ירד ממעלתו ומדרגתו ליכנס ליראה תתאה מעונש שבזה יתערב דעתו עם פחותי ערך שאין להם השגה לעבוד רק מיראת עונש ואהבת שכר וע"י יראה תתאה יהי' לו עמהם השתוות להעלותן אתו ממדרגה למדרגה עד יגיעו ויעלו מעלה מעלה והארכתי בזה למעלה, ועם זה יש לפרש בפ' ואתחנן שלכך הקדים מצות ואהבת את ה' אלקיך ואח"כ את ה' אלקיך תירא כלו' אפי' אחר שזכי' ואהבת את הוי' אח"ז את י"א אלקיך תירא מבחי' אלקי' יראת העונש והענין כי אמרו חכמים ואהבת את ה' אהבהו על הבריות וזה א"א בלתי אם יבא עמהם אל עמק השוה הוא עמק יראת המלך מכת דינא דמלכותא והיינו אלקיך דייקא וז"ש בכל לבבך ביצ"ט וביצה"ר שכן דרכו של יצה"ר בראותו כי האדם לא ישמע אליו לעבור על מצות ה' אזי דרכו להכניס בלבו נכלים וערמומיות לעבוד לצורך עצמו מכח יראת עונש ואהבת שכר וע"כ טוב מאוד זה יצה"ר שע"י שמכניס בלבו בראשית העבוד' יראה תתאה ואהבת שכר יעלו אתו עם רב פחותי ערך ומכח זה יאהבהו על הבריות, וזש"ה ירא "את "יראת עונש כאמור למעלה הוי' יראת רוממות, בני אהבה, אח"כ ומלך כלו' למחר יחדש מעשיו לירא מכח דינא דמלכותא והיינו המליכהו עליך והיינו המלך יצ"ט על יצה"ר שנקרא מלך ע"ש שמכניס בלב מחשבות אדם לירא מדינא דמלכותא ע"כ המלך יצ"ט עי"ז להעלות אתך נשמות ישראל להחזירם למוטב וע"ז גמר אומר עם שונים שאין להם יראה תתאה אז אל תתערב עם הבריות להעלותן והבן וזה שסיים המד' ואמר שכל חי שירא מהקב"ה ומעלה אתו נפשות נעשה מלך עליהן ממי אתה למד מאברהם שנא' עתה ידעתי כי ירא אלקי"ם אתה הכוונה כי לכאורה קשה הלא כתיב אברהם אוהבי ואי ר"ל יראה הגדולה מאהבה הי' לו לומר ירא הוי' ואי משום שאומרים מקצת שבחו בפניו עכ"ז לכאו' אפי' מקצת שבח אין כאן לפי בחי' אהבתו ויראתו הגדולה וכעין גנות יחשב חלילה אלא ע"כ צ"ל כי אחר כל בחי' אהבתו ויראתו הי' לו גם יראת אלקים כלו' יראת העונש למען עי"ז יאהבהו על הבריות כאמור וז"ש כי ירא אלקי"ם אתה דייקא שזה עיקר המעלה שהכניס אתו עי"ז רבים תחת כנפי השכינה כדכתי' ואת הנפש אשר עשו ועי"ז נעשה מלך וז"ש אל עמק שוה [שהשוה עמהם בענין יראה תתאה] הוא עמק המלך עי"ז המליכוהו עליהם וכן במשה שנתיירא מהקב"ה שנאמר ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלקי"ם ולכאורה הא מילתא זוטרתא לגבי משה ומהביט אל ה' מיבעי' ליה למימר אלא הוא אשר דברנו שאחר כל המדרגות ויסתר משה פניו פנימיותו ועצמותו כי [הי'[ ירא מהביט אל האלקי"ם דייקא יראת עונש למען להעלו' אתו את בנ"י מביר' עמיקת' ממצרים והיינו דכתיב עשה לך שתי חצוצרות וגו' ונועדו אליך כל העדה (להתקשר אתך) אל פתח אהל מועד הוא יראה תתאה זה השער לה' והבן ה' יטע בלבבנו אהבתו ויראתו הגדולה תמיד: ויאמר משה וגו' נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך יש