ייטב לב במדבר תרלט
Yetev Lev Bemidbar 639 · ייטב לב במדבר · free full Hebrew text
Open in the reader →כלכם ביראה ובעצה א' דייקא רק לשרת לפני המקום ב"ה כאמור עכ"ד והנה משה הי' ירא את ה' דייקא יראת רוממותו יתעלה יראה עלאה ע"כ נעשה מלך מפני שהמליך את הקב"ה על עצמו לכן המליכו ה' ולכן א"ל ה' עשה לך [דייקא] שתי חצוצרות כסף וגו' ותקעו בהן ונועדו "אליך דייקא היינו שיתועדו ויתיחדו כולן בלב א' וביראה א' מרוממותו יתעלה לשרת לפניו ית' ובזה הן מתכנסי' אליך לבחינתך יחד כא' כ"א מחשבתם מתחלפות לא ראי זה כראי זה אזי אף אם נקהלו היהודים הרי עומדים מפוזרים זמ"ז במחשבות הלב אבל אם כולן כוונתם בלתי לה' לבדו אז הם מתכנסים וזה כוונת המדרש והבן: עשה לך שתי חצוצרות כסף במד' זש"ה ירא את ה' בני ומלך המליכהו עליך ד"א המלך יצ"ט על יצה"ר שנקרא מלך שנא' ובא אליה מלך גדול וגו' יכל מי שהוא ירא מהקב"ה סופו לעשות מלך ממי אתה למד מאברהם ע"י שנתיירא מהקב"ה שנא' עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה נעשה מלך שנא' אל עמק שוה הוא עמק המלך וכן משה שנתירא מהקב"ה נעשה מלך לכך כתיב ירא את ה' בני ומלך עשה לך שתי חצוצרות כסף שיהי' תוקעין לפניך כמלך אם אמנם המד' מבואר מאליו עכ"ז הלא גלוי וידוע כי דברי חכמים מים עמוקים תוכו רצוף תפוחי זהב במשכיות כסף חשוקים ע"כ הנה שפתי לא אכלא ואען ואומר את אשר עם לבבי אשיחה לבאר דבריהם הנחמדים מדבש מתוקים והוא בהקדם לפרש דברי זקני הרמ"א ז"ל בהג"ה באו"ת סי' א' שהעתיק דברי המורה שויתי הוי' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלת הצדיקים ההולכים לפני האלקים כו' כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול כו' עומד עליו ורואה במעשיו מיד יגיע אליו היראה והפחד כו' ויש להבין הלא נודע בשערים כי מכח שם "היי' הרומז לחסד יגיע אהבה ומכח שם אלקים או אד' דינא דמלכות' יגיע יראה ואיך כתב שויתי "הוי' לנגדי מיד יגיע אליו היראה, ותו דפתח שויתי "הוי' וכ' היא כלל גדול בתעל' הצדיקים ההולכים לפני האלקי"ם, ותו כי תואר אבינו ירמוז "להוי' אב הרחמים ותואר מלכנו לשם אלקים או אד' והוא פתת שויתי הוי' וסיים שהמלך הגדול עומד עליו כו' אבל עמוד והתבונן כי מאוד עמקו מחשבות קדמונינו ודבר גדול דברו בזה הטה אזנך ושמע, ידוע דברי השל"ה שמפרש אני עבדך בן אמתך כי יש ד' מדרגות (א') יראת העונש ואהבת השכר והרי זה עובד לצורך עצמו (ב') יראת רוממותו יתעלה וכדכתיב כי פחד אלי איד אל (יראת העונש) ומשאתו (מיראת רוממותו) לא אוכל (ג') אהבה כבן לאב (ד') יראה הגדולה מאהבה כלו' שבאה מכת אהבה שמתיירא ומפחד לבל ינתק מוסרות האהבה ואותה יראה מכסה האהבה והרי זה כהן הגדל בפלטרין של מלך שעם האהבה יאחזמו רעד ופחד ומורא עד אין ערך, וז"ש אני היינו יראת העונש לצורך עצמי (ב') אח"כ עבדך בחי' עבד עובד מירא' אדונו (ג') בן עובד מאהבה (ד') בן אמת' בן הגדל בפלטרין של מלך שהיראה גדולה מאהבה עכ"ד, וזה בחי' התכללות אהבה ויראה תרין רעין דלא מתפרשין יחוד הוי' אלקים הוי' אד' בחי' אבינו מלכנו, והן דברי זקני הרמ"א ז"ל שויתי "הוי' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלת הצדיקים ההולכים לפני האלקי"ם היינו היראה מרוממותו יתעלה מכח הוי' המהוה כל הויות וגם יראה הגדילה הבא מכח אהבה יחוד הוי' אלקים וזה שסיים כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמל"ר הגדו"ל דייקא יחוד "הוי' "אדני עומד עליו כו' מיד יגיע אליו היראה וההכנעה והפחד ובושתו ממנו תמיד ביאור דבריו ע"ד שפי' אבא מארי זלה"ה ובעבור תהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו כלו' כי מכח יראת העונש אינו ירא אלא אם רוצה לחטוא אז הוא פורש א"ע מכח יראה מעונש אבל בשעה שאינו חוטא איננו ירא ולא נפחד אבל הירא מרוממותו ומכח אהבתו ירא תמיד אפי' בשע' שאינו חוטא כלל כי כל עצמותיו יתרעשו בפחד וחיל ורעדה יאחזמו מהדר גאונו יתעלה וזה ובעבור תהי' יראתו (דייקא) על פניכם (אפי') לבלתי תחטאו עכ"ד וש"י ועפ"י האמור תבין דברי האר"י הביאו הבאר היטב לצייר שם הוי' בנקוד יראה שזה תועלת ליראה היינו יראה הבא מכת אהבת חסד וכאמור וז"ש לשם יחוד קב"ה בדחילו ורחימו, ורחימו ודחילו והבן וז"ש ירא "את רמז לבחי' דינא דמלכותא מלשון חרבותם לאתים היינו יראת עונש "הוי' יראת רוממותו יתעלה "בני ירמוז לבחי' אהבה כבן לאב "ומלך היינו בחי' יראה הגדולה מאהבה כבן הגדל בפלטרין של מלך וז"ש המד' אחר בחי' אהבה כבן לאב המליכהו עליך בבחי' מלך שתהא אימתו ויראתו עליך ואפשר ז"ש המד' ד"א המלך יצ"ט על יצה"ר שנקרא מלך כו' הכוונה עפימ"ש בזוהר וארא דף כ"ו וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקי' האי קרא הכי מבעי' לי' וידעת היום כי ה' הוא האלקי'