ייטב לב במדבר תרלו

קצת שייכות והתקשרות עם כלל ישראל למען יוכלו לכפר עליהם לסעיר לבבם לתשובה וזהו ע"ד שכתבנו בענין המנורה ולזה אמר קח את הלוים וגו' וכה תעשה להם לטהרם היינו שהוצרכו לטהרה הגם שבאמת לא חטאו ע"ז אמר הזה עליהם זרוק עליהם מי חטאת רומז לחטא העגל לומר שגם הם חטאו קצת במה שלא מנעו והעירו תער וגו' וכבסו בגדיה' רמז לתשוב' וחרטה כידוע והטהרו ולכן ולקחו פר בן בקר וגי' לכפרה וז"ש רש"י מי חטאת היינו אפר פרה כי זהו בחי' אפר פרה שבתחלה היה מטמא טהורים ואח"כ מטהר טמאים והיא ממש כדבר האמור ובאמת הי' לוקחים אפר פרה להזות עליהם והוא לרמז על מה שכתבנו והבן: וז"ש והקרבת את הלוים וגו' (ע"ד שפי' בזוה"ק ופרעה הקריב את לבן של ישראל לאביהן שבשמי') ובזה והקהלת את כל עדת בני ישראל שע"י שיש להם שייכות עמהם יוכלו להקהל איתן להעלותן לשורשן: בהעלותך וגו' פרש"י מדליק עד שתהא השלהבת עולה מאלי' יש להבין הרמז בזה גם אמרו ויעש כן אהרן פרש"י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה מאי קמ"ל, ונ"ל עפ"י דיש מחלוקת בין הקדמונים דיש אומרי' דמי שיש לו נטי' לרע וכובש את יצרו גדול ממי שנולד במזג טוב עד שכמעט אין לו נטי' לרע, ויש אומרים דאותו שיש לו נטי' לרע הגם שכובש יצרו עכ"פ יש לו תכונה רעה בנפשו ע"כ איתו שנולד במזג טוב עדיף מני' עי' ש"פ להרמב"ם, ומוזלה"ה הכריע דאותו שנולד בנטי' לרע וכבש את יצרו עד שבא לבחי' כלו טוב ושוב אין לו שום נטי' לרע ע"ד שמצינו גבי דוד ולבי חלל בקרבי שהרגו ליצה"ר ואברהם אבינו הפכו לטוב שנאמר ומצאת את לבבו נאמן לפניך איש כזה עדיף ומשובח וזה המובחר וע"ז נאמר סוף דבר הכל נשמע את האלקי' ירא וגו' כי זה כל האדם והבן עכ"ד, וכ"כ אחז"ל פ"ק דברכות גדול הנהנה מיגיע כפו ופי' הצל"ח היינו העובד מאהבה ונהנה מעבודתו זה גדול מירא שמים והיינו מי שלבו משתוקק ומתלהב לעבודתו ית' בלי שום עצלות ורפיון עד שאיננו צריך להתגברות והתאמצות כלל בבואו לעבוד עבודת ה' כי לבו שלם את ה' ומאליו משתוקק עד כלות הנפש לעבוד עבודה תמה ברורה ונקי' וז"ש רש"י מדליק עד שתהא השלהבת עולה מאלי' לרמז במה להנשמה הנקרא נר ה' נשמת אדם שצריך האדם להדליק עד שתהא השלהבת היינו רשפי' רשפי אש שלהבת י"ה עולה מאלי' בלי שום צורך להתאמצות והתגברות ועז"א ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותי' דהיינו כמו שהי' מדליק המנורה עד שתהא השלהבת עולה מאלי' כ"כ עשה אהרן בבחי' נר עצמותו היינו נשמתי להדליקה עד שהשלהבת עלתה מאלי' וכדפי' וזה שבחו שלא שינה א"ע ממה שעשה במנורה והבן, וז"ש להלן קח את הלוים וגו' "וכה תעשה להם לטהרם ירצה באמרו וכה כדבר הנאמר למעלה מדליק עד שתה עולה מאלי' בלי נטי' לרע ואדרבה יהפכו לטוב ע"ד שנאמר כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר ופירשו הספרים היינו ליקח התמימות לעבודתו ית' וכ"כ עם כל התאוות והשתוקקות צריך להשתמש לעבודת השי"ת וזהו צדיקים באותו דבר שחוטאים בי מתרצים וזה אמרו הזה עליהם מי חטאת שבחי' מי חטאת היינו התאוה המכונה מים יזה עליהם לטהרם, וזה יכבסו בגדיה"ם מה שהי' בחי' בגידה והטהרו והבן וזה בחי' תשובה מאהבה שזדונות נעשו כזכיות ועל תשובה כזה ב' המדות מסכימים אפי' מדה"ד וז"ש להלן וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם הוא שטן הוא יצה"ר והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני יה"ו' אלקי"כם מדהר"ח ומדה"ד ונושעתם מאויביכם שיבא לכם תשועה מבחי' אויביכם כי יעשו זכיות וקטיגור יתהפך לסניגור ומלין יושר והבן: ואתנה את הלוים וגו' לעבוד וגו' ולכפר על ב"י ולא יהי' בב"י נגף בגשת ב"י אל הקודש פירש"י שלא יצטרכו לגשת אל הקודש וכו' וקשה תרתי חדא דא"כ שלא יגשו ב"י א"כ כפרה למה ותו דהול"ל לא יגשו ומה זה דקאמר בגשת ב"י וגי' משמע בעת גשתם אל הקודש והרי לא יגשו, לכן נ"ל הכוונה בזה עפ"י דאיתא בפ"ה דאבות עשרה נסים כו' ולא אירע קרי לכה"ג ביוהכ"פ וכתב התוסיו"ט יש מי שהקשה ולמה יארע לו אחר שהי' מזרזין אותו והוא בטהרה כל היום ההוא, והתשובה כי היצ"ט ויצה"ר מתקוטטים זה עם זה כשני אויבים וכשא' מהם קריב להיות מנוצח יתחזק על עמדו בראותו כי כלתה אליי הרעה ולזה הי' קרוב מאוד שיצה"ר יחטיא את הכהן עכ"ד, ולדעתי זה שאנו מבקשים ביה"ר קודם תהלים והעוברות של עמך ב"י תצילם וגו' מלבד הפשוט עוד דברי' בגי עפימ"ש רש"י ר"פ נח תולדותיהן של צדיקים מעש"ט וא"כ כשאדם משים אל לבו ומקבל עליו עומ"ש ועול תורה ומעש"ט הרי הוא אז בבחי' עיבור וכשמוציא