ייטב לב במדבר תרלד

להיות נמוכה כדי שיוכל להדליק מבלעדי מעלות כא' ממקומו מלמטה ב') שחזר ושנה ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה וגו' ופרש"י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה פשיטא ג') בעה"ט כתב דכאן כתיב בהעלותך את הנרות ולעיל פ' תצוה כתיב להעלות נר תמיד לב"ה תחלה נר ואח"כ נרות דמוסיף והולך וזהו להעלות נר דמעלין בקדש כו' ולב"ש תחלה נרות ואח"כ נר דפוחת והולך וזהו להעלו"ת נ"ר תמי"ד ס"ת תר"ד ויש להבין איך רמזה התורה כתרווייהו אי כמר לא כמר וע"כ תרווייהו אמת כדקיי"ל אלו ואלו דא"ח וצריך להבין איך יתקיימו שניהם המכחישים זה את זה לכאו' ד') אל מול פני המנורה דרש בספרי עשה לה מול ופנים וכן אל מול פני המנורה העלה נרותי' להגיד שלא שינה ועשה לה מול ופנים צריך להבין מהו מול ופנים ומה שבחו במה שלא שינה מזה ה') אמרו סמוך לזה קח את הלוים מה ענין סמיכות ענין הלוים למעשה העלאת נרות של המנורה וא"ו) להבין אמרו וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת וגו' ופרש"י זה אפר פרה והעבירו תער וגו' פרש"י לפי שנתנו כפרה על בכורי ישראל שעבדו ע"ז וכו' והענין יפליא אם בכורים חטאו ליום מה חטאו ומה פשעו עד שהוצרכו להביא כפרה וגם הלא הישראל בעצמם כבר הביאו כפרה כדכתיב בפ' שמיני ואל ב"י תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת וגו' זיי"ן) בפ' שמיני מבואר דאהרן הוצרך לכפרה על חטא הידוע כדכתי' קח לך עגל בן בקר ע"ש פרש"י ובמקו"א איתא במדרש אמר אהרן מוטב יתלה הסרחון בי ולא בהם א"ל הקב"ה אהרן כך עשית חייך לא תזוז מן הפלטין שלי לעולם שנאמר ומן המקדש לא יצא משמע דבשביל שה' כוונתו לש"ש נבחר לכהן לה': והנ"ל בכל זה עפימ"ש החן טוב על המדרש כשא' לו הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך הרע למשה וא"ל הקב"ה תורה שלי היתה ונתתיה לך כלו' שהי' חפץ משה לכהן לה' ולא זולתו בשביל שאהרן עשה אותו מעשה ועוד כי משה היה בבחינת מלאך כדכתיב וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים, ופרוש מן האשה לא כן אהרן ע"ז א"ל הקב"ה למשה מאיזה טעם נתתי התורה לך ליתנה לתחתונים ולא לעליונים בשביל שאין בהם יצה"ר וזה כבוד שמים להתפאר בפי קרוצי חומר וגלותי גוש מאותו טעם גופי' נבחר אהרן לכהן לה' עכ"ד בשינוי לשון ולהבין זה היטב כי לכאו' אין הדמיון עולה יפה כי לענין מתן תורה העליונים לאו בעלי בחירה הם ומה מקום לתת להם התורה אבל משה רבינו שגם הוא ילוד אשה ובשביל שזיכך את גופו כ"כ עד שנעשה בבחינת מלאך למה יגרע ולפום ריהטא יותר היה טוב שהוא יכפר על ב"י מכל חטאתם אבל הענין יובן עפ"י המבואר בספר נועם אלימלך פרשת ויחי ע"מ דכתיב אשר נשיא יחטא ואחז"ל אשרי הדור שהנשיא חוטא שאם הוא משולל מחטא אינו יכול להעלות הדור אתו עמו רק אם לפעמים יחטא ועושה תשובה בזה יכול לקשר הדור אתו וכ"כ בספר הנ"ל בפ' נשא בפסוק ולבני קהת לא נתן וגו' על מה שא' חז"ל מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול מפני שלא נמצא בו שמץ דופי עפימ"ש גדולה עבירה לשמה כו' והכוונה שעי"ז יוכל לקשר עצמו עם ההמון להעלותם לשורשם ושאול שלא הי' יכול לעשות עבירה לשמה ע"כ משכמו ומעלה גבוה מכל העם ע"כ לא נמשכה מלכותו עיי"ש באורך אמרי נועם ולכך משה רבינו שהי' זך ונקי מכל חטא הי' גבוה מכל העם ולא הי' יכול להתקשר עמהם לכפר עליהם אבל אהרן ע"י שעשה אותו מעשה שהוא עבירה לשמה הי' לו קצת התקשרות עם העולם לכן נבחר לכהן ולכך היה משה שושבינא דמלכא ואהרן שושבינא דמטרנותא לטהר כנס"י לבעלה כביכול והבן ולכך על המעשה הוצרך להביא עגל לכפר וגם משום זה עצמו נבחר משום שכוונתו הי' לשמה ועשה עבירה לשמה כנ"ל, וזה שמצינו בילקוט שהי' אהרן יודע מה שעשה קשר שלשלת של ברזל בצוארו כלו' שלא יפול ממדרגתו והלך ולמד למי שלא היה יודע ק"ש או תפלה וכו' היינו שהי' יכול לירד ממדרגתו העליונה לכל הברואים וזה שאמרו עליו אוהב את הבריות ומקרבן לתורה היינו שקירב הרחוקים לתורה והבן ולכן הי' צריך לירד ממדרגתו לקשר א"ע עם פחותי הערך אח"כ לעלות את פני ה' אלהיו ולהעלותן אתו וזה מלאכה גדולה וחכמה יתירה להיות פוחת והולך ממדרגתו למען יהי' אח"כ מוסיף והולך כי ירידה זו צורך עלי' כנודע ע"ד שכ' בספר נועם אלימלך שם בפ' ויחי אהא דר"ע כשהי' מתפלל בצבור הי' מקצר ועולה כלו' שהי' מקטין א"ע ועולה ומגביה את העולם עמו עיי"ש, וזה לדעתי ענין מסירת נפש בשעת נפילת אפים ללקט הנה"ק שבבי"ע המבואר בכתבי האר"י זצוק"ל כי לזה צריך מסירת נפש לירד ממדרגתו לבל יפול ברשת זו טחנו לו ח"ו והבן כי הוא דבר עמוק: