ייטב לב במדבר תרלב

פי' תאספון את פי' עם המשפטים האלה ועי"ז ושמרתם ועשיתם כי ידוע עשי' לשון תיקון כמו ויעש אלקים את הרקיע, את"ם הוא ראש תוך סוף של הכ"ב אותיות והסט"א יונק מרגל התי"ו שנתעקם בסוף וכדכתיב ויברך ה' אותך לרגלי, שפי' מוזלה"ה במקומו דכתיב תתן אמ"ת ליעקב שהוא כולל כל הכ"ב אותיות, והנה יעקב ראש לקדושה ולבן ראש לטומאה ויניקתו וברכתו רק מרגל התי"ו שנתעקם וזה ויברך ה' אותך לרגלי עכ"ד ועי"ז שתלכו ממדרגת שלא לשמה למדרגת לשמה תתקנו את"ם כלו' מתי"ו עד א' לקשר הכל באלופו של עולם ב"ה ואז רגלי עמדה במישור והבן, והנה כבר כתבתי בשם הערבי נחל כי צריך לעשות כן מדי יום ביומו לילך מבחי' שלא לשמה לבחי' לשמה והיינו מיראת עונש לבחי' כבוד אל שעושה מיראת עונש עבור עצמו יראת עונש שלא יהיה נגד כבוד ה' אח"כ לבושה וליראת הרוממות, ונ"ל שזה שרמזו חז"ל בב"ב דף ע"ד ע"א שא"ל ההוא טייעא לרבה בב"ח תא אחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי כו', והנ"ל עפ"י דאי' בפסחים בעושים לשמה נאמר מעל שמים חסדך ובעושים שלא לשמה עד שמי' חסדך, ביאור הדברי' כ"א עושה לשמה היינו למלאות רצון ה' ולתקן שרשו במקום העליון או שיתן שכר שיהיה כבוד ה' נגלה בעולם הרי כונתו לשם ה' שהוא מעל שמים לזה שכרו מעל שמים אבל שלא לשמה כוונתו לצורך עצמו שהוא בעוה"ז שכרו עד שמים חסדך, וזה שרצה הטייעא להראות לו סדר העבודה ע"כ א"ל ת"א ר"ל לתקן מתי"ו עד א' כמ"ש לזה אחוי לך היכא דנשקי ארעא היינו בחי' שלא לשמה ורקיעא בחינת לשמה אהדדי ר"ל שמתחברין שעושים מבחי' שלא לשמה בחי' כבוד אל בחי' לשמה והנה הנם נצמדים ומקושרים יחד והיינו שקליתא לסלתאי פי' רש"י סל לחם ר"ל שכר עבודה ואנחתא בכוותא דרקיעא ר"ל שעושה למען שעי"ז יתגדל כבוד ה' בעולם וכלו' שאין כוונתו בשכר לעצמו אלא לכבוד אל אדמצלינא בעיתי' ולא אשכחתי' כי יצא ממדרגת אלו לבחי' יראת רוממותו יתעלה אמינא לי' איכא גנבי הכא זהו ע"ד מליצה שנגנב ממנו בחי' ראשונה א"ל האי גלגלא דרקיעא הוא דהדר שמדי יום ויום הגלגל חוזר נטר עד למחר הכא ומשכחת לה ר"ל שצריך ביום מחר להתחיל ג"כ מבחינת שלא לשמה לבא לבחי' לשמה וכמו שכתבתי למעלה והבן כי הוא פי' נפלא בעזה"י: עתה נחזור לעניננו ונקדים דברי המד' פרשת תצוה להאיר לכם לעולם הבא וביאר האלשי"ך שם כי על ידי הדלקת הנרות האיר נשמת ישראל הקרוים נר אלהים עי"ש באורך ובכ"ק של מוזלה"ה שם, וביאור הדברים ע"ד אומרם הרוצה להחכים ידרים וסימנך מנורה בדרום ובזה השפיע בחינת חכמה לישראל להאיר עיני שכלם במאור התורה וידוע כי כתיב ראשית חכמה יראת ה' וכתיב הן יראת אדני היא חכמה הרי הדבר ברור כי בענין ההדלקה השפיע שפע היראה לישראל ודייקא יראת הרוממות כדכתיב יראת אדני דייקא היא חכמה כדאיתא בספרים ובשערי אורה שער ט' והספירה הזאת נקראת יראה עי"ש וכפי זה היה צריך להדליק בחי' יראה להשפיע זה לישראל וגם כי היה צריך לתקן הז' מדות ובחי' אשה יראת ה' היא היושבת ראשונה בחינת מלכות כידוע שזה השער לה' וכו' ואמנם לא תימא כי לא היה צריך רק ליראת רוממות כי אם דע שהיה צריך להתחיל מבחינת יראת העונש לילך ממדרגה למדרגה עד בחינת יראת ה' מטעם הנזכר בספר ערבי נחל הנ"ל, ועוד נ"ל כי היה צריך לקשר עצמו עם כל ישראל להעלותן ויש פחותי ערך שאין עובדין רק מכח שכר ועונש ע"כ הי' צריך להיות מקושר עמהם בבחינת יראה זו להעלותם למדרגה שלמעלה ממנה והבן: וז"ש בהעלותך וגו' ופרש"י מעלה הית' וכו' ובספרי עשה לה מעלות כלו' מדרגות אל מול פני המנורה עשה לה מול ופנים כי יראת העונש מכונה בשם מול ויראת הרוממות בשם פנים ויובן עפימ"ש המפו' לאהבה את ה' אלהיך וגו' ולדבקה בו ר"ל האהבה בעצמותו ית' אבל אהבה מכח שכר אתה מדבק האהבה אליך כידוע וכ"כ העובד מכח שכר ויראת עונש הנה הוא עושה מצוה וכוונתו לצורך עצמו הרי העבודה חוזרת אל עצמו וזה היפך בחי' עבודה האמתית ע"ד שכתב הרמב"ם אהוב האמת באשר הוא אמת וזה נקרא בחי' פנים לשון עצמות הדבר (כמו שפירשו ופני היינו עצמותי לא יראו) והנה יראת הרוממות הי' נקל לאהרן אבל יראת העונש הי' הדבר קשה לאהרן ע"ד שכתב החוה"ל טרדני יראת הבורא מיראת זולתו עיי"ש כ"כ הדבקים בה' באמת יראים מאימתו ופחדו והדר גאון עוזו יטרדו מכל בחי' יראה תתאה, והיינו דכתיב דב"ר [לשון קשה] אל אהרן ואמר"ת בחי' אמירה רכה דבור על בחי' מול ואמרת על בחי' פנים ואלו הי' כהן אחר לא הי' יראת העונש דבר קשה בעיניו אך אצל אהרן היה הדבר קשה