ייטב לב במדבר תרכז

זה לפרשת בהעלותך וליישב כל זה נאמר כי הנה רש"י ז"ל פי' בהעלותך שצריך להדליק עד שתהא השלהבת עולה מאלי', ולפרש זה נראה עפי"מ דאיתא אמרו על מלאך סנדלפון שעומד אחורי המרכבה וקושר כתרים לקונו מתפלתן של ישראל עי' חגיגה י"ג ובתוס' שם ומשביע את הכתר להיות עולה ויושב כו' והקשה מוזלה"ה ממ"נ אם יש לו כח לאותו כתר הנעשה מתפלה ישראל לעלות מסתמא רוצה לעלות ול"ל השבועה, ובאם לאו מה מועיל השבועה ותי' שיש לו כח לעלות אלא שמרוב פחד נרתע לאחוריו והשבועה מכריחו לעלות ובזה הו' מפרש ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה כמבואר במקומו בספר י"מ והנה בהדלקת הנרות הוצרך להדליק במקדש שלמטה ולהעלותן להאיר בהן שבעת הנרות העליונות כנודע יכל זה הי' צריך להיות ע"י הכהן לבדו ולא ע"י זולתו כי מצוה זו לכהנים לבדם א"כ הי' צריך אהרן לבדו לתת כח להנרות שהדליק ולהכריחן לעלות לשורשן מול פני המנורה העליונה מבלעדי שביעת סנדלפון וז"ש בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה [העליונה[ וגו' וז"ש רש"י שצריך להדליק עד שתהא השלהבת היינו בחי' הרוחנית שבהן הנקרא שלהבת י"ה עולה מאלי' כלומר מבלעדי הכרת ושבועת סנדלפון כי צריך להיות על יד הכהן לבדו כנ"ל: עוד י"ל ובזה יבואר הכל לנכון כי הנה נודע שצריך לכוון בכל מצוה הכוונות הראויות לתת לה בכללותה ופרטותיה לתקן שורשה במקום עליון פרי למטה ושורש למעלה ומי שאינו יודע צריך לכוון לעשות נ"ר להבורא ב"ה בדרך כלל ולכלול א"ע עם אינון דמכוונין למארייהו כדקא יאות כי ב"עובדא ו"מלולא ו"רעותא תלי' מילתא (ר"ת עמ"ר) אמנם גם מי שיודע לכוון אם הוא סובר שזה לבד מה שיודע הי' כוונת השי"ת היא אדם תועה מדרך השכל אלא צריך להאמין באמת ובלב שלם כי כל תה שיודע וכל מה שמבואר בספה"ק הכל כטפה מן הים נגד הטעמים ורמזי מצו' הכמוסים במחשבתו של יוצר בראשית ב"ה ולזה אם אמנם גדול כח היודע טעמי ורמזי מצו' לכוון לנכון, עכ"ז אחרי ככלות כל העולה על רוחו ומחשבתו כפי השגתו צריך לכוון שבמצוה זו תעשה כל היחודים וזווגים ותקונים באורות עליונים כפי רצון השי"ת וכוונתו שצוה לעשות מצוה זו וכמ"ש בסי"מ פ' ויצא עה"פ וידר יעקב ובהג"ה והנה מה שהאדם מכיון כפי השגתו זהו נעשה למעלה ע"י מעשיו וע"י מחשבתו וכוונתו והמותר שהוא למעלה מהשגתו נעשה למעלה מאליו ברצון השי"ת אחר עשיית האדם את שלו וזהו ממש דוגמת מעשה המנורה שאחר כל המעשים ויגיעות וטרחות שהי' למשה במעשה המנורה ובודאי הי' מכוון אז בכוונות ויחודים וצירופים עכ"ז אמר רבש"ע הרי הככר בתוך האש וכש' שאת' רוצה כן תעש' מיד יצאה המנור' עשוי' מאלי' וכ"כ הוא ממש בכל מצוה כאמור וזה שצוה ה' לאהרן הגם שהי' יודע כל הסודות של הדלקת הנרות עכ"ז וכיון להעלותם למעלה מהשגתו שיאירו למעלה כרצון השי"ת מאליהן יותר ויותר מכפי כוונתו כי עמוק עמוק מי ימצאנו וזש"ה בהעלותך את הנרות ופרש"י שצריך להדליק עד שתהא השלהבת עולה מאלי' כלו' יותר ממה שמחשבתו מכוון כנ"ל אל מול פני המנורה שאז הן דוגמת המנורה שהי' נעשית מאלי' כנ"ל אז יאירו (למעלה) שבעת הנרות בשורשן בשלימותן ולמען הבין מאמרו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה שכוונתו למה שאמרנו לזה כתב וזה מעשה המנורה כי כן עשה ה' את המנורה שהי' נעשית מאלי' כדברי המד' כ"כ צריך להעלות הנרות עד שיאירו מאליהן כפי רצון השי"ת והן דברי המד' הנ"ל לפרש כדברינו ממש וז"ש ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותי' כלו' להאיר למעלה מאליהן כי אחר כל הכוונות הי' כוונתו כאשר צוה ה' את משה כלו' אחר כוונת המצוה ב"ה וזה שכתב רש"י להגיד שבחו של אהרן שהי' יודע הסודות והרמזים ועכ"ז לא שינה מלכוון גם כפשוטו אחר כוונת המצוה ב"ה והבינהו: א"י בהעלותך כו' ע"ד שאמרו ז"ל מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ ואמר כל זמן שיעשו בני לפני כסדר הזה כו' ויש שפירשו בו כי לא סגי באמירה לבד כ"א יעשו דייקא לקיים הי"ג מדות של רחמים אז אני מוחל להם וכ"כ גם אנו נאמר כי נודע שבהדלקת הנרות האיר שבעת הנרות העליונות הן חג"ת נהי"מ, ואמנם הכהן הי' צריך להיות מעביר על מדותיו לקיים בעצמו אותן הזיי"ן מדות קדושות להתחסד עם קונהו ולהתגבר על יצרו ולפאר ליוצרו ולנצח שונאו הפנימי ולהודות להקב"ה ולהתקשר בו במדת יסוד ולהמליכו במדת מלכות ולהשמר מז' מדות הפכיות כדאי' בספרים אז הי' יכול להדליק הנרות העליונות המדות הקדושות וז"ש רש"י מעלה הי' לפני המנורה (מדרגה) שעלי' הכהן עומד ומטיב את הנרות כלו' מתחלה הי' צריך לעלות למדרגה זו לתקן לעצמו ז' מדות קדושות ועלי' עומד ומטיב כנ"ל כי זולת