ייטב לב במדבר תרכא

יעקב לבדו ופ' בא בפסוק החדש הזה לכם ביאור המדר' שם ופ' בשלח על המד' עה"פ ואני אשיר עוזך ופ' יתרו בפ' אתם ראיתם עיי"ש היטב, וז"ש כה תברכו בעמידה בבחי' בתי גואי ששם שרפים עומדים מגודל הפחד והאימה ושמא תאמר מרוב הפחד לא יוכלו להניע בשפתותיהם ולברך (וכעין מה שפי' וינעו אם שהניעו בשפתותיהם עדיין ויעמדו מרחוק) ע"ז א' הכתוב אמור להם בלשון מקור כלו' שמעצמו יאמר להם הברכ' בבחי' שכינה מדברת מתוך גרונם וכעין מ"ש האר"י זלה"ה לפרש בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך אזכיר דייקא וכהא דא' שהי' השם הנכבד והנורא מפורש יוצא מפי כהן גדול ר"ל יוצא מאליו כי אלולי שכינה לא יכלו להזכיר וביחד הד' אותיות של השם ב"ה המורה על עצמותו עכ"ד האר"י זלה"ה וז"ש לראי' על אמור להם כי ושמו את שמי המפורש על ב"י וזה מהנמנע כ"א ע"י שאני אזכיר א"כ מוכת ואני דייקא אברכם והבן, וז"ש המד' מהיכן זכו לברכת כהנים ר"ל להתברך בבחי' עמידה בבחי' בתי גואי עז"א מאברהם דכתיב בי' הבט נא השמימה וספור הכוכבים וגו' ויאמר לו כה יהי' זרעך כלו' ככוכבים כדכתיב ומצדיקי הרבים ככוכבים ופי' בו מוזלה"ה בפ' בא שיהי' עובדים בבחי' בתי גואי בלי תנועה כי הכוכבים כבדי התנועה עיי"ש ורבנן אמרו ממתן תורה דכתיב כה תאמר וגו' אתם ראיתם וגו' ואביא אתכם אלי לבחי' בתי גואי כמו שפי' מוזלה"ה במקומו עיי"ש: עוד יתבאר כה תברכו וגו' אמור להם כי איתא בזוהר דהא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיחת רחמי דכלהו כלילן בדבור דכ"ב אתוון כתרי דרחמי כו' י"ג דעתיקא וט' דז"א כו' ות"ח דכלהו כ"ב אתוון משה אמרן זמנא קדמאה אמר י"ג מכילין דעתיקא וזמנא תנינא אמר ט' מכילין דרחמי וכלהו כליל כהנא עיי"ש, והנה אחז"ל ויעבר ה' ע"פ ויקרא מלמד שא' הקב"ה כ"ז שיעשו לפני כסדר הזה אני מוחל להם והוכיחו המפורשים דאין הכוונה על עשי' ממש כ"א באמירה שיאמרו הי"ג מדות סגי לעורר רחמים דהא שם אל הוא אחד מי"ג מדות ומבלעדו אין אל ולא יתכן עשי' ובזה פי' המהרמ"ש ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר וגו' שיהי' סגי באמירה בעלמא מה שאתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואיתא בילקוט זה מדת מוב"ך ע"ש וזה י"ג מדות של רחמים כדכתיב אני אעביר כל טובי ע"פ דא"א לומר שיעשו ממש דהא מי אל וגו' אשר יעשה כמעשיך עכ"ד, ובזה פירשו המפורשי' א"ל הורית לנו לומ"ר (דייקא) שלש עשרה כלי' ע"י מדת אל הורית לנו לות"ר שדי באמירה וז"ש כה תברכו את ב"י אמור להם שיהי' די באמירה בעלמא לעורר מכילין דרחמי ולכן אמו"ר עם הכולל עולה רח"ם ולראי' שדי באמירה ר"ת "אמור "להם הוא א"ל שזה א"א כ"א באמירה והבן, וז"ש ב"ך [י"ג תקוני דיקנא וכו' דז"א עולה ב"ך] יברך ישראל לאמ"ר שיהי' די באמירה: א"י כה תברכו וגו' אמור להם יברכך וגו' עפ"י מאמרם זיל לגבייהו דלברכך א"ל תזרע ולא תחצד תיעול ולא תיפוק כו' מה שא"ל בלשון זה ולא ברכה מפורשת מבואר בספרים מפני פחד הקטרוג לזה העלים הדבר כי הם אינם יודעי' מחשבה שבלב אדם לטובה זולת החוקר לב, ואמנם כאן בשעה שהכהנים נושאים כפיהם עת רצון ואין שום פ"ר ורמז לזה "אמור "להם "יברכך "יי "וישמרך ר"ת עולה א"ל הו"י' אח"כ יא"ר ה' פניו אליך כדכתיב אל הוי' ויא"ר לנו ופי' האריז"ל אל עולה במילואו הק"ף ועם הו"י' גימטרי' יא"ר, לנ"ו גימטרי' אלהים שנמתק בחי' הדין ולכך ויחנך ואיתא במד' כמד"א אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו היינו פנים של זעם כפרש"י להלן. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום בין המדות דין וחסד א' אל א' משולבות לטובה ולברכה, ושמו את שמי עב"י וגו' כי כתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך ביאור הדבר עפימ"ש האלשי"ך עה"פ אלהים יחננו ויברכנו היינו אם אלהים ג"כ נמתק ויחננו ויברכנו אז יאר פניו אתנו סלה נצחי כי אין שום פ"ר עיי"ש וז"ש אלהים ברב חסדך (אז) ענני באמת ישעך קושטא קאי תשועה אמתית לנצח בל תמוט ולזה רומז "על "בני "ישראל ר"ת "עננו "באמת "ישעך וא"כ כשאין פחד מקטרוג לזה אמר כה תברכו וגו' דייקא בזה הלשון אל ברכה אמור להם יברכך ה' ברכה מפורשת ועכ"ז וישמרך מן המזיקים שלא יקטרגו על זה: א"י כה תברכו את ב"י [שיהי'] אמור לה"ם (ברבים כי אין נשיאת כפים אלא בצבור) יברכ"ך ה' וישמר"ך וגו' בלשון יחיד ע"י וישם לך שלום ע"ד ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד וכדכתיב ביעקב שבעים נפש: