ייטב לב במדבר תריט

כפירוש רש"י דהוה ליה לומר אמרו להם ועיין תרגום דמשום הכי מתרגם כד יימרון להון ועיין טו"ז הל' נש"כ סי' קכ"ח תו קשה אמור להם ל' רבים ואחר כך כתי' יברכך לשון יחיד ובגמ' חולין פא"ט דמ"ט ישמעאל כהנא מסייע כהני דתניא כה תברכו את ב"י רי"א למדנו ברכה לישראל מפי כהנים לכהנים עצמם לא למדנו כשהוא אומר ואני אברכם כו' והקב"ה מברך לכהנים, רע"א למדנו ברכה לישראל מפי כהנים מפי הגבורה לא למדנו כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכים לישראל והקב"ה מסכים ע"י, אלא ר"ע ברכה לכהנים מנ"ל ארנב"י מואברכה מברכיך ומה מסייע כהני דמוקי לה לב"כ במקום ברכה דישראל, והקשו המפורשים לר"י קשה תרתי חדא דמנ"ל ברכה לישראל מפי הגבורה דמה שתירצו התוס' דלר"י לא איצטריך קרא להכי דפשיטא דמסכים כו' הוא תמו' דודאי צוה לכהנים לברכם כו' ומסכים על ברכתם אבל אכתי ברכה מפי הגבורה עצמו לישראל מנין וזה טעמו של ר' עקיבא דבעי להכי קרא דואני אברכם ולר"י קשיא מנ"ל תו קשי' הא דקא' ומה מסייע כהני דמוקי לברכת כהנים במקום ברכה דישראל מה נפקותא בזה אם הברכה כאן או במקום אחר ומקרא אחרינא ועי' ברש"י ובתוס' והנ"ל בכל זה עפ"י דכתיב לעיל פ' יתרו וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר אנכי י"א וגו' דיש להבין אמרי לאמר דבשלמא במקום שנא' וידבר ה' אל משה לאמר ניחא דהיינו לך אמור להם אבל כאן הלא שתי' זו שמענו מפי הגבורה עצמו מהו לאמר וגם למה אמר בלשון יחיד אלקיך הוצאתיך ונ"ל לפרש עפ"י דאיתא במדרש קול ה' בכח בכחו של כאו"א ביאור הדבר היא אם כי הדבור נאמר לכולם בשוה אכתי פירוש הדבור הוא לפי בחי' כאו"א עד"ת לא יהי' לך אלקים אחרים עפ"י פשוטו כמשמעו ויש בו עוד פי' אשר בשעה שעומד על פני ועובד לא יהיה לך שום מחשבה זרה או להתפאר בפני ב"א וזה בחי' אלהים אחרים ח"ו והנה הפירוש הפשוט שוה לכל נפש והפי' השני הוא לבני עליה אבל על פשוטי העם אמרו לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה כו' וכ"כ לא תרצח נאמר בפת"ח ובקמ"ץ ופירשו המפורשים שמרמז למה שאמרו רבים חללים הפילה זה שלא הגיע להוראה ומורה על זה נאמר לא תרצח בפת"ח שפותח פיו קודם שהגיע לזה ובזה הוא רוצח ועצומים כל הרוגיה זה שהגיע להוראה ואינו מורה ולזה הזהיר לא תרצת בקמץ שתקמץ פיו וכ"כ הא דאי' בזוה' טעם אהא דפסיק טעמ' לא תרצח לא תנאף לא תגנוב עי"ש להורות דמותר לגנוב דעת רבו ומותר לדון דיני נפשות הרי דלאחד הזהיר לא תגנוב ולאחד התיר לגנוב דעת רבו וכ"כ ביתר הדברות עיי"ש (וכ"כ הא דאיתא דעל כל עבירות חוץ מע"ז וג"ע ושפ"ד יעבור ואל יהרג דכתיב וחי בהם ולא שימות בהם וחסיד ופרוש מותר לו שיהרג ויש להבין וכי מותר לו לעבור אקרא וחי בהם ותי' מוזלה"ה משום דיש לפרש וחי בהם שכל חיותו יהא תלוי בהם ולא יקבל שום חיות זולת מהתורה וחסיד ופרוש שהוא בבחי' זו אצלו פי' הכתוב כך לכן מותר לו שיהרג כי אין לי באמת שום חיות זולת מהתורה אבל לשאר בני אדם הפי' כפשוטו עכ"ד ז"ל) ולדעתי זהו מה שנאמר בפ' תשא לוחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים ר"ל דמשתמע לתרי אפי כך או כך לפי ערך כאו"א והבן זה, ולכן ז"ש וידבר אלקים את כל הדברי' האלה כללות הדברים הנראה שוה לכל הי' לאמר לכאו"א לפי ערכו אנכי ה' אלקיך כי נודע בשערים בעלה כל חד לפום שיעורא דילי' מקבל עליו אלקותי ית' וזה אשר הוצאתיך דייקא כי גם היציאה ממצרים אם כי הי' נראה שוה לכל עכ"ז לפי האמת אינו דומה העבדות והגלות של זה לשל זה וכ"כ אינו דומה חירות של זה לשל זה כמו שנאמר ראה ראיתי [כפל] את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו [דייקא לשון יחיד] כי ידעתי את מכאוביו של כאו"א בפרטיות כי לזה הוא עיקר הגלות והשעבוד בבחי' גשמיות של הגוף ולזה בבחי' רוחניות והיציאה הי' חירות לכאו"א לפי בחינתו וכ"כ יקבל כאו"א אלקותו ומלכותו לפי ערכו עליו והבן, ולכך נאמרו כל הדברות בלשון יחיד לפי בחי' כאו"א וכמ"ש ואמנם ענין זה לומר דבור אחד שיהי' במשמעו כמה פירושים שונים זה מזה לס"ר נפשות לפי בחי' כאו"א בפ"ע וכמ"ש זה א"א בלעדי אלקים לבדו ית' הכל יכול וכוללם יחד בכלל ובפרט לכל או"א לפי ערכי ולדעתי זה דכתיב אחת דבר אלקים שתי' (ר"ל מילתא דמשתמע לתרי אפי שונות זו מזו) זו שמעתי כי [אותו הכת] עוז לאלקים דייקא, וזה שנאמר אשמעה מה ידבר האל ה' דייקא כי ידבר שלום אל עמו הם פשוטי העם לפי ערכם ואל חסידיו לפי ערכם בדבור אחד נכלל הכל ועד"ז פי' בספ' אוה"מ פ' דברים הך קרא עיי"ש והוא נאות לענין שלפנינו, וזה עצמו הי' ענין ברכת כהנים כי הם נצטוו