ייטב לב במדבר תרטז

אראלים צעקו חוצה ירמוז להזהיר על חטא זה שלא להוציא לבטלה, וזה לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם שם העצם ב"ה לא תשברו בו בחטא זה כי ע"י חטא זה כביכול אין שמו שלם ואין כסאו שלם הוא ביהמ"ק כסא לרגליו, וז"ש כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה ועי"ז אראלים צעקו חוצה והבן ויצא לנו מכל זה כי מתחלה צריך לתקן פגם אב"ק כללא דכולהו שייפין ואז יקל מעליו חליו ויתרפאו יתר אבריו: וז"ש כי יעשו מכ"ל חטאת האדם פגם אב"ק מה שהוא הכלל של חטאת האדם למעול מע"ל ר"ת "מעשה "עין "לב רומז למאמרם ע"ין רואה "לב חומד "מעשה גומר, בה' שפוגם בשמו ית' שם העצם נרגן מפריד אלוף ח"ו ועי"ז ואשמה הנפש ההוא שכל הנפש מלא אשמה והתודו וגו' והשיב את אשמו בראשו היינו והשיב את אשמו של אב"ק בתחלתו וחמישיתו (ה' אברים) יוסף עליו עפ"י דכתי' במצות מילה באברהם התהלך לפני והי' תמים ואז"ל שע"י מצוה זו המליכו הקב"ה על חמשה אברים עי' בג"א גם יאמר וחמישיתי ירמוז לה"א מוצאות הפה שנפגמו יוסף עליו לתקן כי ברית המעור וברית הלשון כחדא אזלין ואח"כ ונתן ארוכה ותעלה לאשר אשם לו בא' מאבריו, וזאת תורת המסורה המול לו כל זכר (ואם ח"ו חטא ומשך ערלתו) ואז יקרב לעשותו והוא וא"ו המחלקת ופירוש הכתוב המול לו כל זכר או אז יקרב לעשותו לתקנו (כטעם ויעש את הרקיע) ואז ירצו את עונם, אז תצליח את דרכך ואז תשכיל להבין ולהשכיל סודות ורזין דאוריי' כי השומר ברית זוכה להשכיל ולהשיג סודות התורה כמו שנאמר סוד ה' ליראיו וברית"ו להודיעם ואחז"ל (במשנה אבות ע"ש הגירסא) בור סוד שאינו מאבד טפה ופירשו קדמונינו בור סוד מי שאינו מאבד טפה יהי ה' אלהינו עמנו וישוב שבותנו ומארבע כנפות הארץ יקבץ נדחינו ויקבץ פזורינו ויגאלנו גאולת עולם אמן כיה"ר: איש או אשה כי יעשו וגו' למעול מעל בה' ופירש התרגום לשקרא שקר קדם ה' ואשמה הנפש ההוא והתודו וגו' וכ"כ בפ' ויקרא כתיב נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו כפרש"י וגו' גם לבאר מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע וגו' גם הא דכתיב אם עונות תשמר וגו' כי עתך הסליחה למען תורא דקשה אדרבה אם לא הסליחה הי' ירא יותר קויתי ה' קותה נפשי וגו', כל זה יבואר עפ"י האמור בלקו"ת מהאריז"ל עה"פ הצילה נפשי משפת שק"ר כי אותיותיו במילואם שי"ן קו"ף רי"ש ס"ת נפש הרי שהחוטא נותן נפש שלו בקליפה ח"ו ואותיות האמצע' יו"י גימ' הוי' כי ממשיך לשם ע"י חטאו, כביכול שמתו ית', והנך רואה כי יו"י קודם לנפש לרמז כי כביכול המלך עצמו מקדים עצמו לילך לשם לשמרו וזה הצילה נפש"י משפת שק"ר ס"ת של שקר עכ"ד, וביאר הדבר היטב בספר ערבי נחל פ' שלח בארוכה וש"י ע"ש והוא נצרך לעניננו: וז"ש מי אל כמוך נושא עון ועובר (מקדים עצמו) על פשע (מלשון ויעבור את הכושי) לילך לשם קודם, לשארית נחלתו כדי שיהי' שארית לנחלתו וז"ש אם עונות תשמר י"ה שהמלך בעצמו כביכול שומרו במה שהולך לשם תחלה א"כ אדני מי יעמוד בדין ואף כי אינו לפי כבודו לילך לשם אולם הוא מלך שמחל על כבודו וזה כי עמך הסליחה מוחל על כבודך לילך תחלה למען תורא מלחטוא לפניך ועכ"ז אם אמנם חטאתי אעפ"י כן קויתי הו"י' לתקן מה שפגמתי באותיות הו"י' שבשקר וגם קותה נפש"י מה שפגמתי בבחי' נפ"ש כי כל החטאים נכללין בשק"ר כי חותמו של הקב"ה אמת והסר ממצותיו בחי' שקר: וז"ש איש או אשה כי יעשו וגו' למעול מעל בהי' ופי' התרגום לשקרא שק"ר קדם הוי' כלומר כי האותיות ראשונות הם שקר ואחריהם אותיות יו' עולה הוי' ואשמה הנפ"ש ההוא האותיות אחרונות שהם נפש ע"כ והתודו וגו' והשיב את אשמו בראשו בבחי' הוי' שבראשו של אדם ע"ד החכם עיניו בראשו במאן שהוא בראשו כפי' הספרים וחמישיתו היא נפש שהיא חמישית מחלקי נפש רוח נשמה חי' יחידה יוסף עלו על עצמו ונתן בחי' מסירת נפשו לאשר אשם לו ע"ד אליך ה' נפשי אשא ועד"ז יבואר גם הפסוק הנ"ל בפ' ויקרא נפש כי תחטא וגו' עד סופו עיי"ש ותבין ועיין בספרי ייט"פ במאמר תוכחת מוסר שהארכתי בזה וכל תרומה לכל קדשי ב"י אשר יקריבו לכהן לו יהי' עי' רש"י והנ"ל בזה עפ"י דכתיב בפ' אמר גבי כהנים קדשים יהי' לאלהיהם וגו' כי את איש לחם אלהיהם הם מקריבים ופי' הנוע"מ עפ"י מאמרם א' הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח וב' לחם בעצרת כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות כו' א"כ הרי הכהנים