ייטב לב במדבר תריב

היה ענין שבט לוי שבזה שהיו הם עומדין בביהמ"ק לעבוד עבודתם הלהיבו והעירו לבבות ישראל לתשובה ולתורה ועבודה אפי' העומדים במקומם ובביתם חוץ לעזרה וביה"מ וז"ש שמדבר בשבט לוי שעליהם נאמר שתולים בבית ה' בחצרות אלקינו עי"ז יפריחו לאחרים במעש"ט שהאחרים מתעוררים מאליהן לעשות כמעשיהן הטובים והבן כי נכון: פקוד כל בכר זכר לב"י מד' הה"ד מאשר יקרת בעיני נכבדת כו' א' הקב"ה יקר את בעיני שלכל או"ה לא נתתי מנין אלא לך משל למלך כו' נ"ל לפרש עפ"י הזוהר סו"פ בא ד' מ"ג קדש לי כל בכור דא איהו רזא עלאה דכליל כל ד' בתים "קדש דא קדושה עלאה, "לי עלמא עלאה, "כל חסד, "בכור דא בן בכור דכתיב בני בכורי ישראל והאי בן בכור כליל כל סטרין וכל גוונין ופי' רבינו בעט"צ כי השני תיבות כל בכור סמוכין במקיף להורות לבחי' דעת בפנימיותו הנקרא בן בכור, אמנם בצאת לחוץ בסוד התפילין הוא נחלק לשני' תו"ג והוסיף מדיליה שבתיבת בכו"ר מרומז כל הד' מוחין ב' "בינה כ' "כתר ו' דעת ר' "ראשית חכמה ול"נ דגם בכ"ר בלא ו' ירמוז כל הד' מוחין ב' "בינה כ' "כתר ר' "ראשית חכמה "ראשית דעת ששניהן נקראים ראשית והיינו דכתיב לעיל הקדשתי ל"י כ"ל בכו"ר ובגמ' ויקר אלו תפילין שבראש שנא' וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך היינו הארבע מוחין שהם ד' אותיות הוי' ב"ה עיי"ש ובזוהר נשא באד"ר ד' ק"מ וז"ש כאן פקוד כל בכר הרומז לד' מוחין וזה שסיים וא' ושא את מספר שמת"ם והבן ולכן א' המד' הה"ד מאשר יקר"ת מלובש בתפילין הנקרא יק"ר בעיני ירמוז לד' מוחין כי עינ"י בגימ' חכמ"ה בינ"ה [כמבואר בכוונת קידוש] גם עינ"י ירמוז לחמשה הויות חסדים גימ' עי"ן וחמשה הויות גבורות גי' עי"ן והיינו בעינ"י ב' עיני חו"ב חו"ג נכבדת נקרא עליך שם הוי' עולה כב"ד בסוד איהו כבוד עי' בזוהר ויחי דף רל"ז עה"פ כל כבודה וגו' ובעט"צ שם ותבין לא נתתי מנין אלא לך משל למלך כו' זה הקב"ה והגורן אלו ישראל שנאמר קד"ש ישראל להוי"ה ראש"ת תבואתה והיינו כדפרישית והבן: במסורה ושא את מספר שמותם, ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאתי, ושא עיניך ימה וגו' כי כתיב למעלה שאו את ראש כל עדת ב"י וגו' במספר שמות יש לרמוז במ"ש במד' רבה ובתנחומא ריש שמות כי השבטים נקראים ע"ש גאולתן של ישראל ראובן ע"ש ראה ראיתי שמעון וישמע אלקים לוי ונלוו גוים רבים יששכר ע"ש יש שכר לפעולתך יוסף ע"ש יוסיף ה' שנית ידו עי"ש וביפ"ת ששמות שמרמזין על הגאולה העתידה נכתבו שם בבואם למצרים כי גאולת מצרי' פתח תקוה על גאולה העתידה עכ"ד וז"ש וידבר ה' וגו' לצאתם מארמ"צ שהוא פועל דמיוני על העתיד שאו את ראש כל עדת ב"י וגו' לתת להם הרמת קרן כדאי' במד' לקיים מה שנא' וירם קרן לעמו במספר שמות המורה על גאולה העתידה וידוע כי אלמלא הי' משה נכנס לארץ לא חרבה עירנו ולא גלינו מארצנו ומאז אמר ה' למשה ושא עיניך ומה וצפונה וגו' כי לא תעבור נצמח הגלות ולכן עתה אנו מבקשים להקב"ה ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאתי ושא את מספר שמותם התורה על הגאולה או ירמוז למעשה של הגאון ר' יצחק חיות ז"ל שראה למעלה שא' לאיש אחד אחר פטירתו שישא עיניו ויראה כמה מלאכים מלובשים שחורים ר"ל וא"ל שהם מכח השמות הקדושים שהוציאם לבטלה או שלא כוון בהם את הצריך לכוון כמבואר בש"ע סי' ה', ע"כ בעודנו חי ישים האדם אל לבו פן יאמרו לו ושא עיניך ימה וצפונה וגו' ושא את מספר שמותם לזה מבקש ראה עניי ועמלי עמל אדם לפיהו) ושא לכל חטאתי, עוד פי' על המסו' תמצא בספרי ייטב פנים במאמר זמן מתן תורה על הפסוק והיו נכונים וגו': מדרש על הפסוק הקרב את מטה לוי הה"ד צדיק כתמר יפרח מה תמר צלו רחוק כך מתן שכרן של צדיקים רחוק מהם עד לעולם הבא כו' מה עמו יש לה תאוה כך צדיקים יש להם תאוה להקב"ה שנאמר נפשי אויתך בלילה וגו' כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל כו' ד"א צדיק כתמר וגו' מדבר בשבטו של לוי שתולים בבית ה' בביהמ"ק בחצרות אלקינו יפריחו אלו השירות עכ"ד ויש להבין דלפי' הראשון לא פירש כלל הך דשתולים בבית ה' וגו' גם יש לדקדק דיליף דצדיקים תאותם להקב"ה מהא דנפשי אויתך וגו' ולמה מביא סיפא דקרא כי כאשר משפטיך לארץ וגי' שזה לכאורה ללא צורך, והנה ידוע פי' הביל"ע שצדיקים שתולים בבית ה' בעולם העליון ומה שבאים לעוה"ז שזה נקרא בחצרות אלקינו שער לכנוס לטרקלין הוא למען יפריחו לזולתם וזה שלא אמר יפרחו כ"א יפריחו עכ"ד ולדרכנו נאמר כי ידוע דברי הזהר וירדוף עד דן האי זכאה בעי למרדף בתר חייביא ולהודע