ייטב לב במדבר תרי

וז"ש יתן לך כלבבך כלו' כמו שהלב פנימי ואמצעי לאברים כ"כ יהי' הוא כביכול בחי' אור פנימי בתוכנו ממש וכדכתיב צור לבבי וחלקי אלקים וגו' ועל זה אמר ובשם אלקינו נדגול בחי' דגול מרבבה והוא ית' בתוכם ועז"א ימלא ה' כל משאלותיך כמו שחשקו מילא משאלותם כן ישכון שכינתו בתוכנו בב"א ועמ"ש העקידה על המד' הנ"ל עפימ"ש כל מעשיך יהי' לש"ש וכתיב בכל דרכך דעהו ואז"ל אפי' לדבר עבירה וז"ש והוא יישר אורחותיך ר"ל שישים העקוב למישור כי גדולה עבירה לשמה וזה ענין דגלים שכל פינות שיהי' פונים יהי' למרכז האמצעי ששם הארון והלוחות ויקבעו בנפשותם שזה תכלית כל המעשים עיי"ש בארוכה ואולי לזה ירמוז אומרו מנגד ר"ל אפי' מה שהוא נגדו ית' כענין דבר עבירה עכ"פ התכלית יהי' לש"ש וזה סביב לאה"מ יחנו וכאלו חונים סביב לאוהל מועד ששם מוראו עליהם שזה כוונת מעשה המשכן כדכתב בס' החינוך פרשת תרומה עיי"ש: ובזה נ"ל לפרש ההפטורה והי' מספר ב"י וגו' כי אז"ל כאן בעושים רצונו של מקום אין מספר ובאין עושי' רצונו יש מספר וביארו המפורשי' כי בעושי' רצונו אם שבגשמיותן יש מספר אבל בבחי' רוחניותן אין מספר כי יכול להיות שאיש אחד שקול כהרבה ע"ד שא' משה שקול כנגד כל הדור וכן מצינו בשמואל ב' ב' תשעה עשר איש ועשהאל פרש"י שהי' עשאל שקול כנגד כולם והנה אם לפעמים יטו ח"ו מדרך הישר אם הכוונה לש"ש הוי בכלל עושים רצונו ושוב אין להם מספר וז"ש והי' מספר ב"י ר"ל שלכאורה יראה שיש להם מספר כי נטו מדרך הישר עכ"ז לפי האמת הם כחול הים אשר לא ימד ולא יספר (והטעם כי) והי' במקום אשר יאמר להם [לכאורה[ לא עמי אתם (כי נראה שנטו מדרך הישר גם אז עצמו) יאמר להם בני אל חי (והטעם כי) ונקבצו בני יהודה ובנ"י יחדיו ושמו להם ראש אחד ר"ל שישימו כל כוונתם לתכלית א' לשמו ית' אם כן גם אז הם בכלל עושי' רצונו ית' כי הכל הולך אחר הכוונה התכליתית, ובזה יומתק אומרו ונקבצו עפימ"ש החסיד בחוה"ל שא' החכם הצילני מפיזור נפש ופי' בס' אוה"מ ר"ל מפיזור רצון שלא ירצה רק רצון א' התכלית לקרב אליו ית' ובכל מעשיו יהי' מטרת לבו לזה ע"ד ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך ובזה פירשתי בונה ירושלים ה' [בזמן אשר] נדחי ישראל יכנס ר"ל שכולם לא יהי' להם רק לב א' ורצון א' למלא רצונו ית' ע"ד דכתיב אחת שאלתי וגו' ופירשו בו אם ששאלתי הרבה הכוונה הוא שאלה אחת והוא שבתי בבית ה' וגו' כי כל מה שבקשתי הוא למען עי"ז אוכל לבא לתכלית לשבת בבית ה' ולבקר בהיכלו וא"כ הוי כאלו כולם הם יחד כאיש אחד וכדכתי' במתן תורה ויתן שם ישראל נגד ההר ופירשו כאיש אחד בלב א' משא"כ בשכל אחד רוצה מה שרוצה לעצמו הם מפוזרים זמ"ז ולא ראי זה כראי זה וכאלו הם נדחים זה מזה אבל כשיש לכולן רצון אחד לעבדו בלב שלם הם מכונסים וזה ע"י עזר אלקי הרופא לשבורי לב שלא יהי' הלב נשבר לשברים הרבה לפיזור רצונות כ"א לרצון א' וז"ש כאן ונקבצו בני יהודה ובנ"י יחדיו ונקבצו ממש כאיש אחד בלב אחד כי ושמו להם ראש א' והוא הכוונה התכליתית לעשות רצון אביהם שבשמים בכל מעשיהם (ועי' מ"ש בעקידה במקו"א וז"ל היותו יתעלה התכלית הראשי אשר אליו יפנו כל ראשי התכליות כולן עי"ש הרי מכונה התכלית בשם הראשית) וכן ר"אש ר"ת רצון "אביהם "שבשמים ע"ד ששמעתי בשם מחו' הצדיק ז"ל מדזיקאב שזה שא' בר"ה נהי' לראש ר"ת "לעשות "רצון "אבינו "שבשמים כי"ר: איש על דגלו במד' הה"ד נרננה בישועתך וגו' א' ישראל הרי אנו מרננים בישועתך שעשית לנו בשמך נרננה בישועתך ויושע ה' וישע כתיב כשישראל נגאלים כאלו הוא נגאל ובשם אלקינו נדגול שקבע שמו בשמנו ועשה אותנו דגלים נ"ל עפימ"ש בזוהר שמות ד' ט' ה' אלקינו דא הוא שירותא דרזין עלאין אתר דמתמן נפקין כל נהירו כו' ופי' רבינו הקדוש בעט"צ עפ"י דברי האר"י בכוונת ה' אלקינו ר"ל הוי' שהוא אלקינו מלא ברכה בג' מלואים ע"ב ס"ג מ"ה שעולים אלהינ"ו וכן מילוי שם ב"ן עולה הוי' ונכלל בכאן מילואי כל הד' שמות הנ"ל וז"ש דא הוא שירותא דרזין עלאין והביא שם דברי הבעש"ט שפי' ימלא הוי' [שימלא כל הויות במילואם זה יהי'] כל משאלותיך כי כשהם מלאים ממילא כל העולמו' מלאים כל טוב וברכה וז"ש דא הוא שירותא דרזין עלאין אתר דמתמן נפקין כל נהירו כו' עכ"ד של רבינו ז"ל ובזה פירשתי בקשתנו בזמירות ברוך הוא אלקינו וגו' אלה וכאלה יוסף עמנו להגדיל שמו כלו' במילואיו שהם הגדול (ע"ב) הגבור (ס"ג) והנורא (מ"ה) שנקרא עלינו [שם ב"ן) מלכות שם אד' ע"ד נכתב אני ביו"ד ה"י כו' ונקרא בא"ד וזש"ה יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא (כלו' את שמו ב"ה במילואיו) נרננה בישועתך שעשית לנו בשמ"ך דייקא למלא אותו ובש"ם ירמוז לב"ן המכונה שם (כמבואר בזוהר סוף אמר ובפ' קרח אנשי שם מלכות