יסוד ושרש העבודה עג

מזה"ק. וז"ל הזה"ק בז"ח ד"ע ע"א א"ר פרחיה האלהים כד אסתכלנא בההוא חלונא קריב ההוא ממנא וענ"אל שמי' די ממנא בתרעא דבסטר דרום א"ל קום בקיומך וחמי האי חלון דלית רשו לאעלא תמן ולא למחמי ביה בר אנון דלעאן ק"ש כדקא יאות דכל חנון דלעאן ק"ש כדקא יאות שתין ממנין אעלין קמי' ומכתירין ליה בכתרין קדישין ואמרין ליה דא הוא כתרא דפלוני דלעא בק"ש כדקא יאות שאילנא ליה ואמרית מארי קריאת שמע כדקא יאות מאי היא אמר לי אי חסיד רזא עלאה איהו הכא בק"ש ואית בה ארבע פרשוין. פרשה קדמאה דיחודא דאיהו יחודא בתריסר תיבין שית תיבין ביחודא עלאה (פי' הפסוק שמע) ושית תיבין ביחודא אחרא (פי' בשכמ"לו) פרשה תנינא כו' א"ל אי חסידא תא חמי יקר דאנון דמיחדין שמח קדישא כדקא יאות ולעאן ק"ש כגוונא דא. אעילנא בחד היכלא ובההוא היכלא הוו שס"ה היכלין כחושבן יומא שתא אברהם יצחק ויעקב שליטין כההוא היכלא ואדה"ר בגוויהו ואמינא כמה חבילי נשמתן מתלבשין ברקימו דאילנא דחיי וכמה גוונין דיקרא עלאה ועיינין גו היכלא ויופי"אל רב ממנא על כלא רב ממנא דאור' בהדייהו פתחי ואמרו אתעטרי קדישי עלמא (פי' האבות) הא בניכון קדישן דקא מיחדי שמא קדישא ומכוונה ברעותא דפרשיין דק"ש ואדה"ר קא חמינא דמשתדל בנו ובשעתא דאעלת ק"ש דקרי ב"נ סליקת בקדמיתא להאי היכלא וארח בה אד"הר אי חסיר אות א' מק"ש לא מקבל לה דהא חסר בנינא דאדם דאנון רמ"ח באנון תיבין דחוזר ש"ץ ואי אשכח יתה כדקא יאות מקבל לה ונטלין לה אברהם יצחק ויעקב מני' ונשקין לה מאן חמי חדוה מאן חמי ערבובי בכל אנון צדיקיא דבגינתא דעדן דקא אתיין בההוא חדוה. ובשעתא דייתא לההוא עלמא (פי' אדם זה שקרא ק"ש כתקונה בלי חסרון אות א') מאן יחמי חדוה דלי' דאותבין לי' אבהן לגבייהו תרי זמנא ביומו ובכל יומא נחית עלי' טלא מריש' דמלכ' ובההוא טלא ידעי ואכלין מיכלא די מלאכי עלאי אכלין וידעי מה דהוה ומה דיהוי ומה דזמין למ הוי עד זמנא דקב"ה יוקים לגופו דסריחן בהאי עלמא ויוקים לון קב"ה בבנינה מתתקנא כדקא יאות כו' זכאה חולקי' דמאן דאמר לון בכל יומא ברעותא דלבא. עכ"ל. אחיי ורעי אהובי נפשי איך ראוי לאדם לישב בדד ולידום כי נטל בלבו לזכור ימים מקדם שנות עולמים חלף הלך לו כמה וכמה ק"ש שקרא עד הנה שנדחו ממחיצתם ולא יתקבלו מפאת שלא היה נזהר נדקדק באותיותיה ותיבותיה של ק"ש כמבואר בזה"ק הנ"ל אי חסיר אות א' מק"ש לא מקבל לה כו' בשומו על לבו ככה. הלך ילך ובכה הרבה בכה תסמר שערות בשרו מרוב היגון והאנחה. וע"כ לתועלת אנשים כערכי ערכתי מערכה מול מערכה. את זה לעומת זה כל הטעות הנמצאים במבטא התיבות של ק"ש התיבה הישרה והנכוחה, ואחריו מקול הקריאה בהרגל ל' שאינה של זהורית משרכת דרכה בכדי לזכות את הרבים שתו לבם יכירו וידעו האמת והטעות היא הפוכה והאדם ידע להזהר ויכונו שפתיו להיות בוחר באהבת האמת מזולתו ודי בהערה הערוכה: ומאת אלהיו וגואלו ישא ברכה. וזה החלי בעזר אלי. צורי וגם גואלי

אל מלך נאמן נמן שמע ישראל אשראל ה' אלהינו אדנ יאלהינו ה' אחד אדנ יחד אחט בשכמל"ו ועד ועט ואהבת ואהפת