יסוד ושרש העבודה עא

ובכל נפשך כדרז"ל אפי' הוא נוטל את נפשך. וע"כ שלא יהא דובר שקרים ח"ו צריך ש לקבל בזה על עצמו מסירת נפש בציור איזה מיתה מד' מיתות ובכל מאודך כדרז"ל בכל ממונך וע"כ שלא יהא דובר שקרים יצייר במחשבתו שאומרים לו השתחוה לכו"ם ואם לאו אנו נוטלים את ממונך ואומר להם קחו את ממוני ולא אכרע ולא אשתחוה ויצייר במחשבתו שנטלו את ממונו תיבה מלא דנרי זהב והלכו להם ונשאר בערום ובחוסר כל מפני אהבת ה' יתעלה ויתרומם. והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך. כשמסיים על לבבך יחשוב בזה הלשון אני מקבל עלי להיות בתמידות על לבבי האהבה הנ"ל. ושננתם לבניך יקבל על עצמו במחשבתו מ"ע זו בזה הלשון אני מקבל עלי ללמוד עם בניי תורתך הקדושה וקשרתם לאות על ידך וגו' בשעת משמוש התפילין של יד ושל ראש בפסוק זה כמבואר בש"ע יכוין במחשבתו בזה"ל אלו התפילין לי אות שקבלתי עלי כל מה שאמרתי מפסוק שמע עד כאן וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך בפסוק זה יכוין במחשבתו בזה"ל אני מקבל מ"ע זו להיות על מזוזות פתחי פרשה זו לאות על קבלת אלהותו ומלכותו עלי. וכל כוונות האלו יהיו על לבבך בשמחה עצומה מאוד. וז"ל הזה"ק פרשת תרומה דף קס"ב ע"ב תליסר פקודין הכא בימינא. ואהבת את ה' אלהיך הא חדא. בכל לבבך תרין ובכל נפשך ג'. ובכל מאודך ד' ושננתם לבניך ה'. ודברת בם הא שתא. בשבתך בביתך הא שבעה. ובלכתך בדרך הא תמניא. ובשכבך הא תשעה. ובקומך הא עשרה. וקשרתם לאות על ידך הא חדסר והיו לטטפת בין עיניך הא תריסר וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך הא תליסר. עכ"ל. ואיך לא יתלהב לב האדם בקריאת כל התיבות של פרשה זו כי כמעט כל תיבה הוא מצוה בפ"ע ודי הערה בזה

פרשת והיה אם שמע בתיבות לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם יתעורר ג"כ בכל עוצם כוחו באהבת הבורא ית"ש ויתעלה כנ"ל בפרשה ראשונה בתיבות בכל לבבך. ובכל נפשכם יקבל עליו מסירת נפש כנ"ל בתיבות ובכל נפשך ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם יכוין במחשבתו בזה הלשון בקיצור נמרץ בשמחה עצומה מאוד אני מקבל עלי עול מצותיו וקשרתם אתם לאות כו' בעת משמוש התפילין בפסוק זה יכוין ג"כ כנ"ל בפ' ראשונה. גם בפסוק ולמדתם אתם את בניכם ובפסוק וכתבתם על מזוזות כו'. יכוין כנ"ל בפרשה הראשונה

פרק ששי פ' ויאמר כתב הש"ע יסתכל בציצית בשעה שאומר וראיתם אותו כ"כ האריז"ל. ומהרח"ו בספרו שער הקדושה חושב זאת למ"ע מן התורה. וכן פרש"י במנחות דף מ"ד ע"א אהא דאמר רב ששת כל שאין ציצית בבגדו עובר בחמשה עשה וחושב רש"י ז"ל וראיתם אותו למ"ע אחת. וע"כ צריך האדם להסתכל בציצית ולכוין בהסתכלות זו לקיים מ"ע של וראיתם אותו. וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותה בתיבות ועשיתם אותם יכוין במחשבתו בזה"ל אני מקבל עלי לעשות כל המצות שיש ביכולתו לעשות וקבלה זו יהיה קבלה אמתית במחשבתו בשמחה עצומה מאוד. ולא תתורו אחרי לבבכם יקבל על עצמו האזהרה שדרז"ל מפסוק זה אחרי לבבכם זו מינות שלא יפנה מחשבתו אחרי אפיקורסת ח"ו. ואחרי עיניכם. ינשק הציצית וישימם על עיניו האריז"ל ויקבל על עצמו כדרז"ל ואחרי עיניכם זו עריות שלא יפנה מחשבתו בעריות ח"ו. אשר אתם זונים אחריהם דרז"ל זו עכו"ם ויקבל על עצמו שלא יפנה מחשבתו אחרי ע"ג ח"ו. ועשיתם את כל מצותי. יכוין מ"ע דזכרון שבת ששקולה ככל המצות האר"י ז"ל. אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים. בכאן יתן האדם הודאה גדולה ועצומה להשם יתעלה בשמחה רבה ועצומה במחשבתו בזה"ל אני נותן לך ית' שבח והודאה גדולה ע"ז שהוצאתנו מארץ מצרים. ומ"ע זו של זכירת יצ"מ הזהיר הבורא ית' אותנו עם קדוש שלא נשכח מלבנו כל ימי חיינו כמ"ש למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. ובודאי כוונת הבורא יתברך בצווי מ"ע זו זכרון תמידית דווקא