יסוד ושרש העבודה סז

דיחודא חדא. כדין אקרי קרבן שלום עכ"ל

הנה אחיי ורעיי על יחוד זה נצטוינו אנחנו עם קדוש בתורתינו הקדושה ליחד יוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה זכרו לעד תמיד בכל יום פעמים באהבה בפסוק שמע ישראל שעיקר מצות היחוד הוא בפסוק זה. ואף שלכאורה היה נראה שיוצא האדם ידי חבתו של מצות היחוד בהבנת פי' המלות לבד שאומר בשפתיו שה' אלהינו הוא ה' אחד אך בודאי צריך שיקבל בלבו מה שמוציא בשפתיו כי עיקר מצות היחוד הוא בלב ובמחשבה כמו שמפורש במשנה למה קדמה שמע לוהי' אם שמע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ יקבל עליו עול מצות ואין קבלה אלא בלב כמו שיבא באורו בעז"ה בפרקים הבאים

פרק חמישי אתה הראתה לדעת בפרק שלפנינו שעיקר עבודת היחוד הוא בלב והמחשבה. מעתה הגיע שעת הביאור בעז"ה לבאר איכות היחוד בכוונתה. הנה הכוונה הפשוטה של תבות שמע ישראל כתב אבודרה"ם וז"ל וזה הוא דרך עדות כאלו כל אחד אומר לחברו שמע שאני מאמין שה' אלהינו הוא יחיד בעולמו לכן תמצא ע' של שמע וד' דאחד אותיות גדולים שהוא סי' ע"ד רמז לעדות. עכ"ל. ובזהר חדש דף ס' ע"א ז"ל פתח ואמר האי קרא תינח בשעתא דאמרו בנין דיעקב לאבוהון או משה לישראל אבל השתא כלא עלמא אמרו שמע ישראל למאן ישראל אמרין אלא הא תנינא יעקב אבינו לא מת והקב"ה חתים לי' גו כורסא יקרי' למהוי תדיר סהדא על בנוי דקא מיחדי שמי' דקב"ה כדחזי בכל יומא תרי זמנא וכד אנון מיחדין שמי' דקב"ה אמרי שמע ישראל הוי סהיד עלן דאנן מיחדי שמי' דקב"ה כדקא חזי בההיא שעתא נטלי לי' ליעקב בארבע גדפין פרישן לארבע סטרי עלמא וסלקי לי' לקמי קדישא עלאה ומברך לי' בשבע ברכאן פתח ואמר זכאה איהו אבא דזרע דא אוליד בארעא זכאין אנון בנין דקא מעטרין לאבוהון הכי בההי' שעתא כל אנון חילי דשמי' פתחי ואמרי ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ויעקב מתעטר בתליסר נהרי אפרסמונא דכיא וקאים תדיר כקרתא מקפא שור על בנוי ולא שבק דינא תקיפא לשלטא עלייהו כו' עד כאן לשונו. ויש עוד כוונה בזה"ק שתבות ישראל קאי על הקב"ה שנקרא ישראל שבכמה שמות נקרא הבורא ית"ש ויתעלה הוי"ה ב"ה אדני אלהים צבאות ושארי שמות ונקרא גם כן ישראל שפירושו יש"ר א"ל והכוונה בשתי תבות שמזכירים שמע ישראל כאלו האדם מדבר לנוכח הקב"ה שמע אתה הקב"ה שנקראת ישראל שאני מאמין באמונה שלימה ואמתית שאתה הוא ה' אלהינו ואתה הוא ה' אחד ואף שבזה"ק כוונה זו עמוק עמוק מי ימצאנה אך אני לא באתי לגלות מסטורין רק לפרש תיבת ישראל ע"פ הזה"ק ע"ד פשוטו הנה יודע כמביא למעלה השבח אותן שני התיבות שמע ישראל ג' פירושים והבוחר יבחר ובלבד שיכוין לבו

ועתה בעז"ה נבאר הד' תבות ה' אלהינו ה' אחד שבהם עיקר היחוד. הנה שורש היחוד הוא שני דברים הא' האמונה והב' הקבלה. האמונה הוא בשעה שיאמר האדם תבות ה' אלהינו ה' אחד יתאמת אמונה שלימה ואמתית שכן הוא באמת שה' אלהינו הוא ה' אחד יחיד ומיוחד. והקבלה הוא שיקבל על עצמו עול מלכות שמים בשלימות והוא קבלת עול מלכותו ואלהותו ואדנותו ית"ש ויתעלה עליו ועל בניו אחריו והיינו תיכף כשיסיים תיבת אחד יכוון במחשבתו בשמחה עצומה עד מאוד בכל עוצם כחו בזה"ל אני מאמין באמונה שלימה וברורה ואמתית שאתה יחיד ומיוחד ושאתה בראת כל העולמות עליונים ותחתונים לאין תכלית למספרם ושאתה היה הוה ויהיה ואני ממליך אותך ית"ש על כל אבר ואבר שלי לשמור ולעשות מצות תורתיך הקדושה וגם אני ממליך אותך על בניי ועל בני בני' עד סוף כל הדורות שאצוה את בניי ובני בניי שיקבלו עליהם את עול מלכותך ואלהותך ואדנותך וגם אצוה להם שיצוו גם הם את בניהם ובניהם לבניהם עד דור אחרון שכולם יקבלו עול מלכותך ואלהותך ואדנותך עליהם ויזהר האדם מאוד בכוונה זו להמליך אותו ית"ש על כל אבר ואבר שלו כי