יסוד ושרש העבודה לח

כו' עכ"ל. הרי מבואר בזה"ק הנ"ל כוונ' מצוה מזוזה לכן יזהר האדם מאד בכוונתה ולאו דוקא ביציאתו מביתו לילך לבה"כ אלא בכל עת אשר עינו רואה את המזוזה בכניסתו או ביציאתו מאיזה בית אשר יהיה מזוזה בפתחו יניח ידו הימני' על המזוזה ויקבל עליו עול מלכות שמים ועול מצות שנכתבו בפ' שמע ובפ' והיה אם שמוע שבמזוזה ויכוין במחשבתו בזה"ל בשמחה עצומה אני מאמין באמונה שלומה ואמיתית שאתה יחיד ומיוחד ומקבל עלי לקיים מצותיך הקדושים ע"כ כנ"ל בזה"ק. וכבר נדפס בסדורים כמה פסוקים שיאמר האדם בשעה שמניח ידו על המזוזה בעת הליכתו לבה"כ ועכ"פ באם שאינו יכול לומר כל הפסוקים ואמר פ' שמע לבד. אך בכוונה הנ"ל בזה"ק כי טוב מעט כו'. ובעת הליכתו לב"ה ילך בזריזות ויכוין במחשבתו בזה הלשון אני הולך לבה"כ לעבוד את בוראי ית"ש ויכוין זאת כל עת ההליכה בשמחה עצומה. ויזהר האדם מאוד להתפלל בתמידות מעוטוף בציצית ומוכתר בתפילין דוקא ובעו"ה קצת עוברי בדרכים אינן נזהרים בזה ומתפללים בלא טלית גדול וז"ל הזה"ק פ' בראשית ד' כ"ג ע"ב ואי צלותא לאו איהי שלימא כמה מלאכי חבלה רדפין אבתרא כו' ואי צלותא סלקא שלימא בעטופא דמצוה ותפילין על רישא ודרועא אתמר בהו וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וגו' עכ"ל וגודל העונש מי שאינו נזהר בעטופא דמצוה מבואר בזה"ק פ' שלח לך ד' קע"ד ע"ב וז"ל כל ב"נ דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה כד עייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטרך וקאים בדינא עליה כו' וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה כו' עכ"ל. הנה האדם יראה לעינים ממאמר הזה"ק הנ"ל כיצד מלבישין לעתיד לבוא אחר פטירתו וכדי למתבר כרעי דלא אזיל בעטופא דמצוה בשעת התפל' בודאי יכנוס מרך בלבבו להזהר עוד להתפלל בתמידות מעוטף בציצית ומוכתר בתפילין בשבתך בביתך ובלכתך בדרך: ראוי לאדם להזהר שיעשה ציציותיו חוליות חוליו' כל חוליא מג' כריכות כי כן הוא מבואר בזה"ק בר"מ פנחס ד' רכ"ח ע"ב וז"ל בקיצור ושיעור ארכה דציצית כו' תרין עשר אצבען שליש גדיל ושני שלישי ענך וכל חולי' משולשת כל משלש מסטרא דקדושה הה"ד כו' חולי' כלילא מתלת כריכות משלשין דא שכינת' כו' זכאה גופא דהכי איהו רשים בשכינת' וקב"ה על כנפי דמצוה כו' י"ג חוליין (ר"ל בכל ציצית כן הוא החשבון משיעור הכריכות שאנו עושים ז' וח' וי"א וי"ג) אית בהון תשעה ושלשים כריכן כחושבן ט"ל ושלשה עשר חוליין בחושבן אח"ד סלקין ב"ן והאי איהו בן י"ה כו' עכ"ל. ובתקונים תיקון י"ח ד' ל"ג ע"ב ז"ל בקיצור ואלין אנון דמללין קדם מלכא בחשאי (פי' בתפלת י"ח) ושאלין מיני' בעותהון בחשאי כו' מיד הא מטרוניתא אחודת בהון ואוליפ זכו בגינייהו כו' ואמרת רבון עלמין אלין אנון דהוו מכסיין לי בעטופא דמצוה דציצית בחמש קשרין ותלת עשר חוליין לכל סטר כו' עכ"ל: מכאן יראה אדם גדל מעלת עשית הציצית בחוליות דוקא וכן כתב האר"י ז"ל. וטוב לזהר בזה: וגם מזה אל תנח ידך שיהיו הציציות חוטין כפול שמנה כנזכר בספרים וסודן כמוס ליודעי מדע ושיהיו יפים ולבנים כי בכל המצות הדור מצוה עד שליש ובפרט במצוה זו ששקולה ככל התרי"ג והזהיר בה זוכה ורואה פני השכינה כנזכר בש"ע סי' כ"ד: ויזהר האדם מאוד בנקבי הטלית שחוטי הציצית תלוים בו שלא יהיו למעלה מג' אצבעות ולא למטה מקשר אגודל כי ראיתי רבים שאינם נזהרים בזה: גם בתפילין יזהר האדם מאוד להדר אחר תפילין היותר כשרים שנכתבו בקדושה ובטהרה וכתיבה תמה כי גודל מעלת תפילין רבו בזה"ק ובתקונים במקומות הרבה ואעתיק מאמר קצת מתקונים תיקון מ"ז ד' פ"ג ע"ב וז"ל ויברא אלהים את האדם בצלמו צלם אלהים ברא אותו ת"ח כל מאן דאנח תפילין על רישי' ועל דרועי' קלא סליק בכל יומא לכל חיון מרכבות ואופנים ושרפים ומלאכין דממנן על צלותין הבו יקר לדיוקנא דמלכא דאיהו מאן דאנח תפילין דעליה אתמר ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו בצלמו בתפילין דרישא כגוונא דתפילין דמרי עלמא עכ"ל ובודאי אחיי ורעי להקרא האדם דיוקנא