יסוד ושרש העבודה לו

אשר הלך חשכי' ואין נגה לו מאי שומע בקול עבדו כו' אלא ההוא דצלי צלותין בכל יומא איהו שמע בההוא קול דקרי ליה קב"ה ואשתבח בי' ואמר דאיהו עבדו כו' שבחא עלאה איהו דנפיק עליה קול דאיהו עבדא. ותו דקלא אשתמע בכל אנון רקיעין דאיהו עבדי' דמלכא קדישא ודא איהו שומע בקול עבדו כו' אבל עד לא יתכנשון ישראל לבתי כנסיות לצלאה סטרא אחרא קיימא וסגיר כל נטורין עלאין דלא יתפשטון ולא יפקון על עלמין כו' בגין דאנון אזלין למפשטא בטורי חשך והר נשפה כדין פתיחן כוי נהורין עלאין ונפקין ושריאן על בתי כניסיות ברישיהון דצלי צלותין ומתפלגין נהורן על רישיהו וקב"ה שאול על ההוא דלא אשתכח תמן ואמר חבל על פלני' דהוה רגיל הכא והשתא דהלך חשכים ואתעבר מקמי נהורין והלך לשטטא בטוריא בעלמא ונפק מההוא נגה נהורא דנהיר ולית לי' בי' חולקא אין נגה לו. כמה דאתפלג ושרי' על אחרנין דתמין. כמה טבין אתאבידו מני' כו' ואלו היה תמן יבטח בשם ה' עכ"ל הרי מבואר שאין תקון התפלה אף בצבור אלא דוקא בבה"כ וכשמתפלל בבה"כ עם הצבור הרי כל המעלות נקבצו באו לו שזכה גם להקרא עבד ה' וכ"ש שלא יתפלל ביחידות בביתו כי מגודל תפלת הצבור נזכר בגמרא הקדושה ברכות ד"ח אמר ר' יוחנן משום רשב"י מ"ד ואני תפלתי וגו' עת רצון וגו' אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללים ר"י בן חנינא אמר מהכא הן אל כביר לא ימאס כו' ארשב"י אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובג"ח ומתפלל עם הצבור מעלה אני עלי כאלו פדאני לי ולבניי מבין האומות כו' עוד כמה מאמרים בגמרא הקדושה המורים על גודל מעלת תפלת הצבור ומבואר ג"כ בזה"ק בהרבה מקומות. וז"ל פ' וישלח ד' קס"ז ע"ב ת"ח דאר"ש צלותא דסגיאין סליק קמי' קב"ה ומתפטר בההוא צלותא בגין דסלקא בגוונין סגיאין. אתכלילת מכמה סטרין ובנין דאתכלילת מכמה גוונין אתעבידה עטרה ומנחא על רישא דצדיק חי העולמים וצלותא דיחיד לאו איהי כלילא ולאו איהי אלא בגוון חד וע"ד צלותא דיחיד לאו איהי מתקנא לאתקבלא אלא צלותא דסגיאין עכ"ל וז"ל ג"כ פ' ויחי ד' רל"ד ע"א כל צלותין דעלמא צלותן וצלותא דיחיד לא אעל קמי מלכא קדישא אלא במילא תקיפא דעד לא אעלת ההיא צלוא לאתעטרא בדוכתה אשגח בה קב"ה ואסתכי בה ואסתכי בחובוי ובזכותי' דההוא ב"נ מה דלא עביד כן בצלותא דסגיאין כו' בג"כ פנה אל תפלת הערער מהפך ואסתכי בה ואסתכי במה רעותא אתעביד ומאי ההוא ב"נ דצלי צלותא דא ומאן אנון עובדוי בג"כ לבעי לי' לב"נ דלצלי צלותיה בצבורא עכ"ל ובפ' פקודי ד' רמ"ה ע"ב וז"ל ההוא ממנא קדיש' דקיימא על ההוא פתחא כל אנון צלותין דבקעין אוירין ורקיעין למעיל קמי מלכא אי צלותא דסגיאין אנון פתח פתחא ואעיל ההוא צלותא עד דאתעבידו כל צלותין דעלמא עטרה ברישא דצדיק כמה דאוקמוה ואי צלותא דיחיד סלקא עד דמטא לפתחא דהיכלא דא דהאי ממנא קיימו בי' אי יאי ההיא צלותא לאעלא קמי מלכא קדישא יאות מיד פתח פתחא ואעיל לה. ואי לא יאי דחי לה לבר ונחתא כו' עכ"ל ומכאן תוכחה מגולה לבעלי חנויות או לשארי אנשים שדיוריהם רחוקים מבה"כ שמזלזלים בתפלת מנחה וערבית להתפלל ביחידות או בחנותיהם או בביתו אוי לאותה בושה אף אם אדם יודע בנפשו שהוא צדיק גמור גם בטוח שתפלתו תהיה זכה וברורה. קשב נבחר ל' צדיק כשהוא מתפלל עם הצבור כמבואר בזה"ק פ' וישלח הנ"ל וצלותא דיחיד לאו איהי כלילא כו' ומכ"ש מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי וידע אינש בנפשו אם הוא צדיק גמור אם לא באיזה פנים יעלה לרצון לפני ה' תפלתי זאת לפי מ"ש הזה"ק פ' ויחי הנ"ל וע"ש היטיב ודי בהערה זו ועוד בהרבה מקומות בזה"ק ולא רציתי להאריך בהם לגודל אהבת הקיצר. גם יזרז אדם עצמו מאוד להיות מעשרה ראשונים בבה"כ וגודל מעלתו נזכר ג"כ בגמרא הקדוש ובזה"ק בהרבה מקומות. וז"ל פ' נשא ד' קכ"ו ע"א ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ועשו לי מקדש סתם דכל בי כנישתא דעלמא מקדש אקרי והא אוקמוה שכינתא אקדומה לבי כנישתא זכאה ההוא ב"נ דאשתבח מאנון קדמאי בבי כנישתא בגין דבהו אשתלי' מה דאשתלים ואנון מתקדשי