יסוד ושרש העבודה רס

ועל דא אצטריך בר נש דלא יעביד טנופא ולכלוכא בתרעא דביתיה ולא יושיד מיין עכורין חד דלא יעביד קלנא לגבי שמא דמאריה וחד דאית ליה רשו לההוא מחבלא לחבלא. ובג"כ יזדהר בר נש מהאי. ויזדהר בר נש דלא ימנע מתרעא דביתיה שמא דמאריה. כד בר נש אתקין מזוזה לפתחי' כד עייל ההוא בר נש יצר הרע וההוא שידא בעל כרחייהו נטרו ליה ואמרי זה השער לה' צדיקים יבאו בו, וכד לא קאים מזוזה לפתחיה דבר נש יצר הרע וההוא שידא מתתקנן כחדא שוו ידייהו על רישיה בזמנא דעייל לפתחי' ואמרי ווי ליה לפלנייא דהא נפק מרשותיה דמאריה מההוא זמנא קאים בלא נטירו דלית מאן דנטיר עליה רחמנא לישזבן עכ"ל

וז"ל דף רס"ו ע"א או בר נש דשווי רשימא קדישא לביתיה במלין דשמא עלאה האי אתנטיר מכלא כד נפיק ההוא דמדוריה לתרעא דביתיה זקיף וחמי רשימא קדישא נעיץ בפתחיה כד נפיק בר נש הוא אוזיף ליה ונטיר ליה כד עייל לביתיה הוא אכריז קמיה אזדהרו ביקרא דדיוקנא דמלכא קדישא וכל דא בגין ההוא רשימא דשמא קדישא דאתרשים בתרעיה ולאו דיליה לבר נש דאתנטר בביתיה אלא קב"ה נטיר ליה כד עייל וכד נפיק דכתיב ה' ישמור צאתך ובאך מעתה ועד עולם זכאין אינון ישראל בהאי עלמא ובעלמא דאתי ת"ח האי רוחא בישא דשארי בין תרעי ווי ליה לבר נש דלא ידע לאזדהר' מניה ולא רשום לפתחא דביתיה שמא עלאה קדישא דישתכח עמיה דהא אית ליה סלע מאה ושתין וחמש שמשין בישן מקטרגין כל חד משמש יומיה וכלהו משתכחי עמיה כל יומי שתא ומקטרגי ביה לעילא ותתא וכלהו משתכחי ביה ביממא ובלילא. ביממא לקטרגא ליה. בליליא לצערא ליה בחלמיה. כד נפיק לקטרגא ליה. כד עאל שיויין ידייהו עליה דכתפי ואמרין ליה ווי ליה לפלנייא דנפק מרשותא דמאריה ווי ליה לפנייא בהאי עלמא ובעלמא דאתי בגין כך בעאן בני מהימנותא למהוי רשימין בכלא למהוי רשומין ברשיעא דמאריהון לאזדעזעא כל סטרין זינין בישין למהוי נטירין בהאי עלמא ובעלמא דאתי עכ"ל. ובזה נשלם הפרק בס"ד

פרק י"ז למען יאריך ימים על האדמה צותה לנו התורה הקדושה במ"ע על כל איש מאישי ישראל עם קדוש לכתוב ס"ת לעצמו כנזכר בטור והב"י בש"ע הביאו וכל מי שזכהו השם יתעלה לקיים מצוה זו יראה שיכתבו השמות שבה בכוונה ושתהא מוגהת כי גדלה מאוד מעלת ס"ת מוגה גם מבואר בפרק זה גודל איסור לטלטל ס"ת אפי' מבה"כ לבה"כ. וענין גלות ס"ת כל זה מבואר בפרק זה. וז"ל בתיקונים תיקון כ"ה דף ע' ע"ב וספר תורה היא דרגא דיעקב דאתמר ביה ויעקב איש תם וספר תורה כך צריך למהוי תם בלא פסולה ואם ספר תונה איהו חסר באתר דמלא או מלא באתר דחסר או אות חד חסיר או יתיר או חליף ספר תורה פסול לאו איהו כדיוקנא דס"ת דלעילא עכ"ל. וז"ל בפ' ויחי דף רכ"ה ע"א וזמינין בני עלמא די צווחין ולית מאן דישגח עלייהו ויהדרון רישא לכל סטרי עלמא ולא יתובין באסוותא אבל חד אסוותא אשכחנא בעלמא ולא יתיר בההוא אתר דישכחון אינון דלעאן באורייתא ואשתכח שנייהו ספר תורה דלא משתקר ביה (ר"ל שהיא מוגה וכשירה כד מפקי האי בגיניה מתערי עלאי ותתאי וכל שכן אי אכתיב ביה שמא קדישא כדקא חזי (ר"ל בכוונה) והא אוליפנא מלה ווי לדרא דאתגליית בינייהו ספר תורה ולא מתערי עליה לעילא ותתא מאן אתער עליה בשעתא דעלמא בצערא טפי ואצטריך עלמא למטרא ואצטריך לאגלאה ספר תורה יתיר בדוחקא דעלמא דכד עלמא בצערא ובעאן בני נשא רחמין עלי קברי כלהו מתין מתערין עליה דהא נפשא אקדימת ומודעת לרוחא דהא ס"ת אשתכח בגלותא בדוחקא דעלמא כדין רוחא מודעת לנשמה ונשמה לקב"ה וכדין קב"ה אתער וחס על עלמא ודא על גלותא דס"ת מאתרי' וחייא אתיין למבעי רחמי על קברי מפייס ווי לדרא אי אצטריך ס"ת לגלאה ליה מאתר לאתר אפי' מבי כנישתא לבי כנישתא דהא לא אשתכח ביניהו על מה ישגחון עלייהו ודא לא ידעין כלהו בני נשא דהא שכינתא כד אתגלייא גלותא בתראה עד לא תסתלק לעילא מה כתיב מי יתנני במדבר מלון אורחים לבתר בזמנא דדחקא אשתכח טפי בעלמא תמן אשתכחת. בגלותא דס"ת סמן היש כלא מתערין עליה עלאי ותתאי כו' זכאה כד אשתאר בעלמא בין חייא ובין מיתית אשתמודע דהא כל יומא מכרזי עליה בינייהו וכד צערא טפי בעלמא והוא לא יכיל לאגנא על דרא הוא אודע להו צערא דעלמא וכד לא אשתכח זכאה דמכרזו עליה בינייהו לא אשתכח מאן דאתער להו בצערא דעלמא אלא ס"ת כדין עלאי ותתאי מתערין עליה וצריכין כלא דישתכחון מתשובה ואי לא משתכחי הא מארי דדינא אתערון עלייהו ואפי' רוח דגנתא דעדן מתערין עלייהו בגיניה דס"ת כדאתמר עכ"ל

גם את הדבר הזה תעשה להקדים ולהחשיך לבה"כ הני דאהני' להו לאריכות ימים כנזכר בגמרא הקדושה ע"כ מהראוי לעשות סמוכין בזה הפרק בני העיר מחוייבים להשתדל שיהיה בהכ"נ בעירם נאה בכל מיני יופי והידור ושלא יתפלל אדם בשדה. ועוד חובת הקהילה הוא להשתדל לעשות חופה נאה וכסא של מילה נאה כל זה מבואר בזה"ק. וז"ל בפ' בשלח דף נ"ט ע"ב בר"מ פקודא למבני מקדשא לתתא כגוונא דבי מקדשא דלעילא כד"א מכון לשבחך פעלת ה' דאצטריך למבני בי מקדשא לתתא ולצלאה בגויה צלותא בכל יומא למפלח ליה לקב"ה דהא צלותא אקרי עבודה וההוא בי כנשתא אצטריך למבני לי בשפירו סגיא ולאתקנא ליה בכל תקונין דהא בי כנשתא דלתתא קיימא לקבל בי כנשתא דלעילא כו'. בי כנישתא אצטריך בפל תקוני שפירו למהוי כגוונא עלאה למהוי בצלותא לאתקנא תקונין בצלותא כמה דאוקימנא כו' ואיתימא אפי' בחקלא בגין דרוחא להוי סליק לאו הכי דהא אין צריכין בית וליכא לאשתכחא בית לתתא כגוונא דבית עלאה לנחתא דיורא עלאה לדיורא תתאה ותו דההוא צלותא וההוא רוחא אצטריך לסלקא ולנפקא מגו עאקו בארח מישור לקבל ירושלים ועל דא כתיב מן המצר קראתי יה דאצטריך אתר דחיק בעאקו לשדרא בגויה ההוא רוחא דלא יסטי לימינא ולשמאלא ובחקלא לא יכיל קלא לשדרא ליה הכי כו' ואם תאמר הא כתיב ויצא יצחק לשוח בשדה כו' עכ"ל בקיצור נמרץ: חופה נאה כסא של מילה נאה מבואר בת' תרומה דף קס"ט ע"א וז"ל אצטריך לתקנא חופה לחופאה בתקוני