יסוד ושרש העבודה רסא

שפירו ליקרא דכלה אחרא. ר"ל השכינה הקדושה) דאתיא למשרי תמן בחדוה דכלה תתאה ובגין יקרא דההיא כלה עלאה אצטריך למעבד חופאה דשפירו בכל תקוני דשפירו לזמנא לכלה עלאה לההיא חדוה. כגוונא דא בכל גזירו דברית לתתא אצריך לאתקנא כסא אחרא בשפירו למאריה דברית קיימא דאתי תמן כו'. ובזה נשלם הפרק בעז"ה

פרק שמונה עשר הנה עלה זכרונו בפרק הקודם בענין ביהכ"נ לתפלה נכון והוא למודעי בפרק זה שני דברים המעכבין את התפלה מלעלות למעלה והוא הלנת פעולת שכיר כי האריז"ל קודם תפלת המנחה היה חוקר אם אין אתו שכיר יום לשלם לו ביומו שכרו לבל יתעכב עי"ז תפלתו לעלות למעלה וגודל עון להלין פעולת שכיר מבוא' בוה"ק וזאת שנית מעשה כסות שברור לך שהוא בחזקת באין בו שעטנז כי אם תמצא תמצא בו תערובת מה משעטנז עי"ז תעוכב תפלתו לעלות כמבואר בספרים וגודל עונו מבואר בזה"ק: הנה גודל העון וגודל העונש רח"ל של הלנת פעולת שכיר מבואר בפ' קדושים דף פ"ד ע"ב. וז"ל ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו. לא תבא עליו השמש אזדהר דלא תתכניש בגינוי מעלמא עד לא ימטי זמנך לאתכנשא כד"א עד אשר לא תחשך השמש וגו' מהכא אוליפנא מלה אחרא מאן דאשלים לנפשא דמסכנא אפילו דמטו יומוי לאסתלקא מעלמא קוב"ה אשלים לנפשיה ויהיב ליה חי' יתיר. לא תלין פעולת שכיר ת"ח מאן דנטיל אגרא דמסכנא כאלו נטיל נפשיה ודאנשי ביפיה הוא אזער נפשייהו קב"ה אזער יומוי ואזער נפשיה מההוא עלמא דהא כל אינון הבלים דנפקי מפומיה כל ההוא יומא כלהו סלקין קמיה דקב"ה וקיימין קמיה לבתר סלקא נפשיה ונפשייהו דאנשי ביתיה וקיימין באינון הבלים דפומי' וכדין אפילו אתגזר על ההוא ב"נ כמה יומין וכמה טבאן כלהו מתעקראן מניה ולא עוד אלא דנפשא דיליה לא סלקא לעילא והיינו דא"ר אבא רחמנ' לשזבינן מנייהו ומעלבונייהו ואוקמוה אפי' עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפי' מכל ב"נ נמי וכ"ש מסכנא והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבודתי' הוה יהיב ליה אגריה וא"ל מול נפשך דאפקידת בידא מול פקדונך ואפילו אמר יהא בידך דאנא בעינא לסלקא אגרי לא הוה בעי אמר פקדונך דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי כל שכן פקדונא דנפשא דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקב"ה דכתיב בידך אפקיד רוחי אמר ר' חייא ובידא דאחרא שארי א"ל אפי' בידיה בתר דיהיב. כתיב לא תלין פעלת שכיר וכתיב לא תבא עליו השמש אלא הא אוקמוה אבל ת"ח לית לך יומא ויומא דלא שלטא ביה יומא עלאה אחרא ואי איהו לא יהיב ליה נפשא דיליה כמאן דפגים לההוא יומא. ובגיני כך ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש והא דאתמר לא תלין בגין דנפשיה לא סליק וסליק ההוא נפשא דמסכינא ודאנשי ביתיה כמה דאתמר עד כאן לשונו

וגודל העון וגודל הפגם בלבישת שעטנז מבואר בכ' הנ"ל דף פ"ו ע"א וז"ל תא חזי עד ברא קב"ה עלמא אתקין כל מלה ומלה כל חד וחד בסטרוי ומני עלייהו חילין עלאין ולית לך אפי' עשבא זעירא בארעא דלית ליה חילא עלאה לעילא כו' בגין כך אסיר למחלף זינין ולאעלא זינא בזינא אחרא בגין דאעקר לכל חילא וחילא מאחרייהו ואכחיש פמליא של מעלה ואכחיש פומבי דמלכא. כלאים מהו כלאים כמאן דיהיב אחרא בבי מטרא כד"א אל בית הכלא בגין דלא למעבד מידי. כלאים מניעותא דמנע לכל אינון חילין מעבידתא דילהון כלאים ערבובייא דעביד ערבובייא בחילא דלעילא ואכחיש פומבי דמלכא כמה דאתמר ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך כו' כתיב דרשה צמר ופשתים. דרשה מהו דרשה. דבעיא ודריש על צמר ופשתים מאן דמחבר לון כחדא כו' ודא דרשה צמר ופשתים למעבד נוקמא במאן דמחבר לון כחדא כו' אף הכא מאן דפריש לון בההוא גוונא כמה דאמרו דלא אשתכח שוע טווי ונוז כחדא האי בר נש אסגי שלמא עלי' ועל כל עלמא עכ"ל ובזה נשלם הפרק בעז"ה

פרק י"ט ועתה אמרת אגלה אזנך גילוי אסור משום סכנה שמור רגליך באשר תלך. במקום שאין בני אדם גם בני איש עוברים שם לא תלך יחידי אפי' ביום. והיה הלילה למשמר לבלתי לכת יחידי וביחוד בליל רביעי ושלא תעבור בין שתי נשים ושמור עצמך מעינא בישא והזהר מאוד ומאוד שלא תשלב אצבעות שתי הידים זה בזה כי אם כה תעשה לשלב אצבע שתי ידות משולבות אשה אל אחותה והיו לאות על ידך שיסכמו עליך דין גדול בעולם העליון ועת כי יתחילו באיזה עסק לא יתחילו ביום ב' ולא יסיימו ביום ד' כל אלו מבואר בפרק זה מאמרי הזהר הקדוש

שלא ילך יחידי אפי' ביום במקום שאין בני אדם עוברים שם מבואר בפרשת וישלח דף קס"ט ע"ב וז"ל כל מחך דאזיל יחידאי בזמנן ידען אפי' במתא באתרין ידיען אשיך עליה רוחא מסאבא בגין כך בכל זמנא לא יה בר נש יחידאי בארחא במתא אלא באתר דבני נשא אזלין ותבין משתכחין תמן ועל דא לא יהך בר נש יחידאי בלילא הואיל ובני נשא לא משתכחי והיינו טעמא דלא תלין נבלתו עכ"ל

וביחוד שיזהר מלילך יחידי בליל רביעי מבואר בפ' תולדות דף קמ"ו ע"א וז"ל ויאבק איש עמו עד עלות השחר וירא כי לא יכול לו תא חזי זבותיה דיעקב כמה הוה דאיהו אתא ובעא לאעברא ליה מעלמא וההוא ליליא הות לילי' דאתברי ביה סיהרא ויעקב אשתאר בלחודוי דלא הוה עמיה אחר' דתנן לא יפוק ב"נ יחידאי בליל' וכ"ש בליל' דאתבריא ביה נהורין ר"ל ליל רביעי דהא סיהרא איהי חסרא דכתיב יהי מאר"ח חסר וההיא ליליא אשתאר בלחודוי בגין דכד סיהרא חסרא חויא בישא אתתקף ושלטא וכדין אתא סמא"ל וקטריג ליה ובעא לאובדא ליה מעלמא ויעקב הוא תקיף כו' עכ"ל

וסכנה גדולה לעבור בין ב' נשים מבואר בזהר חדש דף ס"ג ע"ד וז"ל דתנן העובר בין שתי נשים אם נדות הן