יסוד ושרש העבודה רמט

קדושה דנפשיה מניה ומאתריה וההוא אל זר מקפת ההוא אתר אתתקף ביה ולח שביק ליה בר כד אתדכי בר נש מכל וכל ועקר ליה לעלמין ולבתר אשתדל לאתקדשא ולאמשכא קדושה עליה כדין ולוי דאתקדש א"ל רבי יוסי אתקדש ממש א"נ ת"ח בשעתא דאיהו עקר קדושה דנפשי' ושריא באתרה כו' וסאיב למאן דקריב בהדי' וההיא קדושה ערקת מניה וכיון דערקת מניה זמנא חדא כמה יעביד בר נש עד לא תיתוב לאתרהא אמר ליה אי הכי כמה מסאבין אינון דמתדכאן אמר ליה שאני מסאבא אתרא דנא יכיל למעבד יתיר אבל דאישניא מכלא וכל גופא סאיב מגו ומבר ונפשא כולא מסאיב ושאר משאבו דעלמא לאו איהו אלא גופא לבר בלחודוי ובגין כתיב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו דאחלף קדושה דמאריה בגין אפו דדא איהו מסטרו דמסאיב כלא כי במה נחשב הוא. כמה ע"ג ודאי נחשב איהו ת"ח האי איהו רוגזא דאיהו ע"ג סטרא אחרא כמה דאמרן דבעי בר נש לאסתמרא מניה לאתפרשא מעילוי. וע"ד כתיב אלהי מסכה לא תעשה לך לך בגין לאבאשא גרמך וכתיב בתריה את חג המצות תשמור תשמור דא סטרא דקדושה דבעי בר נש לנטרא ליה ולא יחלף ליה בגין סטרא אתרא ואי יחליף ליה האי איהו מסאיב וסאיב לכל מאן דקריב בהדיה את חג המצות כו' עכ"ל

וגודל העון מי שזורק בידיו איזה דבר מכעסו מבואר בפ' פקודי דף רס"ג ע"ב וז"ל אית חד ממנא ספסיריט"א שמיה וכמה גרדיני נימוסין והאי ממנא דעלייהו נטלי אינון מנין בישין וה"נ נטלי כל אלין מילין דזריק ב"נ בידוי כד רגזא שריא עלוי דהא כדין האי ממנא ספסיריט"א נקיט האי מלה דזריק בר נש ברוגזיה וסליק ואמר דא הוא קורבנא דפלניא דקריב לסטרא דילן בגין דכל סטרא דנייחא איהו מסטרא דימנא ומסטרא דמהימנותא וכל סטרא דרוגזא איהו מסטרא אחרא בישא סטרא מסאבא ועל דא מאן דאשרי מן ידוי מדי ברוגזא כל אלין נטלין לה להאי מלא דאזדריק וסלקין לה לעילא ואתקרי לההוא סטרא ואמרי דא פולחנא דקרבנא דפלניא וכרוזא קארי בכל אינון אינון רקיעין ואמרי ווי לפלניא וכו' וכרוזא קארי זמנא תנינא ואמר אוי להם כי נדדו ממני וגו' זכאה איהו ב"נ דאסתמר מארחוי ולא יסטי לימנא ולשמאלא ולא ינפול בגו בירא עמיקא דלא יכיל לסלקא מניה עכ"ל: ובזה נשלם הפרק בעז"ה

פרק חמישי בו יבואר גודל העון והעונש המסלסל בשערו והמסתכל בברית הקודש. וגודל עון ופגם מי שמוצא זרע לבטלה וקדושת הזווג

גודל עון לסלסל בשערו מבואר בזה"ק וז"ל בפ' וישלח דף קס"ו ר' שמעון פתח ואמר טוב נקלה ועבד לו ממתכבד יחסר לחם האי קרא על יצר הרע אתמר בגין דאיהו מקטרגא תדיר לגבי בני נשא ויצר הרע איהו ארים לביה ורעותיה דב"נ בגאותה ואזיל אבתרי' מסלסל שעריה ובריש' עד דאיהו אתגאי עלי' ומשיך ליה לגיהנם אבל טוב נקלה ההוא דלא אזיל אבתריה דיצר הרע ולא אתגאי כלל ומאיך רוחיה ולביה ורעותיה לגבי קב"ה וכדין ההוא יצה"ר מתהפך לעבד לו דלא יכיל לשלטאה עלוי וההוא בר נש שליט עלוי כד"א ואתה תמשול בו ממתכבד כמה דאמרן דאיהו איקור גרמיה מסלסל בשעריה אתגאי ברוחיה ואיהו חסר לחם חסר מהימנותא כד"א לחם אלהיו וגו' עכ"ל. וז"ל בפ' פקודי דף רס"ו ע"ב היכלא שתיתאה היכלא דא קיימא כו' על האי היכלא כתיב ונעתרות נשיקות שונא בגין דהכא קיימין כל אינון נשיקין בישין ותיאובתין בישין וכל עדונין דגופא דהאי עלמא די באינון אדונין אתתרך בר נש בהאי עלמא ומעלמא דאתי כו' בגין דבהאי היכלא קיימי כל קטרוגין וכל שליחאן בישין דמשתבחי לגבי דבר נש ועבדין ליה דיתקן בתקומי ויסלסל בשעריה. ויתחסי ויתקן בגין דיסתכלון ביה הכא קיימא רוחא חדא דאקרי סקטפ"ה ודא הוא ממנא על כל תקונא וסלסולא דבני נשא לגו דיוקנא דהאי היכלא קיימא חד ממנא אתרא דהאי ממנא אחרא איהו אתער ליה לבר נש לבתר דאיהו מתקן גרמיה ומסלסל בשעריה שוי ליה בידיה חד מראה דאיהו חיזו לאסתכלא ביה שוי ליה בידיה ואסתכל ביה וחמי דיוקניה בהאי חיזו ובהאי אסער לההוא רוחא חילה אתרא דאקרי עסירט"א ומהכא נפקי כל אינון דאחזין כדיבין לבני נשא בחלמייהו וכל אינון דמחזון מלין ולא מתקיימי בהו אלא לערבבא לון ולבתר כד אינון בני נשא אתמשכאן בההוא חיזו דאקרי מראה כדין כלהו בנסותא דרוחא דלהון והאי רוחא דאקרי עסירט"א איהו אתער לחד רוחא ממנא דאיהו תתות ידיה ועאל בנוקבא דלתתא דכל וקבין וסליק מתמן חד רוחא אתרא דאיהו ממנא עם ההוא רוחא דאקרי אסכרא כדקאמרן ודא איהי לילית אימא דשדין וכד ההוא בר נש אתער לההיא רוחא אחרא דאקרי עיסרט"א כדין אנח עמיה דההוא בר נש ואתקשר עמיה תדיר פו' וכל דת גרים ההוא חיזו דמראה דאיהו מסתכל ביה דהא כמה דאחזי גסיתא דרוחא בלביה הכי נמי אסגי רוחא בישא לגביה וע"ד כלא קיימא בההוא אתערו דלתת' כו' עד כאן לשונו

גם יזהר האדם מאוד שלא יסתכל בברית קדש הן שלו הן של חבירו: וז"ל בפ' בשלח דף ס"ו ע"ב אסור לאסתכלא בקשת מאן קשת אמר רבי אבא בקשת סתם מאי בקשת סתם א"ל בקשת דלעילא ובקשת דלתתא כו' קשת דלתתא מאי היא ההוא את קיימא דאתרשים ביה בבר נש דכל מאן דאסתכל ביה עביד קלנא לעילא א"ר יצחק אי הכי והכתיב שים נא ידך תחת ירכי דהוה אומי ליה בהאי את א"ל אנח להו לאבהן דעלמא דלית אינון כשאר בני עלמא ועוד שים נא ידך תחת ירכי כתיב ולא כתיב ראה תחת ירכי בג"כ אסור לאסתכלא בקשת סתם כמה דתנינן עכ"ל בקיצור

וגדולה מזו רעה חולה בא לאדם מכל הסתכלות הנ"ל שפוגם על ידי זה בברית המעור ומוציא זרע לבטלה רחמנא ליצלן: